הזירה הלשונית
בפעם הבאה שנעלה על כבישי ישראל, כבר לא נמצמץ ונפספס את הפנייה ל-Sede Uzziyyahu. השינוי המתבקש בתעתיק שלטי מע"צ מתחיל לקרות עכשיו
אבי רון ז"ל, ראש המרכז למיפוי ישראל, ופרופ' נפתלי קדמון הגישו לאקדמיה בקשה נמרצת לשוב ולדון בתעתיק. שוב הוקמה באקדמיה תת ועדה לתעתיק, שהגישה את המלצותיה לוועדת הדקדוק, וזו הסירה שוב את הנושא מסדר יומה. בדצמבר 2005 אושר בכנסת חוק בעניין, והוקמה ועדת משנה מיוחדת לענייני תעתיק שלטים. ישבו בה יהושע בלאו, משה בר-אשר, חיים כהן ומרדכי מישור. בפנייה עמדה הצעת ועדת השמות בראשות פרופ' משה בראוור, ועל בסיס ההצעה הזו הביאה הוועדה את המלצותיה. בישיבה שנערכה ב-5.6.06 התקבל סוף סוף התעתיק החדש, ורבותי, ככתוב בשלטי פרסום החוצות: מהפכה!
מסמך שהגיע לידי המדור, ומופיע בחלקו כאן לראשונה, מגדיר את עיקרי השינויים:
1. אל"ף ועי"ן מתועתקות רק (ותמיד) באמצע המילה (באמצעות הגרש:')
2. וי"ו מתועתקת ב-V (ולא ב-W3).
3. צד"י מתועתקת ב-TZ (ולא ב-Z).
4. קו"ף מתועתקת ב-K (ולא ב-Q).
5. לא כל שווא נע מתועתק ב-E, אלא רק שווא נע נהגה.
6. אין מסמנים את ההכפלה.
מה זה אומר? (הדוגמאות באחריות המדור):
לא עוד Zova (צובה) אלא Tzova.
לא עוד Sede Uzziyyahu (שדה עוזיהו) אלא Sde Uziyahu.
לא עוד Petah Tiqwa (פתח תקווה) אלא Petah Tikva.
לא עוד Qesariyya אלא Kesariya.
גבעת זאב תתועתק:Giv'at Ze'ev.
העוגן תתועתק Ha'Ogen
גבעון תתועתק Giv'on.
ועוד ועוד, מדן ועד אילת. יש כמה שינויים נוספים, כולם לנוחות הקריאה (הפירוט בטבלאות).
אחד המתנגדים הבולטים לשינוי התעתיק הוא הבלשן החשוב עוזי אורנן, שפירסם גם בשבוע שעבר במדור הספרות של "הארץ" את עמדתו. אורנן פוסל את השיקול של נוחות הקריאה לתיירים או לעולים. לטענתו, "עלינו למסור בתעתיק את מבנה המילה העברית ולא את המבטא שלה". התעתיק החדש פוגע לדעת אורנן ביסודות העברית: "אסור שהאקדמיה תיתן יד לפגיעה במילים העבריות. שום עם המכבד את עצמו, ובוודאי לא האקדמיה ללשון שלו, אינו מוכן לשנות את מטבע הלשון שלו כדי'להקל' כביכול על תיירים לבטא את המילים שבשפתו". אורנן טוען כי בין קו"ף וכ"ף יש להבחין כפי שנעשה עד כה, באמצעות K ו-Q. אסור לשיטתו
הבעיה העולה מעמדתו של אורנן היא למי ולמה נועדו השלטים. שלטים נועדו לשמש את הנוסעים בכבישים, ישראלים כתיירים. הנוסע אמור לפענח את שם היישוב (שאותו הוא מכיר בדרך כלל משמיעה) בפשטות וללא ספקות. השילוט הקיים לא רק שאינו מספק לו זאת, אלא אף מקשה עליו. תפקידיו של התעתיק המדעי על גרסאותיו שונים, והוא חייב לשמור בתעתיק את המגוון הפונטי המלא של המקור העברי. מכל מקום, הוועדה, שראתה לנגד עיניה גם את הערותיו של אורנן, פסקה בנושא. יש לקוות שלא יעמדו עוד מכשולים בדרך לשינוי השלטים ברחבי הארץ, שינוי שהתבקש כבר מזמן.
