קצת פרופורציה
גיל סלומון סבור כי ביהמ"ש החמיר עם יאיר פרץ. הוא נענש מספיק בשביל סטודנט שהעתיק עבודה
שנים רבות סוחב פרץ כתם גדול על גבו, כתם השחיתות של פוליטיקאים. בשנים האחרונות, כאשר דובר על אנשי ציבור מושחתים שמו הוזכר מיד. תמיד הוא היה מטרה בעיני המנגחים את ש"ס. שמו היה ללעג. מי שהיה יו"ר סיעת ש"ס בכנסת וישב במו"מ קואליציוני עם ראשי ממשלה, נילחם על שמו הטוב. ומה יש לו לפוליטיקאי חוץ משמו.
בכתב האישום המקורי האשימה אותו הפרקליטות בעבירה חמורה מאד של שוחד. היועץ המשפטי עיין בחומר וקבע כי לאישום זה אין רגליים וידיים והוא הוסר. חודשים לאחר מכן הוסר עוד אישום של הפרת אמונים, ונותרה רק פרשת העבודות מ"ברלינגטון" וסעיף של קבלת דבר במרמה.
רוב הציבור יזכור את פרץ בהקשר של כתב האישום המקורי, שכל שאפשר להגיד עליו זה שההר הוליד עכבר. מעטים יזכרו את פרץ כמי שהורשע בהעתקת עבודה באוניברסיטה.
פרץ אינו צדיק, הוא פעל בטמטום והוא יודע זאת. יחד עם זאת, יש צביעות בהכרעת הדין. רבים הם הסטודנטים שנתפסו מעתיקים בחינות ועבודות אקדמיות, אולם בודדים ביותר הגיעו לבית המשפט.
עם רוב "הסטודנטים העבריינים" מוצה הדין בתוך כותלי האוניברסיטה.
לעניין זה עלינו להזכיר כי העבירה המדוברת נעשתה בשנת 1998, לפני שמונה שנים. פרץ היה אז בתפקיד זוטר במשרד העבודה והרווחה. הוא עדיין לא חלם להיות חבר כנסת. ומשנבחר לכנסת היה מהמוערכים ביותר על כל חברי בית המחוקקים.
החוק ברור, אך אין זה הגיוני שכל מעתיק יהיה לעבריין. ועדות המשמעת של מוסדות ההשכלה הגבוהה מלאים במקרים דומים של העתקות, והענישה לרוב מסתכמת בביטול קורס, הפסקת לימודים, השעיה או הרחקה במקרים הקיצוניים. לבטח לא משפט פלילי והרשעה.
השופטת קבעה כי לא היה מקום לעשות שימוש בעונש ללא הרשעה. הנזק שיכול להיגרם לפרץ מהרשעה הוא גדול, כיוון שהוא איש ציבור. הפרקליטות נהגה במקרים לא מעטים לנהוג בשיקול דעת בנושא ההרשעה כאשר דובר "באנשים נורמטיביים" שעשו מעשה לא חמור במיוחד אשר נופל לתוך סעיף פלילי. עבירות כמו זיוף תו נכה ושימוש בו לא הובילו תמיד להרשעה. אינני יודע לומר מה יותר חמור, אך לבטח זיוף עבודה באוניברסיטה מגעילה פחות.
הפרקליטות יכלה להסתפק בהסדר בבקשה לאי הרשעה ועבודות שירות, היו דברים מעולם. אולם שם בחרו להחמיר. עוד חבר כנסת שמורשע בחודש וחצי האחרון זה "הישג".
אל השופטת דיסקין קשה לבוא בטענות, היא כתבה באופן משפטי נטו. הכרעת דין של 14 עמודים מלומדים ומנומקים כיאה למעמד המתוקשר. השופטת אף פירטה כיצד הדבר נעשה, כאילו אמרה לא מדובר
פרץ הוא איש חביב, סוג של "ש"סניק לייט". כזה שיש לו חברים משמאל ומימין, הולך בשחורים אך גאה בשירותו הצבאי המלא ביחידה קרבית ובעובדה שעשה מילואים ביחידת שדה במשך 20 שנה. התפטרותו מהכנסת היא צעד טקטי נכון. פרץ יגיע לבית המשפט ביום ראשון כאחד העם, ללא כל תואר לפני שמו. אולי יהיה בזה כדי לעזור בעניין הקלון.
רוצה לומר כי יש גבול עד כמה יש להעניש אדם על טעותו. שנים של עינוי דין; מלחמה על השם הטובף בתי משפט; עורכי דין; הדחה מתפקיד כח"כ; הפיכה למילה נרדפת לשחיתות; השוואה עם עמרי שרון ונעמי בלומנטל כאשר אין כל קשר ולו דמיוני בין המקרים. וכל זאת, עקב העתקה של עבודה לפני שמונה שנים.
קצת פרופורציה. את העונש שלו הוא כבר קיבל, אין צורך להתעלל.