הבעיה: עם בגרות באזרחות לא קונים במכולת
במשרד החינוך שוקדים על רפורמה בלימוד האזרחות, אך תולים את הצניחה בממוצע הציונים במקצוע בכך שתלמידים לא חושבים שהמקצוע מקדם אותם בחיים
גם ממוצעי הציונים בשנתיים שקדמו לכך לא היו מזהירים, ועמדו על ו-71.71 בשנת הלימודים הקודמת, ועל 72.74 בשנת 2003. כמו כן, מנתונים שהגיעו לידי מעריב עולה שכמעט שליש מהניגשים לבחינת הבגרות בשנה שעברה קיבלו ציון נמוך מ-55 ונכשלו. יתרה על כן, כ-15% מתוכם אף קיבלו ציון נמוך מ-40 נקודות.
מאז שפורסם לפני כחודש שיעור הזכאים לבגרות, הוזכר נושא האזרחות פעמים רבות בידי בכירים במשרד החינוך, שציינו שיש למצוא פתרון לציונים הנמוכים ולרמת הנכשלים הגבוהה. שרת החינוך, יולי תמיר, סיכמה את המצב כשאמרה: "מצב מקצוע האזרחות מאוד לא משביע רצון".
יש אנשי חינוך שסבורים שייתכן שהבעיה נעוצה דווקא ביחס של התלמידים למקצוע. לדבריהם, מקצוע האזרחות אינו נתפס בעיני התלמידים כנושא שקשור ישירות אליהם או ככזה שיכול לתרום להם בעתיד, ולכן הם אינם משקיעים בו.
"החינוך לאזרחות מהווה אחת מאבני היסוד לקיום חברה דמוקרטית ישראלית", הסביר מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב. "ככל שנלמד יותר כך נהיה חברה טובה יותר. לימוד מקצוע האזרחות מעורר את הרצון והמודעות להיות מעורב בחיים הציבוריים במדינה מתוך חשיבה ביקורתית ומושכלת, ומוביל לחיזוק הקשר בין האזרחים למדינה", אמר.
בכירים במשרד החינוך ציינו כי מתקיימים כיום דיונים על שינוי מערכתי במקצוע האזרחות ונבחנות דרכים לשיפור רמת הלימודים ושיפור הישגי הלתמידים. בין השאר, במשרד בוחנים את ההצלחה של שתי
שרת החינוך, יולי תמיר, אמרה אתמול כי היא מקווה שכבר בשנה הבאה מתכונת הבחינה באזרחות תשונה, תוך מתן דגש גדול יותר על החשיבות של לימודי האזרחות, ושינוי מבנה המבחן - מעבר משינון חומר ליכולת לנתח טקסטים ומבחן עם חומר פתוח.
התכונה במשרד החינוך סביב הנתונים המדאיגים ביחס להוראת האזרחות, תואמת שינויים המתוכננים במבנה הבסיסי של שיטת ההוראה במערכת החינוך. בפגישתה אתמול של השרה יולי תמיר עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, היא הציגה בפניו את תוכניתה לרפורמה במערכת החינוך.
התוכנית שהוצגה היום בפני ראש הממשלה מציעה לשנות תחילה את תוכניות הלימוד במקצועות האזרחות והאנגלית, על ידי ביטול לימודי האזרחות ברמה של 2 ו-5 יחידות, ושל לימודי אנגלית ברמת 3 יחידות אנגלית, כפי שבוצע במספר מצומצם של בתי ספר.
במהלך הפגישה הוחלט כי מנהלי המשרדים שנוגעים לדבר ייפגשו בקרוב כדי לתרגם את העקרונות לתכנית פעולה מעשית, בכדי שהתכנית - שעלותה נאמדת במיליארדים - תיכלל בתקציב 2007.
בתום הפגישה, הוחלט על הקמת צוות שיכלול את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רענן דינור, מנכ"ל משרד האוצר, ד"ר יוסי בכר, ומנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. הצוות יגבש דרכי פעולה ליישום התוכנית.
הרפורמה של תמיר, בשונה מרפורמת דברת אותה היא מחליפה, אינה רפורמה ארגונית, אלא הצעה לשינויים פדגוגיים חינוכיים. עוד לפני הפגישה נשמעה ביקורת על הפן הכלכלי של התוכנית - שכן עלות התוכנית המשוערת מסתכמת בכמה מיליארדי שקלים, וגורמים במשרדי החינוך והאוצר הביעו ספק באשר לנכונות האוצר להקצות משאבים כל-כך גדולים ליישום התוכנית.