הבורות בביה"ס: מה זה "משוגעים לדבר"?
ניתוח תוצאות בחינת הבגרות בלשון חושף תמונת מצב עגומה. ממוצע הציונים של התלמידים נמוך מ-70. חלק חושבים, לדוגמה, ש"אורח חיים" זה "משך חיים". עצוב
גם ניתוח מבחני המיצ"ב, הנערכים בכיתות ה' ו-ח', גילה בעיות בתחום ההבעה בכתב: הממוצע הארצי עמד על 56.7 נקודות. "בשתי שכבות הגיל שנבדקו לא הצליחו התלמידים להגיע לציון חיובי בהבעה בכתב, הן ב-2005 והן ב-2003. מצב זה טעון שיפור מיידי", כותבת המפקחת האחראית על מקצוע הלשון במשרד החינוך, מזל שיניאק. אבל למרות כל זה, החליט משרד החינוך לצמצם את המשקל שניתן לפרק ההבעה בכתב בבחינת הבגרות.
במסמך פנימי ששלחה למורים ללשון, מציינת שיניאק שורה של דוגמאות לטעויות בבחינה. "התגלו קשיים בשאלות שנדרשה בהן השוואה או הנמקה וכן בשאלות שהתייחסו לאוצר המילים". לדוגמה, כשנדרשו להבין את הצירוף "משוגעים לדבר" חיפשו התלמידים מילים נרדפות לכל מילה בנפרד, והגיעו להמרות אבסורדיות כגון "לדבר בטירוף", או "לא נורמליים להתבטא". בתחום ידיעת הלשון כתבו התלמידים כי המילה "סכום" מושאלת מלועזית. כמו כן, כאשר נדרשו להסביר את משמעות המילה "הסעדה", כתבו תלמידים רבים שמדובר בצירוף של שתי מילים: הסעה ומסעדה.
אוצר מילים של כ-2,500 מילים בלבד
"התלמידים לא יודעים להבחין בין סוגי כתיבה שונים - מאמר, מכתב או נאום", מספרת מורה ותיקה ללשון מתל-אביב, "הם מתקשים מאוד לפענח פירושי מילים, ולא יודעים לזהות אמצעים רטוריים, כמו שימוש במטאפורה, אירוניה או לשון מליצית. רק תלמידים מעטים מכירים רמה לשונית גבוהה - ובוודאי שאין הרבה שמשתמשים בה", מסבירה המורה. "אני מלמדת גם ספרות, ואפשר להרגיש את הירידה ברמה בשנים האחרונות: כאשר אני מלמדת יצירות כמו אנטיגונה, אני נאלצת להשתמש יותר ויותר במילים פשוטות, אחרת התלמידים פשוט לא יבינו. גם את הסיפורים של עגנון לא מבינים. להערכתי, בני הנוער כיום מסתפקים באוצר מילים של כ-2,500 מילים בלבד".
את החלטת משרד החינוך שלא לכלול את מטלת סיכום הטקסט, שתלמידים רבים התקשו בה, בבחינת הבגרות בלשון, מסבירה
אחת המורות כ"הורדת הרמה וכניעה לחולשות התלמידים. כבר הרבה שנים ידוע שיש לתלמידים בעיה רצינית עם ההבעה בכתב, אבל הפתרון של משרד החינוך הוא דווקא לצמצם את הפרק הזה בבחינת הבגרות". מורה אחרת הוסיפה ש"רמת בחינות הבגרות יורדת בכל המקצועות, וזה נכון גם לגבי לשון. המטרה העיקרית של משרד החינוך היא להציג ציונים גבוהים יותר".
בתגובה אומר יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד, פרופ' יעקב כץ, כי "גילינו שהבעיה של התלמידים היא בהבנת הנקרא, ולכן התרכזנו בנושא זה. אנחנו לא יכולים לטפל בו זמנית גם בהבנת הנקרא וגם בהבעה בכתב, ולפי הניסיון של מדינות אחרות בעולם - צריך להתמקד קודם כל בהבנת הנקרא. זהו הבסיס שקודם לכתיבה ולכל שאר המקצועות, ולכן זו המדיניות שתנחה אותנו בשנתיים-שלוש הקרובות ".
נא להמתין לטעינת התגובות
