מנצל עובדים? לא תקבל "תו תקן" חברתי
"תו תקן" חברתי, הניתן לבעלי עסקים המעסיקים את עובדיהם כחוק, יגוייס למלחמה בניצול הפוגע במאות אלפי "עובדים בלתי מיומנים" במשק
"בהערכה גסה מדובר כבר כעת במאות אנשים ששותפים ליוזמה ולדעתי כבר יותר מכך", אומר, מנכ"ל העמותה, אסף בנר (28) מירושלים. "היוזמה התחילה בצעירים מהמגזר הדתי-לאומי, והצטרפו אלינו חילונים, סטודנטים, שמו"צניקים, חברי הנוער העובד והלומד ועוד".
"התו החברתי" ניתן לבעלי עסקים המביעים נכונות לכך שחברי העמותה יכנסו לתוך העסק שלהם, יבדקו את תנאי העסקה של עובדיהם והאם יש נגישות לנכים. בעלי העסקים שעוברים את הבדיקה, מקבלים תעודה אותה הם תולים על הקיר, כך שהאנשים שהנושא יקר לליבם יידעו שהם יכולים להשתמש בשירותי בית העסק "בראש שקט". לדברי בנר, "לא ניכנס לקבל שירות או לרכוש מוצרים בבתי עסק הנמצאים בערים שבהן מופעל הפרויקט, ואין להם את התו החברתי".
עד כה ניתן "התו החברתי" של "מעגלי צדק" לכ-150 עסקים ברחבי הארץ, מתוכם 60 בירושלים. לדברי בנר, פעילי העמותה לא נתקלים בבעיות מיוחדות בעסקים שבעליהם ממילא לא מנצלים את עובדיהם ומעסיקים אותם בתנאים הוגנים. עם זאת, בכמה מקרים נתקלו הפעילים בבעלי עסקים שסירבו לשתף פעולה. "אחד מהם אמר שהוא רואה חשיבות רק ברווח כלכלי, וצדק חברתי לא מעניין אותו. הוא הדגיש שיפנה אלינו רק כאשר ירגיש שייגרם לו נזק כלכלי בלי התו", מספר בנר.
בנר, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, החל לפעול יחד עם חבריו ב"מעגלי צדק" לאחר שנים של פעילות במסגרות צדקה שחילקו מזון וסיוע לנזקקים. "הבנו שזה פשוט לא עוזר ולא הופך את ישראל למדינה צודקת יותר", אומר בנר. "במקום להתעסק במיקרו החלטנו לפעול בזירת המאקרו, מתוך אמונה ששינוי המציאות יבוא מלמטה. ברגע שאלפי ישראלים יחרימו עסקים שמנצלים את עובדיהם, המציאות תתחיל להשתנות".
מעורבותם של פעילי "מעגלי צדק" בפעילות חברתית היא חלק ממגמה כללית המסתמנת בקרב הציונות הדתית, המתאפיינת בפעילות בזירה החברתית ולא רק בנושא הפוליטי. ל-NRG מעריב נודע שכחלק מאותה מגמה, שקלו גורמים בכירים במפד"ל למקד את המסרים של המפלגה לקראת הבחירות הקרובות בנושאים חברתיים ויהודיים, ופחות בנושאים פוליטיים, ואולם ההצעה נגנזה מחשש לאבד את תמיכתם של בוחרי המפלגה הימניים.
לדברי בנר, המחלוקת הזו כלל לא מעסיקה את
בימים אלו שוקדים פעילי "מעגלי צדק" על פעילות ממוקדת לטובתם של מאות אלפי עובדי הקבלן המועסקים במוסדות ציבוריים רבים. הכוונה היא לפנות למנהלי בתי ספר ומוסדות חינוך כדי שייפקחו מקרוב על תנאי העסקתם של עובדי הקבלן במוסדות שבראשם הם עומדים: "נפנה למנהלי בתי ספר ונבהיר להם שכאנשי חינוך הם אינם יכולים להעסיק באופן עקיף עובדי ניקיון ואבטחה בתנאי ניצול", אומר בנר. "האמירה 'הם לא עובדים שלי ולכן אני לא אחראי' לא תופסת'".
בנר ממשיך ואומר כי "אנחנו סבורים כי למנהלי המוסדות אין זכות מוסרית להעלים עין מפגיעה באנשים שעובדים במוסד שלהם, גם אם המשמעות של פיקוח גובר על תנאי העסקה של עובדי הקבלן פירושו הוצאה כספית גדולה יותר". לדבריו, "המצב כיום הוא כזה שלכל הצדדים נוח להעלים עין מפיקוח על תנאי המכרז שעוסקים בתנאי העסקה של העובדים".
לשם כך תערוך מחר העמותה עצרת מיוחדת למאבק ציבורי בעניין עובדי חברות הקבלן בישראל בהשתתפות פעילים חברתיים, רבנים ופוליטיקאים כגון יו"ר העבודה עמיר פרץ, ומנהיג המפד"ל זבולון אורלב. בעצרת צפויים עובדי קבלן לתת עדות אישית לניצול שחוו. העצרת תערך בהיכל שלמה בירושלים בשעה 19:00.