תגובת חגי אפרתי למאמרו של עידו חברוני "סדין אדום"
עידו חברוני לימד סנגוריה על הרב שמואל אליהו,במאמרו התייחס לדברים שפרסם כאן חגי אפרתי. אנו מביאים את תגובתו
וכך, אחת לאחת יופרכו פה טענותיו:
* אכן, בתמימותך חשבת שכל גיבורי התנ"ך הם דמויות מופת. חלקן הן מופת שלילי למדי ונגיע לכך בהמשך.
* בשום מקום במאמר לא נאמר שהגיבורים עצמם לא רלוונטיים. מה שלא רלוונטי זה ההיקש שרוצה להקיש הרב מהם.
לגופם של גיבורים:
* בשום מקום לא קשרתי בין מלחמתו של יהונתן למותו. זה היה ציון עובדה בלבד, ואכן יהונתן הוא דוגמא טובה יחסית לדברי הרב ולכן לא עסקתי בו כמעט.
* לגבי גדעון, אצטט כשירות לקהל את הפסוקים הרלוונטיים לטענתי:
"וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִדְעוֹן לְאֵפוֹד, וַיַּצֵּג אוֹתוֹ בְעִירוֹ בְּעָפְרָה, וַיִּזְנוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם; וַיְהִי לְגִדְעוֹן וּלְבֵיתוֹ לְמוֹקֵשׁ". נראה שד"ר חברוני לא קרא, ואם קרא לא הבין את עוצמת הביקורת של המקרא על מעשי גדעון. ומדובר פה בפשט הפסוקים.
* אשר לשמשון, לא ברור מה הקשר בין המטאפורה של הרב לסיפור המקראי ועוד פחות ברור מה רוצה חברוני. רצוי לקרוא את הטקסט לפני שמתלהמים.
* בכל הנוגע לבר-כוכבא העניינים פשוט מגיעים לכדי אבסורד. ביד אחת מחזיק חצרוני בטיעון כי הוא נקרא בר כוסבא (מה שלא מוכיח דבר כיוון ש-ס' ו-ז' מתחלפות תדיר בשפות השמיות) וביד השנייה מביא ציטוט בו נכתב השם בר-כוזיבא. אכן טיעון בנוי לתלפיות.
יש ויכוח על שהיה משיח שקר? לא ברור שחולל אסון? האם לא הטיל מומין בבני ישראל? לא רצח את ר' אלעזר המודעי? לא אמר "לא תסעוד ולא תכסיף"? בוודאי שכן, רק שזה סותר את טיעוניו של חברוני ולכן גם לא מופיע בהם.
זאת ועוד, למרות שיש לי הסתייגויות רבות מאלמנטים בדמותו ובמעשיו של ר' עקיבא דווקא הוא לא היה מושא הביקורת שלי כאן.
אביא רק את הציטוט הזה ביחס לקביעתו של ר' עקיבא כי בר-כוכבא הוא משיח על-פי "דרך כוכב מיעקב":
"תניא רבי נתן אומר: מקרא זה נוקב ויורד עד תהום (חבקוק ב ג) "כי עוד חזון למועד:..וגו'…" ולא כרבי עקיבא שהיה דורש (חגי ב ו) "עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ…''. (סנהדרין צ"ז)
זאת לעובדות. אחר-כך,
במופת של בורות, מאשים אותי חברוני ב-"נאורות". קצרה היריעה מלתאר את מופרכותה של קביעה זו. רק זאת, אני בא מאסכולה המעמידה בספק עמוק את מושג הנאורות ואף כופרת בו. אבל באמת שלא הוגן לצפות ממנו שידע זאת. היותו ד"ר בבר-אילן היא עילה להקל בעניין.
יהדות מתקדמת? בוודאי יותר מזו של חצרוני, למצער במובן האינטלקטואלי.
אך מעל לכל שורה התחושה כי מה שאוכל את חברוני הוא הקושי שלו להתמודד עם קריאה נכוחה, ביקורתית ומדויקת יותר של טקסטים דתיים. גישתו נאיבית, נטולת כל פרספקטיבה היסטורית, פרופורציה או הקשר.
בסופו של יום חושף חברוני את חולשתו של הפונדמנטליזם הטקסטואלי שלו ואת עבשותה של המחשבה אותה הוא מקדם. הגיע הזמן להתעורר.
נא להמתין לטעינת התגובות
