רקוויאם לעץ עקור
בלי קשר לימין ושמאל, יהונתן גפן ואביגיל בכלר סולדים מעקירת עצי זית
בשבועות שבהם נלחם ראש הממשלה על חייו, פורסם דוח של המשטרה על 773 עצי זית שנעקרו בשנה האזרחית שעברה על ידי מתנחלים בתהליך שנקרא בדיווח היבש "חבלות חקלאיות". הזיתים שעדיין נשארו יזכרו את 2005 כעוד שנה של רצח עם.
עץ הזית אינו רק עץ, הוא גם רעיון. כשהוא נלחם על חייו, גם השלום במצב קשה ולא יציב. עץ הזית אינו יכול להילחם על חייו, וכשהוא עקור או גדוע, כרות או מוצת על ידי פורעים שתמיד איכשהו לא נתפסים או מתחמקים מעונש, הציבור לא עוקב אחרי מצבו באמצעי התקשורת, רופאים לא יעדכנו אותנו לגביו ועצים אחרים שהכירו אותו, חסון וזקוף, לא יספידו אותו בתוכניות אירוח בפריים טיים ולא ישירו על המורשת שלו, על שורשיו הארוכים ועל ענפיו יפי הבלורית והתואר.
התכוונתי להקדיש טור לנקמת המתנחלים בעצים ובאיכרי העם הכבוש, אבל מכתב אלקטרוני שקיבלתי השבוע עשה זאת באופן מושלם. אומרים שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. מסתבר שלפעמים גם לחוטאים כמוני עוזרים פה ושם.
בטור השבועי הזה שלי, אני שמח (ועצוב בגלל הנושא) לפרסם מכתב שקיבלתי מאביגיל מנווה-צדק, עם תיקונים קוסמטיים שלי (דיברתי עם אביגיל והיא אמרה שזה בסדר).
מאת אביגיל בכלר
מעניין איך בדיוק מיטב הנוער שלנו שם בגדה כורת ומשחית לערבים את עצי הזית. איך הט"ו בשבט בהפוכה הזה נעשה בפועל, בשטח? הם באים עם משורי בנזין? קבוצה של נניח עשרה כאלה מיטבים, כל מיטב ומשור בידו, ומתחילים לעבוד? מה, הם באים עם משורי בנזין ומתחילים לעבוד בכיף? בטח זה לוקח כמה שעות טובות, לא?
ובמשך הזמן הזה, לא עוברת במקום במקרה איזו ניידת? ג'יפ עם חיילים אולי? איזה מסתערב או שניים? משת"פ עם מספרי הטלפון הנכונים? שום כלום? ובעלי הזיתים מה? עומדים מנגד ולא עושים כלום? אפילו לא רצים למוכתר לבקש שיטלפן לקצין?
משהו פה לא מסתדר לי.
קראתי בעיתון ציטוט של שר הביטחון שלנו שאמר "זה מוכרח להיפסק", אבל באשר למעשה הנפשע עצמו הוא אומר "אין לנו אפילו קצה של חוט". כמעט אלף עצים הושחתו בשנה אחת ואין לכם קצה של חוט? מר מופז, הצחקת אותי. אני במקומך לא הייתי אומרת את זה, לא בקול רם.
כל העולם כבר יודע - ממשלת ישראל לא פראיירית. וכשמעצבנים אותה היא מיד מראה להם מי שולט פה, ובגדול
מה היא מרוויחה מזה? זאת כבר שאלה אחרת, שתישאר בלתי מפוענחת וכנראה תצטרף לשאלות רבות אחרות שהתשובות הפתלתלות עליהן שמורות בכספות מרתפי השב"כ.
וחוץ מהממשלה יש לנו גם ממלכה שביעית: עיתונות לוחמת, חופרת, חושפת, בודקת, חוקרת, מתחקרת, נטפלת, מרכלת. עיתונות משוכללת עם מצלמות נסתרות על ימין ועל שמאל, קלטות לוהטות, חשיפות של שחיתויות ורמאיות אינספור. תוכניות אירוח עם צעקות, ודיבורים דיבורים דיבורים.
רק בדבר אחד מתעצלת התקשורת לעסוק באופן שלם ועיקש: התעללות המתנחלים בשכניהם הפלשתי-ערבים. כן, פה ושם זה נזכר, מאוזכר, נרמז, נאמר במקרה, נפלט, אך לעולם לא הנושא המרכזי. לא ראינו סדרת תוכניות, תוכנית "פוליטיקה" שלמה או "עובדה" - המוקדשת רק לנושא הזיתים ו/או להתעללות השיטתית בעם המושפל עד עפר ולמטה מזה.
