שכחנו אותם – שליש מניצולי השואה חיים בעוני
בישראל מקפידים להנציח את זכר הנספים בשואה, אבל לניצולים לא דואגים. 100 אלף מהם חיים מתחת לקו העוני והקרן שדואגת לרווחתם בקשיים כלכליים
מי שמסייע לכל אותם ניצולים נזקקים היא הקרן לרווחת ניצולי השואה, שהוקמה על ידי ארגון הגג של הניצולים. עד השנה שעברה סייעה הקרן ל-95 אלף ניצולים בארבעה מסלולי סיוע: סיוע ארוך טווח - מימון תשע שעות שבועיות קבועות של מטפלת צמודה, מסלול לחצני מצוקה - הקרן התקינה 4,600 לחצנים בבתיהם של ניצולי שואה בודדים, מסלול מענקים מיוחדים של עד 3,000 שקל לסיוע בקניית טיטולים, פרוטזות, שיניים תותבות, משקפי ראייה, מכשירי שמיעה ותרופות שלא בסל התרופות, ומסלול סיעודי מיידי לניצולים אחרי אשפוז ההופכים למוגבלים.
אבל הקרן שסיפקה עזרה כל כך בסיסית וחיונית לניצולים נקלעה לקשיים כספיים, ובעקבות כך קוצצו שני מסלולי סיוע: המסלול הסיעודי המיידי ומסלול המענקים לרכישת ציוד מיוחד. כיום, בעקבות מחסור תקציבי, ממתינות 9,000 בקשות למענקים אישיים שכבר אושרו בקרן, ולצד זה ישנן פניות של 35 אלף ניצולים שלא אושרו כלל.
חסרים 70 מיליון
יו"ר הקרן, זאב פקטור, אמר כי מצבם של ניצולי השואה משקף את הרמה המוסרית והחברתית של החברה הישראלית. "דווקא כאן נשכחו כללי המוסר הבסיסיים של העם היהודי לאורך ההסטוריה. איפה כבד את אביך ואת אימך? אם לא נסייע להם עכשיו - עוד מעט לא יהיה למי לסייע", אמר פקטור.
תקציב הקרן לרווחת ניצולי השואה הוא כ-36 מיליון דולר בשנה, (כ-170 מיליון שקל), שרובו מתוקצב מוועידת התביעות היהודיות נגד גרמניה. ממשלת ישראל משתתפת בארבעה אחוזים בלבד (שבעה מיליון שקל) מתקציב הקרן.
כדי להחזיר לפעילות את שני המסלולים שהוקפאו, זקוקה הקרן ל-50 ל-70 מיליון שקל, והיא מבקשת מהאוצר להגדיל את הסיוע בסכום זה. בעקבות
הפגנות ניצולי השואה בינואר, הסכים האוצר להגדיל את סכום הסיוע ל-14 מיליון שקל, מהם ניתנו לניצולים עד כה 2.4 מיליון שקל.
בקרן לרווחת הניצולים מודאגים כי אם לא יוגדל התקציב ילך המצב וידרדר: "אני לא יודע מה לענות ל-20 אלף ניצולי שואה שלא יוכלו לרכוש מכשירי שמיעה, שיניים תותבות או תרופות. אני לא ישן בלילות. המצפון שלי לא שקט", אמר יו"ר הקרן פקטור, והוסיף: "דפקתי על דלת שיכולתי, אך ללא הועיל. אני מקווה שנוכל לחדש את הסיוע לכל אותם פונים לאחר שראשי מדינת ישראל יתעשתו ויבינו שכיבוד זכר השואה הוא לא רק בזיכרון החיים, אלא ביעקר בזכרון החיים, שעדיין זקוקים לנו", אמר פקטור.