סטירת לחי
משה פייגלין סבור כי לבנון היא רק פרומו למאבק האמיתי, שרק לכתומים יש פתרון לו
כרגע איננו נלחמים מול טנקים השועטים מלבנון ומסוריה לכוון תל-אביב. חיזבאללה אינו מאיים לכבוש בסיבוב הזה את ישראל באופן פיזי. כעמלק שזינב בישראל היוצאים ממצרים והרס את הרתעתו, כך חיזבאאלה כבר עשה את שלו. אפשר להתקיף את ערי ישראל, אפשר להכניס את אזרחיה למקלטים, אפשר לעשות את כל שלא העזנו בעבר, ולצאת מזה גדול.
דומה כי ממשלת ישראל כלל אינה מבינה מול מי היא נלחמת ועל מה היא נלחמת, ולכן אין לה שום סיכוי לנצח. היא מעדיפה לפתוח את הראש, כשהבעיה היא בכלל בלב. מבחינה מהותית, שורש הבעיה הוא בהר הבית. מבחינה צבאית, שורש הבעיה הוא באיראן. רק אחרי הטיפול באלה יש טעם לרוץ אחרי הגרורות בלבנון, אבל מן הסתם כבר לא יהיה בכך צורך.
כרגע הימ"חים של צה"ל עדיין לא מזוהמים בחומרי לחימה כימיים. מרכז הארץ עדיין לא הושמד בטילים גרעיניים, ונחילי צבא פלשתיןאינם שועטים פנימה מטווח האפס שיווצר לאחר ההתכנסות. זהו הסרט האמיתי. עכשיו אנחנו רק בפרומו.
שתי נקודות אור
למי יש את הכלים המתאימים להכיר במציאות הזו ולהתכונן לקראתה? לאיזה ציבור יש את האמונה הנדרשת לקרוא בשם אלוהי ישראל מול קריאת הערבים בשם אלוהיהם? מי יכול לסלק את הווקף המוסלמי מהר הבית ולחזור ולהתייצב מאחורי אמיתות היסוד של עם ישראל? מי יכול אח"כ לצאת למלחמה האמיתית מול האיראנים ולהיות נכון להפעיל גם נשק בלתי קונוונציונאלי במידת הצורך?
מי מסוגל להיכנס ללבנון כי זה פשוט שלנו, כי כך רוצה האלוהים שלנו? האם אולמרט מסוגל לכך? האם ביבי מסוגל לכך? האם ליברמן? והרי החלופה לזה היא השמדה. רק בציבור הכתום יש את זרעי הפתרון. רק ממנו יכולה לצמוח הנהגה שתציל את ישראל.
יהודי מאמין מנסה תמיד לחפש את הטוב
הנקודה השנייה היא שאפשר ללמוד מהפרומו הזה ולהפיק ממנו את הלקחים והמסקנות, ובכך להימנע מסרט האימים הצפוי. עם כל הצער והכאב הנורא, מה שקיבלנו עכשיו הוא סטירת לחי שנועדה להעיר את העם המעולף, לא מכה שנועדה להרוג אותו. האם עכשיו נפעל נכון, או שנמשיך ללכת כעדר אחר ההנהגה הכושלת מימין ומשמאל שהביאה אותנו עד הלום?
נא להמתין לטעינת התגובות
