פרץ, צא מה'קומה'

אחרי הצבעת התקציב, שתי מילים של פרץ, "אני נמנע", נותרו בחלל. מנהיג הפועלים המיתולוגי "התאבד" על שכר המינימום. וגם: הכנס היאפי של קדימה. דוח בנגל

מיה בנגל | 15/9/2006 7:32

שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה, עמיר פרץ, נחשף השבוע לצד הכואב והאכזרי של הפוליטיקה. שני השרים שליוו אותו בנאמנות תקופה ארוכה - איתן כבל ויולי תמיר - נטשו אותו. מאז שנבחר לעמוד בראש העבודה, הצמד תמיר-כבל גונן עליו מפני המורדים בעבודה, נאבק על עמדותיו בממשלה וגיבה אותו בתקשורת. השבוע אפילו הם התייאשו ממנו.

בהצבעה על תקציב המדינה ביום שלישי, כבל ותמיר תמכו בראש קדימה, אהוד אולמרט. פרץ נמנע בהצבעה, אבל הם הצביעו בעד התקציב. השר כבל, פוליטיקאי מפוקח ופרגמטי, עשה "שמיניות באוויר" כדי לשכנע את פרץ בכך שאסור לו להוביל למשבר קואליציוני בעקבות התקציב. "ההישגים שלנו בתקציב היו מדהימים, וזה התפספס בגלל פרץ", נאנח כבל.

תמיר, שהתאהבה בתפקיד שרת החינוך, אליו הגיעה בזכות פרץ , מרגישה שהגיעה לייעודה. היא נמצאת במשרד שעליו חלמה. היא נחושה לחולל שינוי, מהפכה בחינוך, והיא לא תיתן לאיש, גם לא לפרץ, לעצור אותה. בזמן המלחמה תמיר חרקה שיניים, ספגה ביקורת ציבורית ואישית על שפשטה גלימת יונת השלום הצחורה, וצידדה במהלכי המלחמה של פרץ ואולמרט. הפעם היא החליטה: עד כאן. החינוך חשוב לה יותר מהברית הפוליטית עם פרץ.

כאשר הבין שר הביטחון כי כל שריו הפנו לו עורף, הוא הוכה בתדהמה. "הוא עמד בפתח חדר הישיבות וסירב להיכנס להצבעה. זה היה מחזה הזוי, כאילו שהאמין שאם יצעד לתוך חדר הישיבות ייפול לתהום", סיפר אחד הנוכחים.

"מצב נפשי מעורער". שר הביטחון עמיר פרץ. צילום: אי.פי.אי EPA

"הוא נראה במצב קטטוני"

אחרים סיפרו כי פרץ נראה כמי שמצבו הנפשי מעורער. "מצד אחד החזיק אותו כבל, מהצד שני יולי, ושניהם דוחפים אותו להיכנס להצבעה. אבל הוא עמד בפתח הדלת, חיוור, המום, לא פצה פה. הוא לא זז. הוא נראה כאדם בקומה, במצב קטטוני".

השר יצחק הרצוג נרתם אף הוא למשימה. "בוז'י התחיל לשאול שאלות טכניות וביקש שיחזרו שוב ושוב על הסעיפים ששונו", סיפר אחד השרים. "הוא ביקש להרוויח זמן כדי לאפשר לפרץ לצאת מהשוק". אבל פרץ נותר ממוסמר למקומו. כבל

ותמיר חזרו מובסים לכיסאותיהם סביב שולחן הממשלה. ההצבעה על התקציב החלה. פרץ עדיין לא זז מהדלת.

בדקות הארוכות שעמד שם פרץ לבדו, ראשו ודאי הסתחרר ממחשבות. שתיים מהן אפשר לנחש בנקל: 'יריתי לעצמי בראש כשלקחתי את תיק הביטחון', ו'אני לא מאמין שיולי ואיתן דפקו אותי'.

בינתיים מזכיר הממשלה, ישראל מימון, קרא לפרוטוקול את תוצאות ההצבעה: "תקציב הממשלה אושר - 19 בעד, קדימה, הגימלאים וששת שרי העבודה, ארבעה מתנגדים, שרי ש"ס".

ישיבת ממשלה בירושלים. הפעם פרץ תפס את מקומו סביב השולחן Ariel Jerozolimski

"אני נמנע"

רק אז נפל לפרץ האסימון. הוא צעד לתוך החדר. הייתה דממה. "הייתה כבר הצבעה?", שאל. השרים הביטו זה בזה בתימהון. "אתה בעד, נגד, נמנע?", שאל ראש הממשלה. "אני נמנע", הפטיר פרץ.

הישיבה הסתיימה וחדר הישיבות התרוקן. השרים, פקידי האוצר, העוזרים והיועצים עזבו את המקום. רק מילותיו האחרונות של פרץ נותרו מהדהדות בחלל. לוחם השכבות החלשות, יו"ר ההסתדרות לשעבר שהשבית מדינה שלמה במחאה על תקציבים אנטי חברתיים, נמנע בהצבעה על תקציב המדינה לשנת 2007.

"פרץ התאבד על שכר המינימום", אמר אחד השרים. "הוא גמר את הקריירה הפוליטית שלו בגלל דחייה בכמה חודשים של שכר המינימום". פרץ מנסה לתאר את התנהלותו כמהלך טקטי שיצא משליטה. "השרים דאגו למשרדים שלהם, אני דאגתי לחלשים", הסביר. אם מישהו שקונה את זה, שיקום עכשיו.

מי שלא פיספס את ההזדמנות לניגוח פוליטי הוא ראש הממשלה, אהוד אולמרט. בכנס מועצת קדימה השבוע דרך אולרמט לפרץ על הפצעים באכזריות אופיינית. "אני גאה על כך ששרת החינוך, שאינה ממפלגתנו, אמרה לי כך: 'מעולם לא נתנו שר אוצר וראש ממשלה גיבוי כזה למערכת החינוך. אני גאה בכם מעומק לבי'", סיפר אולמרט בסיפוק לחברי קדימה.

דרך על הפצעים. ראש הממשלה, אהוד אולמרט. צילום: אמיר מאירי אמיר מאירי

לחיצות ידיים רשמיות במקום צ'פחות

השבוע התכנסה לראשונה מועצת קדימה בפתח-תקווה. "אתם מדמיינים את פעילי הליכוד עונדים על הצוואר תגים כאלה עם שמות?", התבדח השר רוני בר-און עם הכתבים הפוליטיים. הכנס של קדימה היה מהוקצע ומעונב.

האירוע הזכיר כנס של אנשי עסקים או את כנס הרצליה. את העסקנים המפלגתיים המיוזעים, המוכרים היטב מכנסי הליכוד, החליפו רכזים רעננים עם מכשירי טלפון משוכללים. במקום הצ'פחות נראו לחיצות ידיים רשמיות.

במרחק של כמה עשרות מטרים, התקיים כנס של סניף הליכוד בעיר, שארגן אורי פארג'. עשרות פעילי ליכוד ישבו, לפי מיטב המסורת, סביב שולחנות עגולים, מתכבדים ביין ותפוח בדבש. האירוע היה פשוט, אותנטי ושוקק חיים.

בליכוד, בעבודה ובמר"צ, מנהיגים חדשים צומחים מהסניפים העירוניים. לא מעט פעילים נבחרו לראשי סניפים ואחר כך לחברי מועצות. כמה מהם אף הגיעו לכנסת. אופיר פינס, למשל, היה פעיל בולט בסניף העבודה הירושלמי. הוא נבחר ליו"ר המשמרת הצעירה בעיר, ואחר כך לכנסת. היום הוא שר התרבות ומועמד ראוי לראשות הממשלה.

ב"בתים" של קדימה אין בחירות. המפלגה החדשה נחושה למנוע את השחיתות שאפפה את מרכז הליכוד, אבל בבואה לעצור את השחיתות, היא חוסמת בפני אזרחים ואזרחיות צעירים ומוכשרים את הדרך לפוליטיקה. לאנשים כמו פינס, למפלגת קדימה אין מה להציע.

"מיפינו את כל התחלואים שהיו במוסדות של המפלגות הוותיקות", מתעקש דובר קדימה. "כינוס המועצה של קדימה היה מסודר. אנחנו עושים את זה בחדווה, ואנחנו לא כבולים לעסקנות", הוא מבהיר. הדובר אף מדבר על תנועה חדשה, אשר "יוצרת סטנדרט חדש וגבוה". אך עם על הכבוד לחדווה ולסטנדרט החדש, מישהו צריך להזכיר למנכ"ל קדימה שבסופו של דבר המנדטים נמצאים למטה, בעם.