"הטיפול של צה''ל היה ראוי"
נדחתה העתירה שהגישו הורי חייל שנהרג בפיגוע בעין-עריק ב-2002, לנהל חקירה פלילית נגד מפקדיו
ההורים, מרגרט ויורי, דרשו כי בג"ץ יורה לרמטכ"ל להדיח או לנקוט בסנקציה משמעתית כלפי מפקדו ורופאו, ולהורות לפרקליט הצבאי הראשי לפתוח נגדם בחקירה פלילית לבירור הנסיבות שהובילו לאסון.
בפברואר 2002, במהלך שעות הערב, יצאה חוליית מחבלים לתקוף את מוצב עין-עריק. כתוצאה מהפעולה הרצחנית נהרגו שישה לוחמים מגדוד 603. סמ"ר בני קיקיס, שנפגע מכמה קליעים, מת במקום.
לפני האירוע נפצע קיקיס בידו כתוצאה ממשחק עם חבריו לגדוד. לטענת ההורים, קיקיס הוחזר לפעילות מבצעית ביחידה למרות שזרועו הימנית אובחנה כשבורה על ידי רופאים בבית החולים "זיו" בצפת, ולמרות המלצתם לתת לו ימי מנוחה. מאוחר יותר איבחן כירורג מומחה כי קיקיס סובל מחבלה בידו בלבד , אך המליץ לתת לו 28 ימי מנוחה, שיוקדשו לריפוי בעיסוק. הרופא גם המליץ לו לשוב לביקורת בטרם יחזור לבסיס.
קיקיס סופח ליחידת ר"מ, שם החליט עוזר קצין הרפואה בפיקוד צפון לאפשר לו מנוחה בבסיס, ולא בבית הוריו. ההורים טענו כי בשל חבלה זו לא יכול היה בנם לאחוז בנשק, ובהכרח גם התקשה להגן על עצמו מפני המחבלים.
אמו של בני, מרגרט קיקיס: צילום ארכיון אלכס רוזקובסקי
המסקנות: לעדכן את החייל על האבחנות
מאוחר יותר העיד קצין הרפואה בוועדת החקירה שקמה בעקבות האירוע כי הבין מהרישום שהמלצת הכירורג המומחה היתה לתת לקיקיס לנוח בבסיס, וכי המלצתו לערוך לו ביקורת נוספת הועברה בצורה משובשת בפקס, כך שלא הבחין בה. הקצין, שראה את האבחנה כי קיקיס סובל מחבלה בלבד, סבר כי ההמלצה להחזירו ליחידה היא סבירה. בהתאם להנחייתו של קצין הרפואה, הורה מפקד יחידת הר"מ לקיקיס לחזור ליחידתו, כשבוע לפני הפיגוע.
בעקבות האירוע הוקמה ועדת החקירה שהמליצה בין השאר להקפיד על כתיבת אבחנות רפואיות ברורות וקריאות, ולעדכן את החייל בדבר אבחנות הרופא המטפל. כמו כן נקבע כי רופא היחידה חייב לאשר חזרה של חייל מימי מנוחה ממושכים. עם קבלת המלצות הוועדה, הוחלט שלא לפתוח בחקירה
פלילית ולהסתפק בהערות בתיקיהם של קצין הרפואה ומפקד יחידת הר"מ.
בהחלטה לדחות את העתירה קבעו השופטים כי אינם יכולים להתערב בהחלטתו של הפצ"ר שלא לפתוח בהליכים פליליים, וציינו כי הטיפול המערכתי של צה"ל באירוע, תוך הפצת לקחיו והטמעתם בקרב גורמי הרפואה, הוא טיפול נכון וראוי שימנע הישנות מקרים דומים בעתיד.
השופטת עדנה ארבל כתבה בפסק הדין: "להורים האבידה היא קשה מכל והכאב אין גדול ממנו. אין ספק שבפניותיהם לגורמי הצבא כמו גם בעתירתם, ניסו, בין היתר, וגם הצליחו, להעביר מסר לפיו יש למלא אחר הוראות הגורמים הרפואיים המוסמכים, תוך הפקדה מירבית ובמלא תשומת הלב. יש חשיבות רבה שהדברים נבחנו ולובנו והלקחים יילמדו, ובכך יינתן להם מקצת חפצם".
נא להמתין לטעינת התגובות
