שקרים קטנים
מדוע דובר המשטרה מיהר להוציא הודעה לא מדוייקת בנוגע לכלב התוקפן שנורה למוות ע"י שוטר? זאב בק, אזרח רגיש, מסביר שמדובר בסימפטום להתנהלות כושלת
הדס שפר, כתבת הפלילים של NRG מעריב, פרסמה באותו היום ידיעה בנושא שהתבססה על הודעתה של דוברת המשטרה (ראה מסגרת). לי נראה כי הפגנת אמון זו בגירסת המשטרה היתה תמימות שאיננה במקומה. במשך שנים רבות שירתתי כקצין מילואים ביחידת דובר צה"ל, למדתי לצפות לכך שמי שנוקט באלימות שלא לצורך, ופוגע בחסרי ישע, יכסה בדר"כ על מעלליו במסכת שקרים כדי לנסות ולהתחמק מאחריות למעשיו.
ואכן, על מנת להצטייר באור חיובי הפך כלב הדוג דה בורדו החביב בהודעת המשטרה לאמסטף מאיים, והשוטרים מסתבר "הופתעו" למצוא את ארבעת הכלבים. עכשיו קצת רקע: ערב לפני התקרית, נעצר בעל הכלב בדירתו. מעניין, אז לא נתקלו השוטרים בארבעת הכלבים שלו?
נראה כי אם לקלינטון היה מותר לשקר ולאהוד יתום היה מותר לשקר בנסיונות לחלץ עצמם מצרה (הראשון: מהמבוכה שבמציצה, האחרון: מדוכן הנאשמים באשמת הוצאה להורג ללא משפט של שבויים כפותים) - מוקנית לגיטימציה לגיבוב שקרים גם במקום בו שוטרים אלימים מבינים כי הרחיקו לכת.
וכך, כלב הדוג דה בורדו, אחד הגזעים החביבים (התפרסם ככלב הוץ' בסרט מחמם לב) הפך לאמסטף כדי לתת לגיטימציה להרג (וראוי להעיר: גם באמסטף לא אמורים לירות!). עצם המצאות הכלבים בדירה הפכה ל"הפתעה", והכלבה המשטרתית דליה, שהותקפה על ידי רד, והוגדרה כמי שנפצעה פצעים אנושים – והיתה על סף מוות, יצאה בריאה ושלמה.
במשטרת ישראל משרתים אנשים מצוינים, אידיאליסטים, כמו גם אנשי מקצוע בתחומים רלוונטיים. אך עם זאת אין משטרת ישראל מצליחה למלא שורותיה בכוח אדם איכותי, והיא נאלצת לגייס גם מועמדים המצליחים לעמוד בסף קבלה נמוך למדי, נמוך מדי לטעמי.
התקציבים העומדים לרשות המשטרה עלובים ביחס לצרכים. חברי הכנסת אינם מבינים על מה הם מצביעים – התקציב הוא אינקרמנטלי (מתייחס לתקציב של שנה קודמת) ואין להם דרך לנתחו. המפכ"ל יודע, לדעתי, שחלק מכח האדם הנמצא בשירות המשטרה איננו ראוי – אך הצעד היחיד שהוא מסוגל לעשות הוא להתפטר. אך אחרי מרוץ כה ארוך לפיסגה, כבוד ועוצמה – להתפטר?
פשרה בגיוס חלק מכח האדם מביא לכך שלשירות מסתננים אנשים ש"השררה עולה להם לראש" במהלך השירות. הואיל ומדובר באנשים הלוקים, לדעתי,
בכותבי שורות אלה הנני שואל את עצמי אם אינני מסתכן במעשי נקמנות של אותם שוטרים שבמקום להכיר במציאות הקשה ולמצוא דרך לתקנה – יתעללו בשליח. אבל כאשר מדובר בירי בראשו של כלב – אינני מסוגל למלא פי מים.
כי בעיני רוחי – שוטר היורה בראשו של כלב הוא אדם אטום, אכזר, פחדן, שהתעללות בחסר ישע איננה פסולה בעיניו. חסר הישע הוא הכלב שאיננו מבין שהקנה המכוון לראשו הורג, שהאיש מולו הוא אמנם הולך על שתיים, אבל איננו בן אדם – הוא מפלצת. וחסר הישע הוא בעליו של הכלב, העומד מול השוטר שהורג את כלבו, אהוב נפשו ואינו יכול לו.