ערן מתל אביב שואל מדוע בעברית קוראים לגביע העולם בכדורגל "מונדיאל" ?
"מונדיאל" הפך במהלך השנים למילה הלא רשמית הנפוצה בעולם כולו למה שקרוי באנגלית "World Cup" ובצרפתית "Coupe du Monde". בספרדית לעומת זאת יש לגביע העולמי שני שמות: "Copa del Mundo", ו "Mundial ."Copa Mundial פירושו "עולמי", ולענייננו הוא קיצור של הביטוי המלא Copa Mundial. לצד ההגייה הספרדית נכנסה גם ההגייה הצרפתית של המילה "עולמי": Mondial, והיא המקובלת בישראל.
"המונדיאל הלשוני" ("הזירה הלשונית" 9.6) הביא לא מעט תגובות ותוספות, ולהלן מבחר. ראובן מרחב כותב: "הפרנג'י הנזכר ב'נקודה הישראלית' ביחס לצרפת חזר אלינו בתנועה סיבובית דרך אתיופיה,שם קוראים לכל זר (לבן) פרנג'י; בפי הקהילה האתיופית זהו כינוי לישראלים, בעיקר ממוצא אשכנזי".
ספי, מדריך ויועץ טיולים המתמחה בעיקר באלפים וביער השחור, כותב לגבי מקור שמה של שווייץ: "אחרי נפילת האימפריה הרומית שלטה שושלת האבסבורג גם בשווייץ. לתושבים נמאס מהשלטון האוסטרי. את המרד החלו שלושה קאנטונים וב-1291 כרתו ברית ביניהם. שלושת הקאנטונים הם אורי, אונטרואלדן ושוויץ (schwyz). האחרון הוא מקור שם המדינה".
רוני כותבת: "הקוסטה ריקנים עצמם כותבים את שם המדינה בשתי מילים (Costa Rica), אבל את שם תושביה במילה אחת (Costarricenses). לכן אפשר פשוט לכתוב בעברית'קוסטריקנים'. הקוסטריקנים מכנים עצמם'טיקוס' (Ticos): לגבר 'טיקו', ולאישה 'טיקה'".
ותיקון : השם טוגו הוא קיצור של השם "טוגולנד" שניתן למושבה במאה ה-19 על שם העיר טוגוויל שעל חוף אגם טוגו, שבה נחתם הפרוטקטורט הגרמני. היום טוגוויל הוא כפר קטן ואתר תיירות מומלץ.
כמה וכמה קוראים מתייחסים למקור הביטוי "כלל אצבע", שלפיו האגודל שימש אמת מידה עתיקה ( " הזירה הלשונית" 19.5). ברק כותב כי "המקור הינו חוק בבריטניה אשר גרס כי אסור לגבר להכות את אשתו במקל אשר עוביו עולה על עובי אגודלו". אורי הייטנר ואחרים מזכירים סברה ישראלית מקובלת, שלפיה מקור הביטוי הוא בהרטבת אצבע והנפתה באוויר כדי לבדוק את כיוון הרוח. המדור אוחז בגרסה שהוצגה ראשונה: האגודל הוא אמת מידה עתיקה, ומכאן "Rule of Thumb", שתורגם ל"כלל אצבע". כיוון הרוח הוא פרשנות ישראלית.
נתנאל ליפשיץ כותב: "מקור הדרגה 'סמל' (19.5) הוא אכן ראשי תיבות כפי שנכתב במדור: סגן מחוץ למניין. הדרגה נקבעה בעקבות הדרגה הצבאית הבריטית N.C.O, שגם היא ראשי תיבות: Non Commissioned Officer.
מיכה נצר כותב: "המונח 'מרעול' (26.5) מוכר לי שנים רבות כגאוגרף. הוא בא להחליף את המושג 'שביל עזים', המציין את הקווים האופקיים הנראים על מדרונות תלולים. הדעה המקובלת כיום היא כי קווים אלה לא נוצרו על ידי עזים, אלא הם סימנים של גלישות קרקע על מדרונות תלולים באזור מדברי ".
ruvik@maariv.co.il
טורו של רוביק רוזנטל מתפרסם מידי שבוע במוסף סופשבוע של מעריב.
נא להמתין לטעינת התגובות
