חן ארד: אני בתחושה שלא עושים מספיק

לראשונה מאז פרסומו של הסרט הלבנוני, בו נשמע הנווט השבוי לראשונה מזה 20 שנה, תקף אחיו ההתנהלות בפרשה. "אם אין מידע חדש זה אומר שזהו? אם כן תגידו, אם לא התחילו לעשות"

nrg מעריב | 7/9/2006 10:32

"אם אין מידע חדש זה אומר שזהו? אם כן תגידו. אם לא תעשו. אני בתחושה שלא עושים" – כך אמר הבוקר חן ארד, אחיו של הנווט השבוי רון ארד, בהתייחסות ראשונה בקולו לשידורו של הסרט הלבנוני, בו נשמע ארד לראשונה מאז נפל בשבי.

"יכול להיות שעושים משהו, אבל אני לא יודע", הוסיף ארד. "אם עושים תבואו ותגידו. אם עשית ולא דיווחת – המשמעות היא שלא עשית". כאשר נדרש אחיו של הנווט הנעדר להתייחס לשאלת האפשרות שרון ארד אינו בין החיים, הוא בחר לענות בשאלה. "אתה הערכת שיש עוד סרט? האדם מדבר לך מול הפרצוף ואתה חושב, וואלה, יש סיכוי אחד שהוא בחיים?", הוא אמר. "לא חשבתי שאמרו לי שרון נמצא אצל האיראנים להפסיק לעבוד. לא אמרתי – איראנים זה מסובך מידי".

אתמול, זמן קצר לאחר שידור הסרט, פרסמה משפחתו של ארד תגובה רשמית ראשונה. בני המשפחה מתחו ביקורת על העובדה שבהכנת הסרט היו מעורבים גורמים ישראלים, שלא הביאו לידיעת המשפחה את דבר קיומו.

בני המשפחה סיפרו כי לא ידעו שום דבר על הימצאותו של חומר חדש עד שצפו בפרומואים, ולא קיבלו דיווח על כך. "המשפחה קיבלה בעצב רב את העובדה שבהכנת הסרט היו מעורבים גורמים ישראליים, שלא טרחו להביא לידיעת המשפחה ומערכת הביטחון את עובדת קיום הסרט", אמרו בני משפחה. זאת למרות דברים שאמר השבוע המפיק הישראלי, נפתלי גליקסברג, שהיה שותף בהכנת הסרט, לפיהם הוא עידכן גורמים בישראל בדבר החומרים החדשים.

"המשפחה מודה לכל כלי התקשורת הישראליים על הטיפול בנושא", מסרו בני משפחת ארד. "לצערנו, קיים מסר ערכי שגוי בעובדה שמדינת ישראל אינה מעלה כדרישה את קיום שלב ב' בעסקה, ואף אחד ממנהיגי המדינה אינו טורח להזכיר את רון. אנו חושבים שמן הראוי שייעשה כן, עבור חייל שנשלח על ידי המדינה".

"כתם גדול שרובץ על המדינה"

גם חבריו של ארד שותפים לתחושה שלא נעשה די. אתמול, אחרי שצפו יחד בסרט הלבנוני, התייחסו החברים לקורס טיס 87 (הקורס בו השתתף רון) להבטחות שהופרו. "בזמנו הובטח שחלק ב' יתבצע, וזה מה שנאמר למשפחות ולציבור", אמר אחד החברים, איציק אורבך. עד היום, אף אחד לא עמד מאחורי ההבטחה שניתנה, וזה כתם גדול שרובץ מעל המדינה".

רונן מירב, חבר נוסף לקורס טיס 87 (הקורס בו השתתף ארד), צפה גם הוא בסרט המצמרר. "למרות המרחק, זה אכן

רון כפי שאני זוכר אותו", הוא משחזר. "הדבר מעורר געגוע והתרגשות, כאב ומחשבה מה קורה איתו היום. מצער שהנושא של רון לא עולה ולא מוזכר, בשעה שדואגים להחזרת החטופים הנוכחיים".

מירב הוסיף כי "כאשר אנחנו מציינים בקרוב 20 שנה לנפילת רון בשבי, הסרט מעורר תקווה שיש גופים וגורמים שיש בידיהם חומרים וידיעות על מיקומו של רון היום". לדבריו, ישראל עוד לא הפכה את כל האבנים, "וצריך להפוך כל אבן עד שרון יגיע הביתה".