עוד שש שאלות לתקשורת העוינת
מה חושבת אילנה דיין שנשים חרדיות עושות? מה זכה יצחק בן אהרון בניגוד ליובל נאמן? ואת מי לא מעניינים קטיושות בדרום?
בשבוע שעבר בטורו ב"שבעה ימים" השתלח יאיר לפיד בחייל המצטיין חננאל דיין על כך שסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ. יאיר השביר לקח כנראה קשה את האירוע ולא הרפה מהחייל (מה שמזכיר את הבדיחה הישנה על ההבדל בין פולניה ורוטביילר? שהרוטביילר בסוף עוזב את הילד). מכל מקום, לפיד המתמיד ממש נפגע וכבר השליך מהאירוע
מתוך מוסף G של "גלובס", סקירת אירועים של רונית ורדי: "מה יהיה: פרופסור אומן יעניק הרצאה על תורת המשחקים. למה כדאי: מרתק, בהנחה שאומן יתמקד בתורת המשחקים ויניח בצד את הפוליטיקה הימנית שהוא מקדם". הרי יתר הפרופסורים בישראל אף פעם, אבל אף פעם לא משתפים את הציבור בדעותיהם הפוליטיות.
הערת אגב: באותו עמוד, שני אייטמים מתחת ההרצאה של אומן: יום עיון שיכלול דיון רחב במושג בגידה. בין המשתתפים: יוסי שריד, אוריאל סימון, משה צימרמן, מאיר פעיל ועוד.
ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" עסקה ביום שלישי בטיב האייטמים המשודרים בתוכניות הערב. המבקרת ארנה קזין, מן הסתם תושבת גוש דן, לא ראתה צורך בהתעניינות בחייהם של תושבי הדרום וכתבה את המשפט הבא: "מוטב שעורכי המהדורות יעצרו לחשוב מדוע בעצם צריך להביא ידיעה על כל קטיושה שפגעה בישוב ישראלי". משום מה, קשה להאמין שקטיושה שתיפול על שכונתה של קזין תזכה ליחס דומה מצדה. אבל המושבניקים האלה בדרום? לא אייטם.
אילנה דיין - הליברית הנאורה הפמיניסטית – ראיינה ביום חמישי בגלי צה"ל את רוחמה אלבוים, דיאטנית חרדית. "תגידי", שאלה הליברלית, "זה לא קצת טיפשי לעשות דיאטה כשממילא עוד שבועיים נכנסים להריון?". מי שיכול לעצום עיניים ולדמיין את אילנה דיין מעיזה להציג השאלה כזאת לפאטמה מכפר קאסם – שיקום.
למרות שהמילה "כיבוש" היא בעלת מטען פוליטי מובהק בחרו ב"ידיעות אחרונות" לעשות בה שימוש ללא מרכאות. בכותרת משנה היום על מותו של יצחק בן אהרון נכתב: "הוא היה מראשי המאבק נגד הכיבוש...". על מותו של איש ימין לעולם לא ייכתב: "התנגד לתוכנית הגירוש" או "תמך בשחרור יהודה ושומרון". ככה זה כשהכיבוש משחית.
נא להמתין לטעינת התגובות