"מעריב", למשל, הקדיש את אחד מסופי השבוע לשחיתות והוציא מדבקה "איפה הבושה?", אבל שום עיתון לא הקדיש שבוע שלם לזיתים ולהתעללויות בילדים, בנשים ובפליטים. ומי באמת מתאבל על העצים העקורים שלהם או באמת מחפש מי עשה את זה?
אסור כמובן לשכוח את גדעון לוי מ"הארץ" שדווקא כן מרתיע וזועק, ואת עמירה הס, מאותו עיתון, שמדווחת באומץ נדיר ומרחוק. את שניהם קוראים רק המשוכנעים או אלה שרוצים להתעצב אל לבם, כי כמה אנשים באמת רוצים להרגיש אשמים ביום שישי?
וכן, חיים יבין עשה סרט נחמד על המתנחלים והכניס פה ושם בלית ברירה גם איזה רבע קטע על ההתעמרות, וכדי לא לצאת לגמרי מנותקים מהמציאות, מתפרסם גם איזה מאמר מערכת צדקני על "אירועי המסיק" כי כמה כבר אפשר להתעסק בעצים ובאבנים?
אבל בסך הכל: ציון נכשל בריבוע לעיתונות "הלוחמת" שלנו.
והגורם השלישי, הגורם האנושי - אנחנו. האזרחים הכאילו שלווים, שכאילו לא יודעים.
לא כל כך קוראים את הידיעות הקטנות והמבישות מאחור, בזנב שולי השוליים של זוטות הבחירות ופנינה רוזנבלום. כן, נתקלים בזה פה ושם, אבל לא מרשים לעצמנו ממש להיכנס לזה, ממש לחשוב על זה. מתעניינים, אבל רק להרף עין שחולף. הרבה יותר מעניין לראות את שאול מופז בוכה ואחר כך את הדוגמניות בוכות.
וכן, יש איזו עמותה שעושה משמרות, מנסה לשמור על שאריות הזיתים והכבוד שנשארו לנו, ככה שאנחנו יכולים לישון בשקט כי מישהו שם בשטח מנקה קצת את המצפון שלנו.
אבל איפה הממשלה שמאובזרת בכל מה שצריך כדי לפתור את הביזיון הזה?
יש לנו את ציפי לבני, הנסיכה הצחורה ולבנת הכנף, שיצאה למלחמה כוללת בבית המשפט ועשתה כותרות שמנות. תגידי, גברת לבני, לא מתחשק לך לפעמים לכנס את כל "הגורמים" האפלים, האוכפים, הרוחניים, המתנחליים, המשפיעים, ולהילחם על כך שהזוועה הזאת באמת תיפסק ושגם נראה את זה בכותרות התקשורת על בסיס יומי?
תחשבי על זה, אולי זה אפילו ישתלם לקדימה.
ומשפט אחד ל"אחינו" המתנחלים: פרגמטיזם, חבר'ה. לו שקדתם לעקור את העקירות מהשורש, הייתם זוכים להתנחל קצת גם בלבבות ולא רק לצד קברי אבות. הייתם אולי זוכים לטיפ טיפה יותר אמפתיה מציבור ההוללים התל-אביבי, אלה שכל כך קבלתם על אדישותם בעת ההתנתקות. אולי לא לתמיכה נלהבת ולאהבה פתאומית וסוחפת, אבל להרבה יותר עניין והשתתפות במה שעובר עליכם.
כשמדובר בעקירה סדרתית ובהשחתה המונית של עצי זית, לא צריך להיות לוחם חברתי נועז ולא אנרכיסט פרוע. רק בן אדם. לא צריך להיות שמאלני יפה נפש כדי שהנפש תנקע מדברים שכאלה וכדי שהמיאוס הזה ידבק גם במתנחלים שידיהם לא היו במעל. התעללויות המוניות בעצים חסרי אונים אינן קשורות לשלמות הארץ, לא לצדק חברתי ולא לרפורמה הכלכלית. זה לא שמאל וזה לא ימין. לא דתי, חילוני, אשכנזי או ספרדי.
זו סתם בושה וחרפה ודיראון וקלון.
לא צריך להיות עיתונאי עז, לוחם חירות ונקי כפיים כדי להעלות את זה אל ראש סדר היום.
לא צריך אפילו להתנגד להתנחלויות כדי להקדיש לזה יחידת שב"כ אחת או סתם מחלקת שוטרים מיומנת, ולשים לזה סוף פעם אחת ולתמיד.
כל מה שצריך זה קצת להיזכר. וקצת להתבייש.
נא להמתין לטעינת התגובות