מילדותי אני מגדל כלבים. בהיותי נער בן 14 נאלצתי להסכים להצעת וטרינר להמית את כלבי האהוב, אותו גידלתי מגיל ששה שבועות מכיוון שהכלב היה חולה אנוש. ארזתי את גופת כלבי האהוב בארגז קרטון. הוא היה כבד, ואני הייתי נער צנום. עליתי עם ארגז הקרטון לאוטובוס כשאני עוצר בקושי בדמעותיי. בהגיעי הביתה לקחתי את כלבי האהוב לקבורה בואדי הסמוך.
חלפו 38 שנים. כלבים באו והלכו. בהגיע יומם להחזיר נשמתם לבוראם בכיתי בגיל 52 כפי שבכיתי בגיל 14. כי שום שוטר עלוב נפש עד כדי כך שלא ירתע מירייה בראשו של כלב – שום שוטר כזה לא יתאבל אם אני אמות. אבל כלבת הרוטויילר שלי, זכר צדקת לברכה, סירבה לגעת באוכל כשהייתי נוסע לחו"ל, והתאבלה עד כדי התאבדות בהרעבה עצמית כי לא הבינה למה לא חזרתי בערב הביתה.
ומי שלא ראה עד כמה עיני כלב עצובות כשבעליו עצוב, ועד כמה הוא מאושר כשבעליו מגיע – לא מבין מהי אהבת כלב. נכון – מוחו של הכלב לעולם לא יהיה מפותח יותר ממוחו של תינוק בן שנתיים – שלוש. ולכן אהבתו העצומה לבעליו היא כה תמימה, כה בלתי משוחדת, כה אמיתית, כה בלתי מותנית – כפי שקשה מאוד למצוא, אם ניתן בכלל, בליבו של ההולך על שתיים.
ומי שיורה כדור בראשו של יצור כזה, בעיני הוא אדם שלא ראוי להימצא בחברת אנשים מהוגנים, ובודאי לא לשרת אותם במדים. בעיני זהו יצור שהאלימות האצורה בקרבו, הואקום הרגשי, הפחדנות במובנה הפסול ביותר, רגש הנחיתות – כל אלה מכתיבים את התנהגותו.
אנשים אלה – אסור שישרתו אותנו, אסור שתהיה להם גישה לנשק, אסור שיהיו בעמדת שררה. שוטרים, מתוקף תפקידם, באים במגע יום יומי עם אלימות, מקצועיותם נבחנת ביכולתם לרסן אותה ולהפעילה רק לצורך.
הואיל ומקרה השוטר שירה בראשו של כלב הדוג דה בורדו של אדיר מצטרף למקרה קודם בו שוטר שהוזעק לטפל בסכסוך שכנים (ירושלים, 11.9.2004) ירה בכלב של אחד השכנים, והואיל וזכור לי מקרה אחר של שוטר שנכנס לחצר בית באשקלון והרג כלב, והואיל ואני משוכנע שהיו עוד מקרים...
אני מרשה לעצמי לחשוב שתחת פיקודו של מפכ"ל המשטרה משה קראדי משרתים אנשים, אחדים לפחות, שכוחניותם ואלימותם חייבים לגרום לו להקיא אותם מן השירות לאלתר.
אם קראדי לא יקיאם מהשירות יגרמו שוטרים אלימים ומשולחי רסן אלה לציבור לחשוב שכלל כח האדם במשטרה הוא אלים. תדמיתם של שוטרים מצוינים ומסורים תפגע בגלל חבריהם האלימים שאינם ראויים לשירות.
זאב בק, אזרח רגיש.
מהמשטרה נמסר בתגובה כי פרטי הארוע הועברו לטיפולה של קצינת תלונות ציבור במחוזות ת"א ומרכז. עם זאת גורמים במשטרה מציינים כי הכלבה המשטרתית היתה מחוץ לבית וכי הכלב רץ אליה והיא הותקפה בשביל הגישה לבית, ולא בתוכו.
נא להמתין לטעינת התגובות
