מרדנו
פעם הכל היה פשוט יותר: הדוסיות לבשו חצאיות והחפיפניקיות הידסו במכנסיים. בזמן האחרון התערבבו היוצרות - תחת כל חצאית רעננה נדחקים גם מכנסיים. חיים בר יער מכה על המרידה הנשית. באמת, איך אפשר להתחתן ככה?
האגדות אצלנו סיפרו, ש- somewhere over the rainbow, בקיבוצים הדתיים, יש בנות דתיות שלובשות מכנסיים. היו שהוסיפו ואמרו שיש בית ספר לא-כל-כך דתי שנקרא 'פלך', אשר התלמידות בו לובשות בשעות אחר הצהריים מכנסיים. אבל איש לא האמין לאגדות תמוהות אלה.
משהחלו הבנות ללמוד תורה ולשאול שאלות, הלכו הדברים והסתבכו: הרי רוב הנשים כן הולכות במכנסיים, וכשמדובר במכנסיים מיוחדים לבנות – זה לא לבוש גבר. מצאו להן את הספרים המתאימים עד שטיהרו את המכנסיים בק"נ טעמים. ועדיין "הסתייגו מורי ההוראה מן התופעה... הסתייגותם זאת יסודה בשיקולי צניעות... על ידי עצם הימנעותה מללכת במכנסיים, מזדהה הבת עם חוג הבנות הצנועות..." (''הצנע לכת'' - הרב אלינסון). הקונצנזוס נקבע, איפוא, מחדש – דוסיות לובשות חצאית, חפיפניקיות לובשות מכנסיים.
אהה, תקפוץ עתה כל לובשת מכנסיים דתייה ותאמר – אתה צריך להכיר את ימימה, היא לובשת מכנסיים, אבל לא תמצא אישה דוסית כמוה בכל הארץ, והיא גם חכמה ויפה מאוד. ובכן, קודם כל, אני באמת צריך להכיר אותה, אשמח לקבל את הטלפון. אבל מעבר לכך, בואו וניתן לסטטיסטיקה לדבר:
באחד מאתרי השידוכים הפופולריים רשומות כ–8,000 רווקות, אלמנות וגרושות. כ-22% מלובשות המכנסיים באתר מסווגות עצמן ברמה הדתית הנמוכה ביותר ("חפיפניק"), ופחות מאחוז אחד (0.7% בלבד) מלובשות החצאית מסווגות עצמן ככאלה. ועם זאת, כצפוי, כ–51% מלובשות החצאית באתר מתכוונות ללכת עם כיסוי ראש מלא לאחר החתונה, ורק כ-3% מלובשות המכנסיים מתעתדות לעשות זאת.
זה לא שאין דוסיות הלובשות מכנסיים – מתוך מאות אלפי לובשות המכנסיים הדתיות יש גם כמה דוסיות (ובהן כנראה גם אהובתי הפוטנציאלית ימימה), כמו שמתוך 371,400 תושבי תל אביב יש
"מה עם לשון הרע? וגמילות חסדים?" תזדעק בוודאי הקוראת הממוכנסת, "והרי מצוות שבין אדם לחברו הן החשובות מכל". אמת, אין לי סטטיסטיקות בעניין, ואני מניח שאין גם סטטיסטיקות הפוכות, אבל "אם מצאת כשר ומסריח, אין זו סיבה לחפש אחר הטרף, אדרבא - בקש את הכשר אשר גם ריחו ריח בשמים" (בשם ח. ב"י). ולעניינינו - העובדה שקיימות לובשות חצאית המדברות לשון הרע (ויש בוודאי כאלה) לא צריכה לגרום לי להתחתן עם לובשת מכנסיים. פשוט צריך לחפש אחר לובשת חצאית שחזקה גם בענייני "בין אדם לחברו".
הנימוק לשידוך בין חצאית לצניעות נובע, ואני מניח שאמרו את זה לפני, דווקא מחוסר הפרקטיות של החצאית, כאומרת - אכן אני לא יכולה לקפוץ, לטפס, לעמוד עמידת ראש ולהשתולל באופן חופשי בנוכחות גברים, אכן בת-מלך אני, ועיני כל גבר זר הן מצלמות פפראצ'י בשבילי.
הבעיה החריפה בשנים האחרונות כאשר החלו לצוץ יותר ויותר החצאיות על המכנסיים. אלו מבלבלות אותי לגמרי: האם כוונתן לשדר "אני בת מלך שובבה קמעה" או "אני מדלת העם אך מתחזה לבת מלך"? ומה דינה של חצאית על מכנסיים בשבת? ובכלל זה נקרא חצאית על מכנסיים או שזה נקרא מכנסיים מתחת לחצאית? ומה הן ממלאות באתרי האינטרנט על לבושן? ועד היכן צריכה להימשך החצאית כדי שהנערה תיחשב דוסית - האם היא צריכה להיות באורך סמלי בלבד או שהיא חייבת לעבור את הברך? הכללים מתמוטטים, המוסכמות קורסות, כל הסדרים החברתיים היו כלא היו, ואני, אנא אני בא?
ועכשיו לעניין האסתטי - ללבוש חצאית על מכנסיים זה מוזר ממש כמו לנעול נעלי בית ועליהן נעליים, כמו לענוד טבעת על כפפה וכמו לחבוש גם קסדה וגם כובע. וגם אם אמרתי לך, יקירתי, שהבגד "חצאית על מכנסיים" שלך הוא יפה ומקסים, כל שעשיתי היה רק כדי להתחנף אלייך בתקווה שבסופו של דבר אגרום לך תוכו של הבגד לזרוק וקליפתו להשאיר.
חיים בר-יער (שם עט) עובד כרואה חשבון אבל עיסוקו העיקרי מאז שעבר את גיל 33 נגזר מהיותו רווק. מגדיר את עצמו כ"הסדרניק רציני", "קובע עיתים" ו"שומר נגיעה", למרות שאיכשהו לא יצא לו להיות בישיבת הסדר. מבקש להתפטר בהקדם מעיסוקו העיקרי, אבל עדיין מתעקש לקבל פיצויי פיטורין הולמים, אשר יתאימו לשני הצדדים.
הקטע מוקדש ליפת התואר, לובשת החצאית על מכנסיים, איתה יצאתי במוצ"ש פרשת כי-תצא, ואשר קיימה בי "ואם לא חפצת בו - ושילחתו לנפשו".
נא להמתין לטעינת התגובות
