עוד חמש שאלות לתקשורת העוינת
את מי מזכה ביקורת הטלוויזיה של "הארץ" בתואר "מרענן ואותנטי"? איפה עובר הגבול של מדינת ישראל על פי המדור של יאיר לפיד? מי הוא המחנה השפוי על פי סימה קדמון? וממי שכחו ב"מעריב" לבקש תגובה?
"לאשל לא היה שום סיכוי" כתב אשרי, "...הוא גם נתקל בשאלותיו הצולפות של פאר שלא השאירו ספק מה הוא חושב... בשלב מסוים הודה פאר בחילוניותו החד צדדית. אולי זה לא היה אובייקטיווי, אבל זה היה מרענן ואותנטי". האם תמונה הפוכה, שבה המגיש היה מביע את תמיכתו בכפייה דתית ומשפד את המרואיין החילוני שהיה נותר חסר סיכוי, גם היתה מזכה את התוכנית בסופרלטיב "מרענן ואותנטי"?
סממן נוסף של החודשים האחרונים הוא הוויתור על זכות התגובה. כך נותרה ללא תגובה ההזייה של יואל מרשק על המתנחלים רעולי הפנים שתקפו אותו באישון לילה, וכך ביום ראשון שעבר, הכותרת בעמוד 14 של "מעריב" סיפרה: "חשד: עשרות מתנחלים תקפו פלשתינים בחברון ובשומרון". באמצע הידיעה נכתב כך: "תקרית חמורה לא פחות, אירעה כאשר כ-60 מתנחלים תקפו ילדים פלשתינים
תחת הכותרת "שפיות זמנית" סיכמה סימה קדמון במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" את הרכבת הממשלה. רק לאלו שהמשיכו וקראו גם את כותרת המשנה התברר כי מדובר למעשה בציטוט מ"סביבתו של ראש הממשלה". (למי שלא מבין, מדובר בתדרוך של ראש הממשלה לכתבת, כלומר הכותרת ב"ידיעות אחרונות" היא פרי עטו של אולמרט). "הגיע הזמן", נכתב שם, "שאת המדינה הזאת ינהלו אנשים נורמלים. כמונו וכמוך". בעצם, אין כאן אינפורמציה, אלא ממש מבוא לפסיכיאטריה. או במילים אחרות: סימה קדמון מסבירה לנו מי הוא נורמלי ומי משתייך ל"מחנה השפוי".
יאיר לפיד כתב השבוע משהו על מדינת ישראל כמקום שכיף לחיות בו. את המדור שלו, כרגיל, מלווה איור והשבוע צייר יזהר כהן את מפת ישראל. כאילו מדובר בקמפיין שמוביל "ידיעות אחרונות", גם הפעם צומצם שטחה של מדינת ישראל לגבולות 67. אולי לאט לאט זה יחלחל לקוראי העיתון אבל כנראה מישהו ברחוב מוזס מנסה להקדים את אולמרט ולהרגיל אותנו למפת ישראל ללא התנחלויות.
כותרת הבוקר ב"הארץ": "בג"ץ דחה את מועד הפינוי האחרון של המתנחלים שפלשו לבית אל-נזאר בחברון ליום שני הקרוב". בית אל נזאר? איפה נעלם בית שפירא? גם בשמות מעדיף "הארץ" את הגרסה הפלשתינית?
נא להמתין לטעינת התגובות
