נטיעה חד-צדדית
קובי אריאלי רצה לנטוע עץ למען דו-קיום וגילה שאין כזה דבר שוויון
פרופיל
יוזמה נאה, השבתי, ומיד ישבתי לחשב חשבונו של עולם למה ואיך ואם כדאי ומה ייצא לי מזה. מה הבעיה? כיוון שבחברה השבטית והמפולגת שלנו יש משקל רב לסמלים, וכיוון שהימים ימי פולמוס והעמדות הפוליטיות מאוד מחודדות וכל האווירה טעונה ונפיצה, וכיוון שהפגנות מחאה נגד עקירת עצי זית של פלשתינים, למרות היותן מוצדקות, נכונות ונאותות, נתפשות, סמלית, כנחלתו של השמאל הרדיקלי - נתעורר בי הספק אם כדאי שאסע ואטע. האם יש בכוחה של נטיעת ימין להמעיט את עוצמת אמירתה של נטיעת שמאל מקבילה, או שמא אין מערבין שמחה בשמחה?
סופו של דבר הכרעתי, ביני לביני, לחיוב. מה איתך, נזפתי בעצמי, טול דוגמה מערן ומהחברים האחרים, שגם הם לא בהכרח משתגעים על מפוני גוש קטיף ובכל זאת מטשטשים את עמדותיהם ומניחים לדעותיהם הקדומות ונוסעים בחדווה ובמסירות נפש לבנות ולנטוע ולהביא מסר של שלום ואחווה ועתיד טוב. ואז באה שבת, באה מנוחה. ובשבת ראיתי מודעה בעיתון "הארץ" המזמינה את הציבור לחגיגת הנטיעות שתתקיים, כך במודעה, בסימן "אל נא תעקור נטוע", בכפר סאלם ביום ט"ו בשבט הקרוב. הנה, אמרתי, עוד גוף חשב על אותו רעיון בדיוק וגם הוא נוטע. אבל אנחנו נוטעים גם בכפר סאלם וגם ביד-חנה ואילו הם חד-צדדיים וחד-ממדיים ונוטעים רק בכפר סאלם. אבל כשהבטתי טוב, ראיתי שבעצם מדובר באותה נטיעה, בנטיעה שלנו, אז לאן נעלם החלק של יד-חנה ומפוני גוש קטיף מהמודעה?
ביום ראשון דיברתי עם רכזת הפרויקט, נציגת אחד הגופים המארגנים, ואמרתי לה: היי, אני רואה שנוטעים רק בכפר סאלם! מה פתאום, היא הרגיעה אותי, נוטעים גם ביד-חנה! מה, אתה חושב שאני עובדת עליך? לא, עניתי בהתנצלות, פשוט ראיתי מודעה בעיתון ושם לא מוזכרת הנטיעה ביד-חנה. טוב, היא אמרה, אתה מבין שאני לא יכולה לפרסם את זה בעיתון, יהרגו אותי, זה כאילו יוצר השוואה בין העוול שנעשה לפלשתינים ובין פינוי גוש קטיף. איך אני יכולה לפרסם דבר כזה? אז אתה בא, כן?
לא, יקירתי. אני לא בא. ואת יודעת
ביום שבו תבינו, וגם תסכימו להצהיר על כך, שחוץ מלרחם על עץ של ערבי מותר לרחם גם על בית של יהודי, אבוא איתכם לטעת כל עץ שתרצו. ותשתדלו שזה יהיה בקיץ. אי אפשר עם הקור הזה יותר.
kobia@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
