"ההתכנסות תצא לפועל במהלך 2007"
בראיון ל-NRG משרטט לראשונה שר המשפטים חיים רמון את לוחות הזמנים ליישום התוכנית. "עד סוף השנה נהפוך כל אבן כדי למצוא פרטנר אבל אם לא יימצא – ניסוג באופן חד צדדי"
"אם ישראל תגיע למבוי סתום בחיפושה אחר הפרטנר הפלשתיני, ניסוג באופן חד צדדי", אומר רמון. "אחרי שנה נבוא ונגיד לקהילה הבינלאומית כי אנחנו לא יכולים להפקיר את גורלנו בידי אויבינו. נבוא בתום השנה ונגיד להם: רבותי אתם רוצים ססטוס-קוו, אתם הרי יודעים מה קורה בסטטוס-קוו, אתם מבקשים מאיתנו במשך כל השנים שלא נהיה שם. אנחנו אמנם לא נחזור לגבולות 67 אבל גם לא נהיה בחלק גדול מהשטח ונוריד התנחלויות, וזה מה שהקהילה הבינלאומית רוצה", אומר רמון. "נגייס את התמיכה הבינלאומית ונעשה את מה שחיוני למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
רמון אומר כי בנייתה של גדר הביטחון תושלם לפני תחילת הנסיגה מיהודה ושומרון. "נסיים את בניית הגדר עד סוף השנה, תחילת השנה הבאה, ונתכנס לגושי ההתיישבות. ואם יהיה טרור בצד השני נלחם בו בכל הכוח והעוצמה".
במסגרת המלחמה בטרור לא פסל רמון חזרה לשטחי עזה והגדה. "אם צריך אז ניכנס. כשהייתה פעילות חבלנית במצרים או בירדן וסוריה לפני שלושים וארבעים שנה נכנסנו, טיפלנו בפח"ע ויצאנו".
רמון מסכים עם שרת החוץ, ציפי לבני, שאמרה השבוע כי ההתכנסות היא אינטרס של ישראל אך גם של הפלשתינים. "סיום הכיבוש הוא אינטרס פלשתיני קיומי. כמה שנים נחכה לפלשתינים? השעון הדמוגרפי, השעון הבינלאומי ושעון הסטטוס-קוו הגיעו כמעט לדקה התשעים. אנחנו לא נפקיר את גורלנו בידי אויבינו".
האם תפעל לקיום פגישה בין ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לאבו-מאזן?
"אני מאוד מצדד ואעשה כמיטב יכולתי שתהיה פגישה בין ראש הממשלה לאבו מאזן", אמר רמון והוסיף כי יפעל לקיומה של הפגישה כשראש הממשלה יחזור מביקורו בוושינגטון בסוף החודש.
"בפגישה צריך ראש הממשלה לבוא לאבו-מאזן ולומר לו 'התחייבת ולפיכך תקיים'. על אבו-מאזן להחליט אם הוא רוצה משא ומתן איתנו או עם החמאס. הוא לא יכול להיות טוב עם החמאס וטוב איתנו. עליו לבחור. צריך להגיד לאבו מאזן: 'אתה לא יכול להיות נשיא דו ראשי עם ממשלה שיש לה אמנה מנוולת ומתועבת נגד קיומה של מדינת ישראל'. זה לא יכול להיות".
שר המשפטים חושב שהנסיגה תשרת גם את הצד הפלשתיני. "רק פינוי של השטח יביא לשינוי גם אצל הפלשתינים. יש להם את עזה ויהיה להם שטח גדול מאוד נוסף בגדה ואז גשר המחלוקת מאוד יצטמצם. ושם אנחנו נחכה, הרבה יותר חזקים בלי סכנה דמוגרפית ליום שיהיה פרטנר ואז נפתור את בעיית ירושלים והפלטים וגבול הקבע".
עם זאת, עתה נראה שזה אינטרס של ישראל שלא ימצא פרטנר: ישראל תקבע באופן חד צדדי את הגבולות וסוגיית ירושלים וזכות השיבה של הפליטים נדחית למועד לא ידוע.
"אנחנו הגענו למצב שאין פרטנר בצד הפלסטיני. אני כבר בשנת 2000, אחרי הסכם קמפ דיוויד הבנתי שאין זמן להגיע להסדר קבע. בכל דקה שיהיה פרטנר אני אשמח לדבר איתו. גם המנהיגות הפלשתינית בתוך תוכה, נעזוב מה היא אומרת כלפי חוץ, מעדיפה ללכת על זה. ואת הנסיגה נשאף לעשות בתיאום מרבי עם ההנהגה הפלשתינית".
שר המשפטים רמון טוען כי המבחן של אבו-מאזן יהיה בכך שיצליח לכפות את עמדותיו - ההכרה בשתי מדינות לשני עמים, בהסכמים עם ישראל, גינוי הטרור ובהליך של משא ומתן. "אם אבו מאזן יעמוד במבחן הזה אז הוא פרטנר לכל דבר", אומר רמון. "אבל אסור לנו לשגות באשליות ולעשות משא ומתן עם אבו-מאזן כאילו אין חמאס ולהילחם בחמאס כאילו אין אבו-מאזן, אין חיה כזאת".
לדברי רמון מדינת ישראל לא יכולה לחזור על מה שהוא מכנה "אשליות קמפ דיוויד של אהוד ברק". שם הוא טוען כי ישראל הציעה לפלשתינים את ההצעה הנדיבה ביותר בתולדותיה אך הם סרבו. "בקמפ דיוויד הוכח חוסר היכולת להגיע להסדר קבע".
המבחן של קדימה יהיה האם היא תצליח להכות שורשים בקרב הציבור הישראלי ולהיות מפלגת שלטון גם בבחירות
"לזכותו של ראש הממשלה אולמרט, יאמר שהוא חשף את התוכנית שלו. הוא אמר 'רבותי, אתם תצביעו בשבילי וזה מה שתקבלו'. היום 70 מנדטים בכנסת יעמדו מאחורי המהלך המדיני". רמון סופר ,כתומכים במהלך, את קדימה, הגמלאים, העבודה, מרצ והערבים ובינתיים לא בונה על ש"ס שגם היא חברה בקואליציה.
"אנחנו חייבים לבצע את מה שהבטחנו. זה המבחן הגדול וראש הממשלה הגדיר את זה כחבל הצלה של מדינת ישראל. האתגר החשוב שבפניו עומדת מדינת ישראל, זה לסיים את הכיבוש ולעצב את הגבולות, שיהיו פחות או יותר גבולות הקבע. זה לא יהיה הגבול הסופי אבל זה יהיה קרוב לזה. זו המשימה הכי חשובה מאז הקמת המדינה ב-48".
כשרמון מתבקש להגיב לטענה כי הנסיגה מחזקת את החמאס, הוא כועס: "אני לא מזלזל בטרור ויש לו משמעויות. אבל החמאס אינו מהווה איום אסטרטגי על מדינת ישראל. יש איום ערכי ומוסרי על מדינת היהודים. היום רמת הטרור, מבלי לפתוח פה לשטן החמאסי, היא באותה רמה כמו לפני האינתיפאדה".