ראשי » חדשות » חדשות בארץ » בארץ

'אולמרט, לילדי ישראל אין כח להישאר רעבים'

דוח העוני מעורר כעס רב על רה"מ שהבטיח תוכנית חברתית והביא מלחמה. כעס של ילדים, שלא יכולים לחכות, עד שיבינו שהם לא רק סטטיסטיקה. דעה

כמדי שנה, מתפרסם היום דוח העוני ומעלה תמונה קשה על המתרחש ממש מתחת לאפנו. אני באופן אישי נעלבת מאוד מההתמקדות בנתונים המספריים והנפנוף בסטטיסטיקות, מפני שמאחורי כל מספר שכזה עומד אדם עני, עומדת אישה נזקקת ועומדים ילדים רעבים. לדעתי, צריך בכל שנה, עם פרסום הדוח, לדלות פרטים מהביטוח הלאומי ולציין את שמותיהם של כל העניים על לוחות מודעות, בעיתונים ובטלוויזיה. להקדיש יום לכבודם של עניי ישראל.

איך מגדירים עוני? לדעתי זו סוג של תולעת מזן אלים, שמכרסמת באיברים הפנימיים של האדם, מוצצת את דמו באיטיות רבה עד כלות נשמתו, ופוגעת בנפשו עד כדי טירוף. העוני של 2006 הוא מורעל יותר לעומת השנים שעברו, משום שבימינו העשירים מתרועעים באזורי העניים, בוחנים אותם, שופטים אותם ומתבוננים בהם בזכוכית מגדלת. זאת, בשעה שהעניים מקנאים, מתביישים ונעלבים מעצם היותם חסרי אמצעים.

איך משפיע העוני על אוכלוסיות שונות? הקשישים למשל, שרק רוצים לסיים את חייהם בכבוד ולא לחוש מושפלים, נאלצים להחליט האם לרכוש תרופות או אוכל. קצבת הזקנה או הביטוח הלאומי אינם מספיקים עבור שניהם ורבים מהקשישים מתים טרם זמנם. איזו מדינה נוהגת כך במייסדיה?

בקצה השני של הסקאלה נמצאים הילדים. ראש הממשלה אהוד אולמרט - אתה ודאי יודע כמה טהורים הם, גם אתה ביבי יודע שילדים הם קודש הקודשים של כולנו. אין להם את כוח הסבל להישאר רעבים דקה מעבר לזמן הנחוץ. כשהם צריכים אוכל הם צורחים, הם הופכים לעצבניים, ובלית ברירה הם יצאו לחפש אוכל מחוץ לביתם.

לעוני יש גם סימפטומים של מחלת נפש, והמתח הרב שבו שרויים העניים גורם להם לנזק בלתי הפיך. מלחמת ההישרדות מתישה. בראש רצות כל הזמן המחשבות: כיצד אביא את האוכל לשבת?, איך אשלם את חשבון החשמל שכבר נותק, מאיפה נשיג כסף לקנות את זוג הנעליים שהילדה זקוקה להם בדחיפות?

כל זה אינו לקוח מאיזה סרט קודר על זמנים חשוכים במדינה רחוקה. זה מתרחש מדי יום, כאן, בישראל של המילניום השלישי. העשירים לא יבינו במה מדובר,

כי הם לא חווים את ידה הקפוצה של הממשלה מול האוכלוסיות החלשות.

מעניין שכל שנה מתפרסם דוח העוני דווקא קרוב לחגים. זו התקופה בה מודגשת ביתר שאת מצוקתם של אלפים המסתובבים בינינו, אבל חיים בעולם אחר. החגים נתפסים כסמלים שמאחדים את המשפחות והעם, תקופה בה מזמינים אורחים, עורכים קניות, נוסעים לחו"ל, רוכשים בגדים חדשים. לכל אלו יש צורך בהמון כסף. לעניים אין את הכסף לכל החגיגות והחגים שלהם הם עצובים.

בתקופה זו מגיעה לשיאה גם תופעת העמותות, שצצות כמו פטריות אחרי הגשם ומחלקות מזון לנזקקים. העניים צריכים להוכיח שהם עניים על ידי הצגת אישורים ותעודות, ואז הם מקבלים שקית אוכל משפילה ומעליבה עד לפתח ביתם. אני, כפעילה חברתית, מקבלת כל שנה פיק ברכיים לפני החגים, משום שרבים מהעניים לא עומדים בקושי הרב - וחלקם בוחר לשים קץ לחייו.

אני פונה אלייך מר אולמרט. רצית מאוד למלא את התפקיד, הבטחת לאמץ תוכניות חברתיות, ומה נתת לנו במקום - מלחמה. שלחת את ילדינו הצעירים והיפים לאבד את חייהם, במלחמה מטופשת, ושלחת משפחות רבות לחיקו של השכול הנורא.

התפקיד כנראה לא מתאים לך. תתפטר, אדוני ראש הממשלה. גם שר אוצר או רווחה אתה לא יכול להיות. שרפת את עצמך מהר מאוד. יכולת לנהוג אחרת. יכולת להראות רגש ולהשתמש בו בתבונה. אשתך עליזה יודעת טוב כל כך מהי מצוקה. היא הרי עבדה בקידום בני נוער. היא הייתה צריכה לדעת איך מתנהלות המשפחות העניות ולספר לך את סיפורן.

הכותבת היא פעילה חברתית מירושלים

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...