"לא דיווחו לנו על קיומו של חומר חדש"
במשפחת ארד זועמים על שהישראלים שהיו מעורבים בהפקת הסרט על הנווט השבוי לא טרחו, לדבריהם, לעדכנם על קיומו. חברו של ארד: "מדינת ישראל עוד לא הפכה את כל האבנים"
במשפחתו של ארד סיפרו כי לא ידעו שום דבר על הימצאותו של חומר חדש עד שצפו בפרומואים, ולא קיבלו דיווח על כך. "המשפחה קיבלה בעצב רב את העובדה שבהכנת הסרט היו מעורבים גורמים ישראליים, שלא טרחו להביא לידיעת המשפחה ומערכת הביטחון את עובדת קיום הסרט", אמרו בני משפחה. זאת למרות דברים שאמר השבוע המפיק הישראלי, נפתלי גליקסברג, שהיה שותף בהכנת הסרט, לפיהם הוא עידכן גורמים בישראל בדבר החומרים החדשים.
"המשפחה מודה לכל כלי התקשורת הישראליים על הטיפול בנושא", מסרו בני משפחת ארד. "לצערנו, קיים מסר ערכי שגוי בעובדה שמדינת ישראל אינה מעלה כדרישה את קיום שלב ב' בעסקה, ואף אחד ממנהיגי המדינה אינו טורח להזכיר את רון. אנו חושבים שמן הראוי שייעשה כן, עבור חייל שנשלח על ידי המדינה".
גם רונן מירב, חברו של ארד לקורס טיס מספר 87, התייחס לסרט בו צפה אמש. "הסרט הוא ד"ש קרה מרון אחרי 20 שנה", אמר מירב. "למרות המרחק, זה אכן רון כפי שאני זוכר אותו. הדבר מעורר געגוע והתרגשות, כאב ומחשבה מה קורה איתו היום, וכן תזכורת לכולנו שאנחנו בעצם תחת שלב ב' של העסקה שבה שוחררו אלחנן טננבאום וגופות החטופים. מצער שהנושא של רון לא עולה ולא מוזכר, בשעה שדואגים להחזרת החטופים הנוכחיים".
מירב הוסיף כי "כאשר אנחנו מציינים בקרוב 20 שנה לנפילת רון בשבי, הסרט מעורר תקווה שיש גופים וגורמים שיש בידיהם חומרים וידיעות על מיקומו של רון היום", ומסכם: "ישראל עוד לא הפכה את כל האבנים, וצריך להפוך כל אבן עד שרון יגיע
עו"ד אמנון זכרוני, שהיה בעבר שותף לצוות המו"מ לשחרורו של ארד אמר כי הוא מתייחס לסרט כאל מודיעין היסטורי. "אין בסרט שום דבר שמעיד על עכשוויות", אמר זכרוני. "הצילום ישן מתקופת החקירה של רון, כאשר הוא נמצא באחריות ארגון אמל. מעבר לזה, אין בו דבר".
זכרוני הוסיף כי על מדינת ישראל היה להשיג את הסרט בעבר, ואף הטיל אחריות על הגוף שבאחריותו להשיג חומרים מסוג זה. "היינו צריכים לנסות ולהשיג את הסרט", אמר. "גם אנחנו יכולנו להגיע אליו ולאינפורמציה שבו. העיסוק בנושא רון ארד לא היה עיסוק של גורם אחד, אלא גורמים שונים, ומי שהיה צריך להשיג את הסרט זה המוסד, ואם הוא לא השיג אזי מדובר באי הצלחה של המוסד".
בנוסף, אמר זכרוני כי גם אגף המודיעין היה צריך להיות מעורב בנושא, "בשעה שתיחקר את מוסטפה דיראני שהיה שבוי בידינו, ולא בדיוק הצליח להגיע למידע".
הסרט, לדעתו של זכרוני, אמין, "כמו גם הצילום הבודד שהיה ברשותנו עד כה. מדובר בצילום שקיבלנו לידינו כתוצאה מקשרים אותם אני יצרתי", אמר. לתחושתו, כאשר הוא רואה את רון ארד מדבר, אומר זכרוני כי התמונות מחזירות אותו שנים רבות לאחור.
בהתייחסות לחלק הראשון של הסרט, ששודר שלשום, ובו מוצגת חטיפתם של שלושת חייל יצה"ל בהר דב בשנת 2000, אמר זכרוני כי "מדובר בסרט נורא, מחדל מודיעיני. היינו צריכים להיות יותר מודעים. המראה של הג'יפ הלא מוגן בשטח והמודיעין שאוספים עליו, נראה לא טוב".
הסרט הלבנוני ובו נראה ונשמע לראשונה הנווט השבוי רון ארד שודר הערב במלואו. בסרט נראה ארד, כאשר הוא מעשן בתאו, אומר את שמו ושמות הוריו, ומספר באנגלית על השלבים השונים של קורס הטיס בו השתתף. הקטע בסרט בו מוצג ארד נמשך דקה ו-19 שניות.
בקטע הקצר נראה ארד בחלל סגור, כשהוא מדבר באנגלית. ארד פותח ואומר את שמו ושמות הוריו, ומיד לאחר מכן את המשפט "אני חייל בצבא הישראלי".
"בהתחלה אנחנו טסים במטוס 'היילנדר'. בשלב הראשון אנחנו טסים ב'פוגה מגיסטר'", מספר ארד בסרט, במשפטים מקוטעים, ולוקח שאיפה ארוכה מהסיגריה שבידו. בהמשך מסביר ארד, ככל הנראה, על הלימודים האקדמיים במהלך קורס הטיס. "לא רק מטוסים, זה מנועים, כל המערכות ההידראוליות. למדנו באוניברסיטת באר-שבע. למדנו שנה ראשונה הנדסת מכונות, למדנו מתמטיקה גבוהה פיזיקה וקצת ביולוגיה. עשינו מעבדות בפיזיקה, כימיה ואנגלית. אנגלית טכנית שמתייחסת להנדסת מכונות".
ברקע לדבריו של ארד נשמע אדם נוסף, שככל הנראה תיחקר את הנווט השבוי. הסרט צולם בין השנים 87'-88', כאשר ארד היה באחריות ארגון "אמל".
נא להמתין לטעינת התגובות
