שוברים שתיקה
הם עובדים שעות רבות, מקבלים שכר זעום וחוששים כל העת למקום עבודתם. אבל לכמה מאבטחים נמאס. הם יצאו מהאלמוניות וסיפרו על כל מסכת ההשפלות
האדישות הציבורית והממשלתית היא גורם אחד שבגללו התופעה רק הופכת קשה יותר ויותר. הסיבה השניה הינה הפחד. אין איום גדול יותר עבור עובד קבלן, במיוחד בשוק האבטחה, מאשר חרב הפיטורין. איש מהם לא רוצה להזדקק שוב לחסדיהם של שירותי הרווחה החבולים, שעברו בחמש השנים האחרונות שורת קיצוצים אכזריים.
מדי חודש אנו מקבלים עשרות פניות של עובדים כאלה. הם מספרים בקול חנוק כיצד הם מתבזים פעם אחר בידי מעסיקיהם, אך כשזה מגיע לחשיפה תקשורתית הם נעצרים. "זו לא עבודה טובה, אבל זה עדיף מכלום", הם אומרים ומסרבים לפרסם את פרטיהם האישיים. הפרנויה של אותם עובדים כה גדולה, עד שרבים מסרבים לנקוב בשם החברה שבה הם עובדים וכדי להבטיח שלא יזוהו, אף פותחים תיבות דואר אלקטרוני מיוחד לצורך הגשת התלונה.
על הרקע הזה, סיפורם ואומץ ליבם של חמישה מעובדי חברת "שירותי השומרים", שמספקת מאבטחים לסניפי קו-אופ ומגה, מרגש עוד יותר. זה סיפור על אנשים שהחליטו שנמאס להם. לא עוד יסכימו להיות מושפלים בידי מעסיקיהם. ההתארגנות היתה ספונטנית. אישתו של אחד מהם כינסה כמה מהשומרים, אספה מהם מסמכים ועדויות והגישה תלונה למשרד התמ"ת, מתוך תקווה שזה יפעל נגד החברה. במקביל הם פנו גם ל"קו לעובד" שהציעו ייעוץ משפטי חינם.
ר' הוא היחיד מהפונים שעדיין מסרב לחשוף את זהותו. הוא בן 61 ועלה לארץ לפני שבע שנים מקולומביה על רקע הפשיעה שהשתוללה אז במדינה. ור' ומשפחתו נאלצו לסגור את חנות כלי הבית הגדולה שהיתה בבעלותם לאחר שאחת ממשפחות הפשע שם איימה לא יעביר לידיהם את הרווחים, הם יחטפו את אישתו. על אף שבכתבה זו הוא נותר אלמוני החשש לא עוזב אותו. "התחלתי לעבוד בחברת שמירה חדשה ואני לא רוצה שהם יחשבו שאני עושה בעיות", הוא מסביר.
הוא ומשפחתו הגיעו לארץ והתיישבו ברחובות. עם זאת, גם כאן הוא לא רווה נחת. בשנה שעברה פוטר מחברת שמירה אחרת שבה עבד עקב גילו המבוגר. זו אולי הסיבה שכשהתקבל לעבודה בחברת "שירותי השומרים" הוא לא הרשה לעצמו להיות בררן. אולם אחרי חודש של עבודה הוא נדהם כשראה את הצ'ק שקיבל. על פי החישוב של החברה הגיעו לו 3,614 שקל עבור 202 שעות שמירה, אך לחשבונו נכנסו 1,000 שקלים בלבד. "שאלתי את הבוס שלי איך הוא נותן לי רק אלף שקל והוא ענה לי שזו מפרעה ואת שאר הכסף אקבל בסוף החודש", הוא מספר.
