המ"פ המצטיין נעצר עם 10 סוליות חשיש
הוא קיבל צל"ש כשנלחם בג'נין ונפצע לאחר שנאבק במחבל חמוש. כעת עשוי סרן במיל', אביחי נטף, להיכנס לכלא בחשד שמכר סמים לסוכן סמוי
נטף, שנחשב במהלך שירותו בצה"ל למפקד פלוגה מוערך בנח"ל ובגדוד נחשון, נעצר שלשום במבצע של היחידה המרכזית של מחוז ירושלים עם חברו שלמה בר ששת, לאחר שמכרו עשר סוליות חשיש. בנוסף הוא חשוד כי כאשר גילה שנפל למארב משטרתי, ניסה להימלט ברכבו במהירות 160 קמ"ש כשהוא בהשפעת סמים, וכמעט דרס את אחד הבלשים.
בעקבות מידע מודיעיני שקיבלו בלשי הימ"ר, הגיע סוכן סמוי במונית לאזור מחלף לטרון. במונית נהג רב-פקד אבי ביטון, שהתחזה לנהג מונית ולבש בגדים אזרחיים. הסוכן הסמוי קבע עם בר ששת באזור המחלף, כדי ששם תתבצע עסקת הסמים.
שני החשודים הגיעו למקום המפגש במכוניתו של מפקד הפלוגה לשעבר. בר ששת יצא מהמכונית, והשליך את סוליות החשיש במקום המסתור שנקבע מראש, אולם בשלב זה זינקו עליו הבלשים ועצרו אותו. נטף הצליח להימלט מהמקום ונלכד לאחר מכן.
לאחר המעצר נלקחו שני החשודים לחקירה בתחנת המשטרה בחשד לסחר בסמים. נטף נחקר גם בחשד להפרעה לשוטר, נהיגה פוחזת ונהיגה בהשפעת סם. שלשום הם הובאו לדיון בהארכת מעצרם בבית משפט השלום בירושלים. במהלך הדיון טענה עורכת הדין פאני כהן, המייצגת את בר ששת, כי מדובר בסוכן מדיח שגרר אותם לעסקה.
סניגורו של נטף, עורך הדין יוחאי שלף, טען להגנת לקוחו כי מדובר "במפקד פלוגה ששירת בנח"ל, נפצע בהיתקלות עם מחבלים, ועובר תהליך שיקומי ארוך ביותר. גופו נושא צלקות ובבשרו קליעים שנשארו עד עצם היום הזה".
לטענת הסניגור, "נלחם נטף מדי יום ביומו עם הלם הקרב לאחר הפיגוע בעמנואל, ולדבריו, הוא עוסק בגיוס כספים לפצועי צה"ל,
טענות הסניגורים לא שכנעו את שופט בית משפט השלום חיים לי-רן. הוא קבע בהחלטתו כי נטף ידע מה מטרת הנסיעה עם חברו, והורה על הארכת מעצרם של השניים בשלושה ימים, לצורך הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
שמו של סרן (מיל') אביחי נטף עלה לכותרות פעמיים במהלך שנת 2002. הפעם הראשונה היתה כשהוכרז כמפקד הפלוגה הצעיר ביותר שנלחם בגזרת ג'נין במבצע חומת מגן, ובמהלכו זכה לציון לשבח מקצין צנחנים וחי"ר ראשי. הפעם השנייה היתה לאחר שנפצע בינוני בהיתקלות עם מחבלים, סמוך להתנחלות עמנואל באוגוסט 2002, ונאבק עם מחבל בקרב פנים אל פנים.
ב-17 ביולי 2002 כאשר שימש כמפקד פלוגה בגדוד נחשון, פיקד נטף על חייליו במרדף אחר מחבלים, שביצעו פיגוע באוטובוס בכניסה להתנחלות עמנואל, ובו נהרגו תשעה אזרחים. במהלך הקרב הוא הסתער לבדו על אחד המחבלים הנמלטים, אך נשקו האישי הפסיק לירות בגלל מעצור.
נטף מצא את עצמו עומד מול מחבל חמוש. "הסתכלנו זה לזה בעיניים", הוא סיפר בראיון לעיתון "במחנה". " הוא התחיל לרוץ לכיוון שלי ולצעוק 'אללה אכבר'. שמעתי ארבע יריות, והרגשתי דם מתחיל לזרום בחלק התחתון של גופי. הוא נצמד אליי וכיוון לי את האקדח לראש. חיכיתי לירייה החמישית, ואז לא לראות כלום. פשוט ויתרתי, השלמתי עם העובדה שאני הולך למות".
למזלו של נטף, לחץ המחבל על ההדק אבל גילה שהכדורים במחסניתו אזלו. "אמרתי לעצמי 'איזה מזל'", סיפר נטף שהתחיל להיאבק במחבל על אף שנפצע בינוני. "אחרי שהתחלנו ללכת מכות, הוא תפס לי את הנשק וניסה לברוח. תפסתי לו ברגליים וניסיתי להפיל אותו. נגררתי אחריו איזה מטר, וברגע שהוא הסתובב לכוון אליי את הנשק, ירה בו חייל אחר והרגו".
במהלך הקרב נהרג סגן אלעד גרנדיר ז"ל חברו של נטף, ואילו הוא עצמו אושפז בבית החולים כשהוא סובל מפציעות ירי בכל חלקי גופו. בראיון לאתר האינטרנט "אם הפצועים" הוא סיפר לאחר פציעתו: "בתחילה, בבית החולים אתה נחשב לגיבור. העיתונים מפרסמים עליך כתבות, אח"מים באים לבקר אותך וללחוץ את ידך. אבל אט אט הכל נרגע ואתה מפסיק להיות כוכב".
סימה חסון מנכ"לית עמותת "אם הפצועים" שליוותה את נטף לאחר פציעתו, סיפרה אתמול למעריב: "יש לו כנראה סוג של פוסט-טראומה. רק ביום ראשון הוא היה באירוע של חי"ר וצנחנים ודיבר כנציג הפצועים, ואף אחד לא ידע שום דבר. אחרי הפציעה נקלעה המשפחה לקושי כלכלי. תמיד הוא הרגיש אחריות גדולה מאוד למשפחה שלו. דיברתי איתו בפעם האחרונה לפני כשמונה חודשים, והוא סיפר שהתחיל לעבוד ושמחנו מאוד שהוא מסתדר. היתה תקופה שבה ניסינו מאוד לסייע לו, כי היו לו עליות ומורדות במצב הנפשי ".
בהכנת הידיעה השתתפה מרב דוד
נא להמתין לטעינת התגובות
