מטרוניתא מנסה לפתות תלמידי חכמים
מה המשותף לרבי יהושע, יוסף הצדיק, רבי צדוק הכהן, רבי עקיבא ועוד? את כולם ניסתה לפתות הגברת הרומאית. כולם עמדו במבחן בהצלחה
ואמר להם: בשעה שחלצתי תפילין במה חשדתוני?
אמרנו: כסבור רבי לא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה.
בשעה שנעלתי במה חשדתוני?
אמרנו: שמא דבר מלכות יש בינו לבינה.
בשעה שירדתי וטבלתי במה חשדתוני?
אמרנו: שמא ניתזה צינורא מפיה על בגדיו של רבי (צינורא – טיפת רוק).
אמר להם: העבודה, כך היה. ואתם, כשם שדנתוני לזכות - המקום ידין אתכם לזכות". (העבודה – לשון שבועה).
(שבת דף קכז עמוד ב).
רבי יהושע מסתגר עם מטרוניתא בחדרה, על פי מעשיו נראה כאילו קרה משהו ביניהם. הוא חולץ את התפילין לפני שנכנס, נועל את הדלת מאחריו ומיד בצאתו הוא טובל במקווה. שלושה סימנים מחשידים לכך שאכן הם קיימו יחסים.
לנו ברור שלא קרה דבר, אך הבעיה של רבי יהושע היא "מה יגידו התלמידים?". הוא מוודא שאיש אינו חושד בו ושואל את תלמידיו כיצד הם מבינים את פעולותיו המחשידות ומתשובותיהם עולה כי לא עבר במוחם שום הרהור של עבירה. הם בטחו בו.
אותו רבי יהושע נפגש בהזדמנות אחרת עם בת הקיסר. היא תוהה כיצד זה יתכן ש"תורה מפוארת בכלי מכוער?!". כנראה שרבי יהושע לא היה יפה תואר, מה עוד שלפרנסתו עסק במכירת פחם, מקצוע שאיננו מוסיף נוי לעוסקים בו. הוא משיב לה שכמו יין שאיננו משתמר בכלי כסף וזהב אלא דווקא בכלי חרס כך התורה איננה
חכמים רבים עמדו בכבוד מול הפיתוי. הדוגמא שעמדה מול עיניהם היתה של יוסף הצדיק שכזכור לא נענה לאשת השר המצרי ואף שילם על כך מחיר יקר.
רבי צדוק הכהן הגיע לרומא ושם מנסה מטרוניתא מקומית לרומם את רוחו, כמנהג הזמן והמקום "כשנשבה לרומי נטלתו מטרונית אחת ושגרה לו שפחה אחת יפה וכיון שראה נתן עיניו בכותל היה יושב ושונה כל הלילה כולו. לשחרית הלכה והקבילה פני גבירתה. אמרה לו שווה לי מות משנתתיני לאיש הזה. שלחה וקראה לו. אמרה לו למה לא עשית עם האשה בדרך שבני אדם עושים? אמר לה ממשפחה גדולה אני ומכהונה גדולה. אם אמרתי שמא אבוא עליה והרביתי ממזרים בעולם וכיון ששמעה דבריו ציותה עליו ופטרתו בכבוד גדול".
לרבי עקיבא קרה מעשה דומה "רבי עקיבא גדול ממנו (מרבי צדוק) כשהלך לרומי אוכילו קורצא אצל הגמון אחד ושגר לו שתי נשים יפות רחצום וסכום וקשטום ככלות חתנים. והיו מתנפלות עליו כל הלילה זאת אומרת חזור אצלי וזאת אומרת חזור אצלי, והיה יושב ביניהם ומרקק ולא פנה אליהן. הלכו להן והקבילו פני ההגמון ואמרו לו שווה לנו המות משתיתננו לאיש הזה.
שלח וקרא לו אמר לו: ומפני מה לא עשית עם הנשים הללו כדרך שבני אדם עושים לנשים, לא יפות המה לא בנות אדם כמותך? הן מי שברא אותך לא ברא אותן! אמר לו: מה אעשה, ריחן בא עלי מבשר נבלות וטרפות ושרצים".
כאן שולח לו ההגמון הרומאי שתי נשים שבילו קודם לכן בטיפול קוסמטי ריחני. רבי עקיבא יושב ביניהן ויורק בבוז. אבל בעוד שרבי צדוק מוצא צידוק רוחני לשאלת ההגמון מדוע לא נעתר לחיזוריהן, רבי עקיבא אומר בפשטות, הן מסריחות לי.
מטרוניתא היא גברת רומאית נכבדה, ויש לה בסיפור התלמודי תפקיד קבוע. היא מציקה לחכמינו בכל מיני שאלות. הג'וב שלה הוא לגרום לחכם לשלוף את התשובה הנכונה והשנונה ביותר, ובסוף המטרוניתא תודה שעם ישראל ותורתו הם הכי הכי. המטרוניתא בדרך כלל לא מזיקה ואפילו נראה שבסתר לבה היא אוהדת את היהודים, השאלות שלה הגיוניות ומלאות חוש הומור בדרך כלל, ותמיד זה נגמר בטוב.
יהודה שרון הוא מורה לתלמוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