כשהגיע סוף החודש, נמשכה השערוריה כאשר שילמו לו רק 2,100 שקל במקום 2,600. חודש ימים נאלצו ר' ומשפחתו להתקיים ממשכורתה הדלה של אישתו, שעובדת במשרה חלקית בטיפול בתינוק ובניקיון. "הגענו למצב שלא נשאר לנו כסף לאכול והיינו זקוקים לסיוע של עמותות",
אותה שיטה של הלנת שכר חזרה על עצמה בחודשיים שלאחר מכן. ממשכורתו של ר' הופרשו מאות שקלים ללא סיבה, ואת מה שנשאר קיבל בחלקים. כשהוא סוף סוף החליט לפתוח את הפה ולהתלונן בפני גורם כלשהו על מה שנעשה לו הוא פוטר. "יום אחד נכנס מישהו לסניף ולמרות שניסה להתחמק מהבדיקה לא אפשרתי לו ובדקתי אותו בקפדנות", הוא נזכר. "לאחר מכן התברר שמדובר בקצין הביטחון הראשי של כל הרשת. הוא החמיא לי בפני מנהלת הסניף והיא זימנה אותי לשיחה. סיפרתי לה על כל הבעיות והיא התקשרה לחברה להעיר להם. אחרי זה נזפו בי על זה שהעזתי לספר לה".
אבל גם תהליך הפיטורין לווה בזלזול והשפלות. ר' גילה שהוא לא פוטר באופן רשמי, אלא שהמפקחים פשוט הפסיקו לשבץ אותו במשמרות. הוא לא רצה לאבד את עבודתו, למרות היחס המשפיל, והחליט להגיע למשרדי החברה כדי לברר מדוע מתעלמים ממנו. תשובות הוא לא קיבל וגם מכתב פיטורין סירבו בחברה לתת לו. "בכיתי כל הדרך הביתה", הוא מגלה. "הייתי עצוב. עבדתי קשה, עשיתי עבודה טובה ולא ידעתי מה עשיתי לא בסדר. אף פעם לא חשבתי שבישראל, במדינה של העם שלנו יתנהגו אליי ככה".
חבריו של ר' לעבודה מספרים סיפורים דומים. אורן יאיר בן 24 מיבנה הספיק לעבוד ב"שירותי שמירה" רק שבועיים, עד שהבין כיצד עובדת השיטה של מנהלי החברה. מעסיקיו הספיקו לחשוף את פרצופם המכוער בכמה הזדמנויות. "בהתחלה הם לא שילמו נסיעות ואמרו שהם מתחילים לשלם נסיעות רק אחרי שבועיים", ציין. "אחרי שהתעקשתי הם שילמו לי 25 שקל על כל השבועיים. פעם אחת הגיע המפקח וביקש ממני לסדר את העגלות בכניסה לסופר למרות שזה לא מאפשר לי לבדוק את האנשים שנכנסים. שאלתי אותו מה יקרה אם אני אעזוב את העמדה וקצין הביטחון של הרשת יגלה את זה, מי ישלם את המחיר? אז הוא פשוט ענה לי - 'אתה'".
רוב עובדי הקבלן ובמסגרת זו גם המאבטחים מגיעים מהשכבות החלשות. מדובר באנשים קשיי יום לרוב שהמשכורת הנמוכה הזו היא אמצעי הקיום היחיד שלהם. איציק זקוטו, בן 23 מנס ציונה עבד "בשירותי שמירה" שמונה חודשים. לפני כן הוא עבד כמכונאי רכב ואולם הוא נפצע בכתפו ונאלץ להפסיק לעסוק במקצועו. "הכי הפריע לי שהם לא היו משלמים את הכסף בזמן אלא מתי שיוצא להם", הוא מספר. "היו ימים שעבדתי 16 שעות ביממה ברציפות והמשכורת שלי תמיד יצאה פחות מ-3,000 שקל. כשהייתי מגיע ל-3,000 שקל הייתי שמח". גם איציק פוטר לאחר שהעז להתלונן על התנאים. היום הוא מובטל ומחפש עבודה חדשה.
