"התנהגותם של מופז ועזרא מחפירה"
יו"ר ועדת החקירה הפלרמנטרית לאירועי עמונה ח"כ שטייניץ מציג את מסקנות הביניים ומותח ביקורת חריפה על שני השרים. על הצעת הפשרה שהציגו המתנחלים: סביר היה לדחות אותה
- לקריאת דוח הביניים של הוועדה לחצו כאן
דוח הביניים, שהוצג היום בכנסת, נפתח בביקורת חריפה על שר הביטחון, שאול מופז, ועל השר לביטחון פנים, גדעון עזרא. "מעולם לא נתקלתי בהתנהלות כזו", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד), בהתייחסו לשניים. "מדובר בהתנהגות מחפירה היוצרת תקדים מסוכן בפרלמנטריזם הישראלי".
הוועדה מצאה לנכון גם להעיר לשני אנשים לפי חוות הדעת המשפטיות: ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. "אולמרט ומזוז התעלמו מהפגיעה של השרים מופז ועזרא בהחלטות הכנסת", נכתב בדוח.
הפרק השני של דוח הביניים עוסק בניסיונות הפשרה שקדמו לפינוי המאחז עמונה, ובפרט להצעת הפשרה שהגישו אנשי מועצת יש"ע. לדברי יו"ר הוועדה, הצעת הפשרה של אנשי יש"ע אמנם נעשתה בתום לב, אולם היא היתה בעייתית. "ההצעה לא היתה מספיק חדה ומגובשת, ולכן הוועדה מתרשמת שהחלטת הממשלה לדחות את הפשרה היתה סבירה בהתחשב בנסיבות", נכתב בדוח.
הפרק השלישי של הדוח עסק בהתנהלות המשטרה בפינוי המאחז, ובהנחיות שנתנו הדרג הפיקודי והדרג המדיני. למרות הביקורת על התנהגותם של המפגינים בשטח כלפי השוטרים, מפנה הדוח אצבע מאשימה בעיקר לעבר כוחות הביטחון שעסקו בפינוי המאחז. "האירוע הקשה היה ככל הנראה צריך להסתיים אחרת", נכתב בדוח. "הוועדה מצאה פגמים חמורים בהתנהגות המפגינים בשטח, וגם בהתנהלות של כוחות הביטחון ובעיקר בהנחיות, בפיקוח ובבקרה".
הוועדה מתחה ביקורת על השימוש שעשו כוחות הביטחון בסוסים ובאלות כדי לפזר את המפגינים. "מדוע לא נערך שימוש בזרנוקי
דוח הוועדה קובע כי צה"ל והמשטרה לא היו מתואמים בהחלטה לקבוע כי אזור הפינוי הוא שטח צבאי סגור. "מעולם לא נתקלתי בבלבול כזה, כמו לגביי סוגיית השטח הצבאי הסגור", אמר שטייניץ, שהזכיר כי בעוד שהרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, אמר כי אין זה נכון להכריז על שטח צבאי סגור, הכריז המפכ"ל, רב-ניצב משה קראדי, על אזור הפינוי כעל שטח צבאי סגור.
בפרק הרביעי של הדוח התייחסה הוועדה לסוגיית אכיפת החוק מול המפונים. חברי הוועדה מציינים דווקא את האלימות החריפה שהפעילו מקצת מהמפגינים כלפי כוחות הביטחון ומסוכנותם. כמו כן הובעה בדוח דאגה מאובדן השליטה של מנהיגי הציבור על מקצת מבני הנוער מחד, ומאוזלת ידה של המשטרה בטיפול באמצעות מעצרים והבאתם לדין של אלו שיידו אבנים או נהגו באלימות מאידך.
הוועדה המליצה למשטרה לאסוף ראיות ולהביא לדין את אלו שרגמו באבנים את השוטרים, וקל וחומר את אלו שחיבלו בציוד הצבאי בעופרה ובמקומות אחרים. המלצות נוספות בהקשר זה היו להשקיע מאמץ מודיעיני ומשטרתי נמרץ בקבוצת הפעילים האלימים יותר, להבדיל מיתר הפעילים שמשתתפים בהפגנות מסוג זה.
