עימות מיותר
ד"ר רות הלפרין-קדרי מותחת ביקורת על פסיקתה התקדימית של השופטת איילה פרוקצ'יה השוללת את סמכויות בית-הדין הרבני לפעול כבורר בנושאים אשר לא נתונה לו בהם סמכות עניינית מכוח החוק
פרשת אמיר עסקה בשאלת סמכותו של בית-הדין הרבני להכריע בתביעה לאכיפת הסכם גירושין אשר אושר בבית-הדין הרבני וקבע בין השאר כי כל סכסוך עתידי בנוגע להסכם יתברר בבית-הדין הרבני. כאשר שאלת הגדלת מזונות ילדי בני הזוג עלתה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה, פנה האיש לבית-הדין הרבני בבקשה לאכוף את ההסכם. בית-הדין הרבני היפנה את השאלה ליועץ המשפטי לשיפוט הרבני דאז. היועץ קבע שאמנם, על-פי פסיקה קודמת של בג"צ, אין לבית-הדין הרבני סמכות לפי חוק לדון בתביעה, אולם העלה את האפשרות כי בית-הדין הרבני ידון בתביעה מתוקף סמכות כללית כבורר, מכוח הסכמת בני-הזוג להתדיין לפניו בכל סכסוך עתידי ביניהם.
בית-הדין האזורי, ולאחריו בית-הדין הרבני הגדול שאליו ערערה האשה, קבעו כי הסמכות להכריע בתביעה לאכיפת ההסכם מסורה לבית-הדין הרבני הן בגדר פעולתו כערכאת שיפוט מוסמכת בתחום ענייני המעמד האישי, והן במסגרת פעולתו כבורר. על כך עתרה האשה לבג"צ.
חידוד השאלה המשפטית בדרך הזו מאפשר למקד את תשומת הלב לחידוש המשמעותי שבפסק-הדין הנוכחי, אשר התייחס לאפשרות פעולתו של בית-הדין הרבני כבורר. בשאלה זו פסקה השופטת פרוקצ'יה באופן שאינו משתמע לשתי פנים, בקובעה כי בית-הדין הרבני נעדר סמכות לפעול כבורר בנושאים אשר לא נתונה לו בהם סמכות עניינית מכוח החוק.
לאורך שנים נמנעו שופטי בג"צ באופן עקבי מלהגביל את פעולת בתי-הדין הרבניים הממלכתיים כבוררים. הימנעות זו מלמדת על הכרה בצורך של בני הקהילה הדתית להיזקק לערכאת שיפוט דתית פנימית בעת מחלוקת, ודווקא לערכאה שיש לה גם מעמד ממלכתי רשמי, דבר שמקנה לה, בחוגים דתיים מסוימים, יתרון על פני בתי-דין רבניים פרטיים. היא גם מלמדת על ההכרה בחובת המדינה לתת מענה לצורך זה.
ניתן אף לראות בכך סממן מסוים של פלורליזם משפטי. לא היתה לשופטת פרוקצ'יה כל סיבה לסטות מהקו העקבי הזה. את שאלת פעילותו של בית הדין בפרשת אמיר כבורר ניתן היה לפתור בפשטות, בקביעה שהתניית השיפוט בהסכם הגירושין אינה מהווה הסכם בוררות. כניסתה של השופטת פרוקצ'יה לעובי הקורה מלמדת על כוונה מודעת לשבור את רצף ההכרה שבשתיקה בפעילות בתי-הדין הרבניים כבוררים, ועל כך יש להצר.
פסק-הדין האחרון מביא להסלמת מאבק הסמכויות בין המערכות. כתוצאה מכך עלול לקטון
יש להניח, כפי שאף נרמז במאמר המערכת של "הארץ" מיום 10.4.06, כי השלב הבא במערכה יהיה "חוק עוקף בג"צ", אשר יוסיף לבית-הדין הרבני סמכויות בוררות. כאמור, ניתן היה למנוע מהלך עימותי כזה. מעבר לכך, בעוד שבפסיקה מאוזנת יותר ניתן היה לשמר את אי-האפשרות להקנות סמכות בוררות בסכסוכים כספיים שלאחר גירושין, קשה להאמין שהבחנה זו תישמר בחקיקה שתקודם ממניעים של הרחבת סמכויות בית-הדין הרבני, וספק רב אם תהיה היא גם קשובה לצורך להגן על הצד החלש, ובעיקר החלשה, בסכסוכי גירושין.
ד"ר רות הלפרין-קדרי היא מומחית לדיני משפחה, ועומדת בראש המרכז לקידום מעמד האשה ע"ש רקמן בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן.
נא להמתין לטעינת התגובות
