ממששי ברווזים
יניב הלפגוט, ראש דסק חדשות ב-nrg מעריב, נכח באירוע השקת ערוץ הגאווה והגיע למסקנה: הקהילה ההומו-לסבית אשמה בדימוי הזול שמוצמד לה
נושכי כריות, מאכזב הורים, לוחש לסוסים, בוכה בסרטים,יושב על אופניים בלי כיסא, מפיל סבונים, חוקר ישבנים, מרעיד מיטות, קורע סדינים, חלילן, מרמה בדמקה (אסור לקפוץ אחורה) ולובש בוקסרים הפוך, הם רק חלק קטן מהכינויים הנפוצים ביותר שבהם עושים שימוש כאשר רוצים ללעוג לציבור ההומואים. אתמול נוסף כינוי חדש לרשימה: ממששי ברווזים.
סיפור שהיה כך היה. קצת אחרי חצות, בלילה שבין שישי לשבת, הגעתי למועדון, למסיבת ההשקה של ערוץ הגאווה של nrg ופתיחת עונת הקיץ של המייל ווקס. כבר בכניסה למועדון, הבנתי שהגעתי לממלכת סדום. גברים חסונים, עירומים למחצה, איישו את הברים במתחם, ובריכת שחייה הוצבה במרכז הרחבה. תוך זמן קצר קפץ אחד הדוגמנים לבריכה, והחל לרקוד תוך כדי שהוא מנענע את האגן בתנועות שלא משאירות מקום לדמיון.

מעשה מגונה בבובת פלסטיק. צילום: חגי דקל צילום: חגאי דקל
מזילים ריר ומשפילים מבט
אבל זה רק היה המשחק המקדים. בהמשך הצטרפו אל החבר המענטז שני רקדנים נוספים, ואלו החלו להשתעשע באביזרים שצפו להם בנחת על המים הצלולים.
מהר מאוד נדחפו הברווזים הצהובים לבגדי הים הצמודים משהו, כאשר לא היה צריך לדמיין יותר מדי כדי להבין למה רומז המשורר. מסביב לבריכה הצטופפו כל אותו זמן שורה של גברים חרמנים, שהזילו ריר והשפילו מבט, לא בגלל שהתביישו במחזה, אלא משום שהתמקדו באיברי המין ובברווזונים שעברו התעללות מינית. בהמשך גם היו כאלו בקהל שדאגו למשש את הברווזונים, תוך שחיוך גדול מרוח להם על הפרצוף.
חברים,
שנים של עבודת שטח של אנשים שמשתייכים ומזוהים עם המגזר, כמו גל אוחובסקי, עידו תדמור ורבים וטובים אחרים, הולכים להם לאיבוד כאשר כמה בבונים מריירים ומאבדים את הדעת למראה גוף מגולח למשעי בבריכה ביתית. תחשבו על זה.