מדד ה-150
בעיני האוצר, כל עוד המסכים בבורסה ירוקים הכלכלה פורחת. הנה הצעה למדד שלשם שינוי לא מתעלם מהעוני
כיום, חמישית מאזרחי המדינה, כ-1.7 מיליון איש, נמצאים מתחת לקו העוני ואינם נהנים מפירות הכלכלה הצומחת. רוב האזרחים הללו חיים בכ-150 רשויות בפריפריה המדורגות בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי של הלמ"ס, ואינם מיוצגים באותם מדדים מפוארים המוצגים פעם אחר פעם.
על כן, כדי ליצור מדד רב-ממדי המשקף את השגשוג במדינה, יש להציג לצד ביצועי החברות והעסקים המובילים גם את ההתקדמות, אם ישנה כזאת, בסיוע לעניים, בחילוצם ממעגל העוני, בשיקומם וביכולת הרשויות המקומיות, שהן הכתובת הראשונית של הנזקקים, לתת את המענה הראוי. מדד אלטרנטיבי זה ישקף תמונה אמיתית של החברה הישראלית.
150 הרשויות והמועצות החלשות בישראל הן ביתם של עניי ישראל. מאבקן בשבועות האחרונים נובע, בין היתר, מהשחיקה המתמשכת ביכולתן הדלה לסייע לתושבים עניים אלה, שנזקקים לעזרה על בסיס קבוע. כשאומרים על מישהו שהוא "עני", מתכוונים לכך שהוא חושב פעמיים לפני שהוא קונה בגד לילד או בשר לארוחת הצהריים. מישהו שמתלבט אם לקנות לעצמו משקפי קריאה או לאשתו את התרופה שהיא צריכה. מדובר באנשים שאין ידם משגת למוצרים חיוניים בסיסיים, דברים שאחרים צורכים בהיסח הדעת בכל יום.
צמצום תקציבי הממשלה מותיר את הרשויות ואת תושביהן חסרות אונים ותלויות במימון של הארגונים הפילנתרופיים להשלמת החסר על מנת למלא חלק מהוואקום שהותירה המדינה, אנו מעניקים לרשויות אלה תקציבים שיאפשרו להן לספק צרכים בסיסיים דחופים למשפחות.
נסיגת המדינה מחלקה במימון השירותים ברשויות מצטרפת להימנעותה מלעדכן את קצבאות הנזקקים השונים ולהדיפת יוזמות לצמצום מעגל העוני כמו העלאת שכר המינימום. כל עוד מגמה זו נמשכת, מעגל
העוני יתרחב וישאב לתוכו עוד ועוד אנשים.
כדי להילחם בעוני המדינה צריכה ליטול לעצמה חזרה את האחריות. האחריות על מימון שירותי חינוך שיעניקו לאזרחים בסיס איתן שעליו יבנו את עתידם, אחריות על תקציבי רווחה שיעניקו רשת ביטחון סוציאלי לנזקקים שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם ואחריות על יצירת מקומות עבודה עם שכר הולם לאלה שמסוגלים. תרומתם של גופים פילנתרופיים היא חשובה להשלמת פעולת המדינה, אך אינה יכולה לבוא במקומה.
הרב יחיאל אקשטיין הוא נשיא הקרן לידידות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם