הכל פוליטי
יריב אופנהיימר חושש שהמחאה לא תוביל להפקת לקחים, אלא רק לעריפת ראשים
טבעי הדבר שהכשלונות במלחמת לבנון ישמשו את האופוזיציה ככלי לניגוח הממשלה ולצבירת תמיכה בציבוריות הישראלית. לא בכדי מתגייסים ארגוני הימין לטובת ההפגנה וכבר החלו לקרוא לציבור תומכיהם להגיע בהמוניו לכיכר.
האופוזיציה ומנהיגיה הבינו מיד לאחר המלחמה כי המחדלים והטעויות בקרב הם הבסיס לבניית כוח חלופי והפלת ממשלת אולמרט הנוכחית. על מנת להעצים את התמיכה בהחלפת הממשלה, מבקשים מנהיגיו הפוליטים של הימין לעמוד מן הצד ולאפשר למחאה להתפשט, ללא התערבות ויצירת משוא פנים פוליטי.
אך מתחת לפני השטח, נותנים ראשי הימין למחאה הציבורית לעשות את שלה, וממתינים בסבלנות עד שתיסלל להם הדרך חזרה לעמדות השלטון.
על אף הניסיונות החוזרים ונשנים מצד ארגוני המחאה להצטייר כאפוליטיים, את המציאות הפוליטית קשה לטשטש. מול הציבור הישראלי עומדות נכון להיום, שתי ממשלות אפשריות. הממשלה הנוכחית בשיתוף קדימה והעבודה, וממשלת ימין בשיתוף הליכוד ומפלגתו של ליברמן.
לחשוב פעמיים
על הנייר, הממשלה הנוכחית היא הממשלה המתונה ביותר שניתן לקבל במצב הפוליטי הקיים. מי שמבקש לפעול להפלתה של הממשלה, אם על ידי הקמת ועדת חקירה ואם על ידי דרישה להתפטרות, חייב לקחת בחשבון את האלטרנטיבה החלופית המוצעת.
גם ללא כוונה ורק לשם תיקון כשלי המלחמה, עלולים גם אנשי מחנה השלום להצטרף לגל המחאה ולהביא במו ידיהם לעליית ביבי וליברמן לשלטון. זה לא שאין צורך לבדוק את הכשלים ולהסיק מסקנות ולקחים, אך הדרך לשם איננה חד משמעית וועדת חקירה אינה ערובה להפקת לקחים ותיקון השגיאות.
ההיפך הוא הנכון. מעצם אופייה, ועדת
חקירה תתמקד באחריות הפרסונאלית של מקבלי ההחלטות ולא בהכרח תביא להפקת לקחים ושיפור המוכנות לקראת העתיד לבוא.
לפיכך, על אף הכוונות הטובות והרצון להתמקד בדרישה להקמת ועדת חקירה בלבד, כלל פעולות המחאה, לרבות ההפגנה בכיכר רבין, הן חלק ממסע פוליטי שסופו להביא לשינוי פרסונאלי, עריפת ראשים וסיום כהונתה של הממשלה הנוכחית.
על אף הביקורת וחוסר שביעות הרצון מהתנהלות הממשלה במלחמה, על כל אחד לחשוב פעמיים על האלטרנטיבה הפוליטית לפני שיחליט לקחת חלק בפעולות המחאה, אשר סופם עלול להביא את הימין הקיצוני לשלטון.
הכותב הוא מזכ"ל "שלום עכשיו"
נא להמתין לטעינת התגובות
