בג"ץ: הטבות בחינוך – גם ליישובים ערביים
7 שופטי בג"ץ קיבלו את עתירת ועדת המעקב וארגון "עדאלה" וביטלו את החלטת הממשלה שקבעה כי רק ארבעה יישובים ערביים ייכללו ברשימת אזורי העדיפות לקבלת הטבות בחינוך
בכך למעשה ביטל בג"ץ החלטת ממשלה משנת 2002, לפיה יקבלו 553 יישובים יהודיים מעמד של עדיפות לאומית א' בנושאי חינוך, למול ארבעה יישובים ערביים בלבד. בהחלטתם קבעו שבעת שופטי בג"ץ שדנו בעתירה כי מדובר באפליה שיש להפסיק מיד.
השופטים קבעו שנפל פגם כפול בהחלטת הממשלה בעניין סיווג אזורי עדיפות לאומית בתחום החינוך וקבע כי החלטת הממשלה יוצרת אפלייה אסורה בין יהודים וערבים שפוגעת באופן לא מידתי בזכות לשיוויון. עוד קבעו השופטים שאין לממשלה סמכות לקבוע בעניינים שהם בסמכותה של הכנסת.
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, והשופט הפורש מישאל חשין. ברק דחה את עמדתה של המדינה לפיה המרחק הגיאוגרפי ממרכז הארץ היה השיקול היחיד שנלקח בחשבון בתיחום האזורים. הוא קבע כי הדרך שבה תחמה הממשלה את אזורי העדיפות הלאומית בחינוך היתה מפלה והדגיש שההחלטה התקבלה על רקע הבחנה על בסיס לאום והגזע.
חשין ציין כי הממשלה לא היתה מוסמכת לקבוע אזורי עדיפות לאומית, עניין שהוא באחריותה של הכנסת וזקוק לחקיקה מפורשת. יתר השופטים הצטרפו גם הם לפסק הדין. השופטת איילה פרוקצ'יה הדגישה שהעתירה משלבת את זכות האדם לחינוך ואת הזכות לשוויון וכדי להבטיח את מיצוי הפוטנציאל של בני הדור הצעיר ולהשיג שוויון הזדמנויות אמיתי לכל בני הארץ, יש לחלק את המשאבים באופן שייתן חיזוק לנזקקים ויצמצם את הפערים בחינוך בין קבוצות אוכלוסיה שונות.
עו"ד מרוואן דלל שייצג את ארגון "עדאלה" הביע שביעות רצון מפסק הדין. "פסק הדין ניתן היום זמן רב אמנם אחרי העתירה המקורית", ציין. "אבל בג"ץ הכיר בכך שזו אפליה ברורה והתוצאה מספקת".
יו"ר ועדת המעקב העליונה, שווקי ח'טיב, בירך על החלטת בג"ץ. "במדינה מתוקנת אזרחים אמורים לקבל את זכויותיהם דרך החלטות הממשלה ולא דרך החלטות מפלות", אמר. "ממשלה אמורה לתת שירותים שווים לכלל אזרחיה. לצערי, אנחנו נאלצים לפנות לבית המשפט העליון בכל פעם מחדש נגד אותן החלטות מפלות".
לדבריו, בית המשפט אמנם נתן ארכה לממשלה לתקן את העיוות שיצרה ולנהוג במדיניות אחרת, והוא הביע תקווה שבממשלה יתעשתו, ישנו כיוון, וינקטו במדיניות שוויונית לכלל אזרחי המדינה. "אנחנו נמשיך לפעול בכל הדרכים הלגיטימיות כדי להגיע לשוויון מלא", הבטיח.
עם זאת, ח'טיב הביע
גם בחד"ש בירכו הבוקר על החלטת בג"ץ. "זו לא הפעם הראשונה שבג"ץ מבטל החלטות ממשלתיות גזעניות נגד האוכלוסייה הערבית", אמר מס' 2 בחד"ש ויו"ר המרכז לתכנון אלטרנטיבי, ד"ר חנא סווייד. במקביל, הביע ד"ר סווייד חשש מאי יישום ההחלטה על ידי הממשלה. "לצערנו, נסיוננו מר בעניין יישום החלטות בג"ץ", אמר. לדבריו, מדפי ממשלות ישראל מלאים החלטות ממשלתיות ומשפטיות ללא כל יישום.
החלטת הממשלה המקורית בנושא היתה בשנת 1998, מיד לאחר מכן הוגשה עתירה ראשונה בעקבותיה הורה בג"ץ לממשלה לשנות את החלטתו. בעתירה טענו נציגי המגזר הערבי כי בתוך כל הרשימה הארוכה של היישובים שיזכו במעמד של עדיפות א' בתחום החינוך, הופיעו ארבעה יישובים ערבים בלבד. העותרים אף ציינו כי חלק מהיישובים היהודים דוגמת נצרת-עילית ומגדל-העמק, שוכנים בסמוך מאוד ליישובים ערביים שלא זכו בהטבות.
ההטבות והתמריצים שנקבעו ליישובים שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית א' כוללים, בין השאר, השתתפות בשיעור של 75% בשכר הלימוד למורים, 100% השתתפות בהוצאות נסיעה ללימודים למורים ו-80% השתתפות בשכר דירה למורים.
במסגרת ההטבות יינתן גם פטור לשכר לימוד בגני ילדים טרום חובה, השתתפות בדמי בחינת בגרות, הקצאת תוספות שעות לימוד ליישובים בהתאם לצרכים הפדגוגיים ומימון מלא להתקנת מערכות מחשוב בבתי הספר.
העותרים דרשו מממשלת ישראל לבטל את ההחלטה, ולקבוע במקומה קריטריונים שוויוניים למתן ההטבות והתמריצים. בנוסף, דרשו העותרים לתת משקל גם למצב הסוציו-אקונומי של היישובים הערבים, בהם קיימת מצוקה גדולה.
הממשלה קיבלה לאחר מכן החלטה שונה במקצת, בעקבותיה הוגש בג"ץ נוסף ב-2003. הרכב מורחב של בג"ץ, שהתכנס בנובמבר 2004 לדון בעתירה, מתח ביקורת חריפה על החלטת הממשלה וציין כי על פניו נראה שאכן קיימת אפליה בין היישובים היהודיים לערביים, וכי יישובי הפריפריה כוללים בתוכם גם יישובים ערביים. השופטים תהו מדוע הממשלה, המצהירה על מדיניות של פיתוח ותמיכה ביישובי הפריפריה, אינה נוהגת באופן זהה כלפי היישובים הערביים הנמצאים בתחומה.
בהכנת הידיעה השתתף איתמר ענברי
נא להמתין לטעינת התגובות