החברים ציינו כי חלק מהמעשים - בעיקר שריפת מכוניות השוטרים והאיום על הקצינים ומשפחותיהם - גובלים באיום על אושיות הדמוקרטיה, ועלולים להתפתח גם לאיום על שופטים ומחוקקים ובני משפחותיהם בעתיד. משום כך, נכתב בדוח, על היועץ המשפטי לממשלה לשקול בעתיד להפעיל את השב"כ על כליו המיוחדים באופן נמרץ יותר, מאחר שהדבר תואם את ייעודו של השב"כ במשימת הגנת הדמוקרטיה.
בנוסף, המליצה הוועדה שהממשלה והכנסת ישקלו שינויי חקיקה שיחמירו בצורה משמעותית בענישה כלפי אותם עבריינים שמנסים לפגוע בקצינים, שוטרים, שופטים, נבחרי ציבור ובני משפחותיהם.
הנושא האחרון אליו מתייחסת הוועדה הוא פציעתם של חברי הכנסת שחברו למפגינים. "אנו רואים בחומרה רבה את פציעתם של שני חברי הכנסת באירוע בעמונה", נכתב בדוח. "על המשטרה והשר הממונה לעשות את הכל כדי שאירוע מסוג זה לא יישנה. מדובר בתקדים מסוכן שעשוי, במידה ויחזור על עצמו, לאיים על יכולתם של חברי הכנסת מכל המפלגות והסיעות למלא את תפקידם, ועל תחושת הביטחון שלהם בהגיעם לאירועים מתוחים וקשים".
חברי הוועדה מתחו ביקורת על המשטרה שעד כה לא ביצעה תחקיר ראשוני בנושא זה. "קיים חשש שהמשטרה והשר לביטחון פנים לא הבינו עדיין את חריגות האירוע וחומרתו", הם כתבו. "הוועדה דורשת שתחקיר כזה יוצג בפני ועדות הכנסת הרלוונטיות מיד עם כינונה של הכנסת הבאה".
חברי הוועדה כתבו כי הם מצפים מהמשטרה לשקול לצרף קצין ליווי וקישור לכל חבר כנסת במקרה של חשש לאירועים אלימים, שתפקידו יהיה בין השאר להקטין את הסיכוי להישנותם של אירועים מסוג זה.
במקביל לפרסום ממצאי הוועדה, מפרסם היום ארגון זכויות האדם ביש"ע דוח שמאגד 3,000 עדויות של מפוני עמונה. לטענת יו"ר הארגון, אורית סטרוק, הדוח קובע כי "הדרג המדיני הכתיב את מבצע הפינוי בעמונה במבצע שנועד להכניע ולשבור את רוח המאבק של הציבור הדתי-לאומי. "דוח הוועדה מצביע על התנהגות כושלת של המשטרה בעוד שמדובר בהתנהגות מתוכננת, שנועדה מלכתחילה להכות להכניע ולא לאכוף חוק", אומרת סטרוק.
ימים ספורים לאחר פינוי המאחז עמונה נפגשו ראשי המתנחלים עם השר לביטחון פנים, ודרשו הקמת ועדה ממלכתית שתחקור את האירועים האלימים שליוו אותו.
הממשלה התנגדה לכך, אך בימין הצליחו להעביר את הנושא להצבעה בכנסת, ושם, ברוב של 37 תומכים מול 32 מתנגדים, הוחלט על הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את התנהלות השוטרים במהלך הפינוי.
נציגי הליכוד, המפד"ל האיחוד הלאומי, ש"ס ואגודת ישראל גברו על נציגי קדימה, העבודה, מרצ והמפלגות הערביות, והנחילו לממשלת אולמרט את המפלה הפרלמנטרית הראשונה. חמישה ימים לאחר מכן אישרה ועדת הכנסת את הצעת ההחלטה לפיה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תשמש כוועדת החקירה לבדיקת הפינוי.
הדיונים לוו בעימותים בין שרי הממשלה לחברי הוועדה, לאחר שהשר לביטחון פנים, גדעון עזרא, ושר הביטחון, שאול מופז, הודיעו שלא יאפשרו לקציני המשטרה והצבא להעיד. אולם, לבסוף העידו הרמטכ"ל, המפכ"ל, וכמה קצינים בכירים בפני הוועדה.
גם היועץ המשפטי מזוז הופיע בפני הוועדה והסביר מדוע נדחתה הפשרה שהציעו ראשי יש"ע ערב הפינוי. כמו כן, חברי הוועדה שמעו את עדויותיהם של מפגינים, אנשי מד"א ואנשי אקדמיה.
נא להמתין לטעינת התגובות