תנאי העבודה המחפירים הללו והיחס המזלזל מצד מנהלי החברה הביא בעבר למקרים סוריאליסטים. אחד מהסיפורים שעוברים מפה לאוזן בקרב עובדי החברה מדבר על שומר מלוד שוויתר על ההליכים המשפטיים החוקיים כנגד בעלי החברה ופשוט שלף נשק כנגד אחד המנהלים ואילץ אותו ללכת לבנק ולמשוך 7,000 שקל שהחברה היתה חייבת לו. סיפור אחר שהגיע לאוזני השומרים הוא על עובדים מרמלה ומלוד שהפליאו מכותיהם בכמה מהמנהלים ודרשו את כספם. "אנחנו לא אנשים אלימים", אומרים השומרים, "ועל כן לא מקבלים את מה שמגיע לנו".
מדהים לשמוע את החמישה מדברים ומגוללים בזה אחר זה סיפורים של עושק, השפלות והלנות שכר חמורות. "הם אילצו אותי לעבוד משמרות כפולות למרות שזה לא חוקי", סיפר דוד אלקרס, בן 23 שעבד כמה חודשים בחברה. "הם נתנו לי את היחס הכי מגעיל ובכל חודש ניסו לא לשלם לי את השכר עד שעשיתי בלגנים וקיבלתי אותו רק חלקית. בסוף הם פיטרו אותי אחרי שהייתי חולה שבועיים".
נועם מנצור, בן 25 מרחובות מספר סיפור דומה. "לי הם הורידו 600 שקל מהשכר עבור ביגוד לעבודה", אמר. "אמרתי להם שאני לא מוכן לזה, אבל הם טענו שזה חלק מהחוזה. ביקשתי לראות אותו והם אמרו לי שעל פי תקנות החברה אני לא יכול לראות את החוזה למרות שזו עבירה על החוק. בסוף ויתרתי לא היה לי כוח לריב איתם". גם מנצור פוטר לאחר שנודע לבעלים שהוא אחד מהעובדים שהגישו תלונה למשרד התמ"ת.
לא במקרה "שירותי השומרים" לא נותנים לעובדים עותק מהחוזה. דוד הצליח בדרך לא דרך להוציא ממשרדי החברה את החוזה שעליו חתם. הוא גילה לתדהמתו שורה של סעיפים שפשוט מנוגדים לחוק. חלק מהם אף קובעים שהעובדים מסכימים לניכויים משכרם בגין "נזקים" שנגרמו לחברה.
חמשת השומרים שהתראיינו לכתבה הם רק חלק מהתארגנות גדולה יותר שהולכת ונרקמת בימים אלה נגד חברת "שירותי שומרים" וחברות אחרות שפוגעות בעובדיהן. עכשיו הם רוצים לפנות לכל עובדי הקבלן שעברו חוויות דומות ולהציע להם סיוע. "אנו רוצים לקרוא לכל השומרים ועובדי הקבלן שעברו חוויות דומות לא לפחד ולפעול נגד החברות הללו", הם אומרים. לקריאה הזו הם גם מוסיפים כתובת דואר אלקטרוני אליה ניתן לשלוח תלונות - shomrim11@walla.com.
למרות פניות רבות שנעשו למנכ"ל חברת "שירות השומרים" אייל סלור ולסמנכ"ל חיים בן-לולו לקבלת תגובה הם בחרו שלא להגיב. מרשת "הרבוע הכחול" שבסניפיה עובדים המאבטחים נמסר כי לא מדובר בעובדים של הרשת כי אם בעובדי קבלן. "למרות טענות השומרים כלפי מעסיקיהם ,הבנו כי הם מציינים לשבח את היחס החם הניתן להם על ידי הרשת ועובדיה", מסרו. "עוד בטרם קבלת מכתבם, פנינו לחברת 'שירותי השומרים' ודרשנו כי משכורות עובדיהם ישולמו במועד, ולא - נראה בכך הפרת ההסכם שביננו ונשקול להחליפם בחברת שמירה אחרת".
נא להמתין לטעינת התגובות
