קיץ חם בבר-אילן
סטודנטיות חשופות באוניברסיטת בר אילן? לפחות למרצה אחד זה מפריע. ראש המחלקה למדעי המדינה, פרופסור ווילציג, שלח מכתב למרצים במחלקה: "האם מותר להסתובב במגדל השן כפי שמסתובבים בקניון?". ווילציג ל-NRG מעריב: "אם המצב לא ישתנה עד הקיץ – אטכס עצה"
ווילציג ציטט מייל שקיבל מאחד המרצים החילוניים, שלדעתו מאפיין תחושה של רבים: "באה אלי לשיעור בחורה בחולצת בטן קצרצרה, כל הבטן בחוץ, ובנעלי אצבע, עשרים שנה שאני לומד ומלמד גם באוניברסיטה אחרת ולא ראיתי דבר כזה. אני מדבר על תופעה כללית ולא על בחורה מסוימת, אך יש לי הרגשה שאוניברסיטה בר אילן לא רוצה לגעת בנושא כדי לא ליצור רושם של אוניברסיטה דתית מדי. מצד שני הגיעו מים עד נפש. לא ייאמן איך מסתובבים כאן! אני יודע שאפשר לומר שאם לשלטונות הקמפוס ולחובשי הכיפה שביניהם התופעה לא מפריעה אז גם לי היא לא צריכה להפריע, ובכל זאת אני מרגיש זלזול בוטה. לבוש שאינו הולם במובן הכי בסיסי של העניין. עורכי דין נדרשים ללבוש חולצה מכופתרת ונעליים סגורות ואף אחד לא חושב שמדובר בכפייה דתית, מדוע לא לדרוש קוד לבוש גם מהסטודנטים בקמפוס?"
ווילציג מודה בפני הקולגות שזו לא התלונה הראשונה שמגיעה אליו בנושא האמור. עד עתה חשש להתמודד עם הנושא באופן מעשי בגלל הכותרות שיופיעו בעיתונים ויתארו את בר אילן כמי שכופה משמעת דתית על הסטודנטים שלה ("אני כבר רואה את הכותרות ביום שאחרי: 'אוניברסיטת בר אילן מאלצת את הסטודנטיות להגיע בלבוש צנוע'"), אולם הפנייה האחרונה היא בגדר "הגיעו מים עד נפש" ולכן החליט להעלות את הנושא בפני חבריו המרצים:"נדמה לי זו סוגייה מעניינת ומורכבת מכיוון שהיא נוגעת בהרבה עצבים רגישים. בעיות שקשורות בפוליטיקה, תרבות, דת וחברה"
"רוב המרצים בבר אילן הם דתיים. כותב ווילציג. "חלקם אפילו אדוקים ממש. מדוע שיסבלו בעמדם לפני קהל הסטודנטים שלהם, תוך פגיעה באמונתם, עד ביצוע עברה הלכתית? האם חופש האמונה עובד רק לצד אחד? האם חופש האמונה חשוב פחות מחופש הביטוי והלבוש? אני בטוח כי חלק מאותם סטודנטים שמתלבשים כך בקמפוס לא יעזו לבקר בלבוש דומה בוותיקן".
לטענת ליימן-ווילציג לא מדובר רק בדת. אלא בתרבות: "בבתי קזינו בעולם דורשים מהלקוחות להגיע בז'קט, בלובי של מלון אוסרים לשבת בבגד ים, שלא לדבר על בית המשפט ובית המחוקקים (מתי ראינו בגד ים במליאה או ביציע?) האם בבית הכל מותר? אולי באמת הפכה ההשכלה הגבוהה למצרך שמשלמים עבורו ואם ככה מותר להסתובב במגדל השן כפי שמסתובבים בקניון?"
ווילציג בטוח שהסטודנטים לא רוצים לפגוע באף אחד. הם פשוט לא יודעים להתנהג. לטענתו הבעיה נעוצה בפערים החברתיים שבין אוכלוסיות תלמידים שונות. הוא מספר על תלמידים במכללה ("דור ראשון להשכלה גבוהה") שקוראים לו בשמו הפרטי
ווילציג מתלבט עם חברי הסגל האקדמי כיצד ניתן להציג את הנושא באופן שלא ייתפס ככפייה, באמצעות חוזר שיופץ בין התלמידים ומציין כי פנה לרשויות האוניברסיטה והם הבטיחו לו כי ישקלו את העניין בכובד ראש. בינתיים, הולך ומתהווה "מרד מרצים" נגד "תלבושת הפנים", כהגדרתו. אנחנו נעקוב אחר ההתפתחויות.
פרופ ווילציג אמר ל-NRG יהדות כי הוא קיבל תגובות רבות לפרסום הבלוג. רובן, הוא מבטיח, יפורסמו בפוסט הקרוב. "הרבה אמרו שראוי לשתף את אגודת הסטודנטים בגיבוש מדיניות. היו כאלה שאמרו שבר אילן היא אוניברסיטה מזוהה ומשקפת או מייצגת ערכים יהודיים ולכן היא צריכה לא לפחד להיות חוד החנית בסוגיה. והיו כאלה שאמרו שצריכים להיות זהירים, לא לערבב את העניין הדתי כי זה עניין תרבותי".
ווילציג נחוש שמדובר בבעיה עקרונית מעבר ללבוש. "אני בא מארה"ב, וגם שם, בארץ חופש הביטוי זה לא מחנה נודיסטים. באמריקה לא יעלה על הדעת שמישהו ילך לעבודה בלי עניבה וז'קט".
מרצים אחרים, מספר ווילציג, התלוננו באוזניו בעקבות הבלוג על קוד התנהגות "אינו הולם את המוסד. היו כאלה שמפריע להם שסטודנטים פונים למרצה כאילו הוא החבר הכי טוב שלו. זה מפריע ללא מעט מרצים. מרצים אחרים - מפריע להם שאוכלים ארוחות בהרצאות. היתה מרצה שסיפרה על סטודנט שנכנס יחף להרצאה. יש כאן בעיה של יחס כבוד למקום. מרצים שמלמדים במקומות אחרים אמרו שזו לא בעיה רק בבר אילן".
אז מה יהיה? "נחכה עד סוף הקיץ" אומר וילציג, "אם המצב לא ישתנה אני אטכס עצה".
נא להמתין לטעינת התגובות
