הזירה הלשונית: תמצית תסביך התרטיט
מה עדיף להעדיף: תיעדוף או העדפה? מסתבר שלאט, אבל בטוח, קנו להם פעלי תפע"ל נחלה בלשוננו. על תחקיר שאין בצדו תסכול
שאלת "תיעדוף" עולה שוב ושוב במכתבי קוראים מבוהלים. "תיעדוף" אינה בן חורג לשפה. המילה שייכת למשפחה הולכת ומתרחבת של פעלים הנגזרים משורשים מרובעים חדשים בעברית הנפתחים בתי"ו, כמו לתבנת, לתארך ולתמחר, כולם בבניינים פיעל ופועל, סך הכל כ-80 שורשים . שורש שבו נוספת אות לשורש ותיק קרוי תנייני (משני), וכך בשורש תעד"ף נוספת תי"ו לשורש הוותיק עד"ף. באיזו דרך צצה התי"ו? בדרך כלל יש כאן מה שקורא הבלשן עוזי אורנן "סחיטת שורש משם עצם". וכך התפתח הפועל "לתחקר" משם העצם "תחקיר", והפועל "לתגבר" משם העצם "תגבורת".
חלק נכבד מפעלי תפע"ל נולדו משמות עצם במשקל תפעיל, שבו התי"ו אינה שייכת לשורש. מ"תוכנית" המקראית נולד פועל מודרני ונפוץ עד מאוד: לתכנת. מ"תרגיל" המקראית נולד הפועל "לתרגל". מילה מרתקת בקבוצה הזו היא "תאריך". היא נולדה בימי הביניים בהשפעת המילה הערבית תאריח', שפירושה היסטוריה. בעברית החדשה נולד מ"תאריך" הפועל "לתארך", לקבוע מועד. איתמר בן-אב"י כותב במאמר משנת39': " לא עלה בידינו לתארך את יובל שלושת האלפים".
פועל ותיק מאוד בקבוצה הוא "לתפקד", הנשמע בימים פרגמטיים אלה מכל פינה, ממשימות הצבא ועד ספת הפסיכולוג. יוצר הפועל הוא המחנך והלשונאי יצחק אפשטיין, והוא מסביר בגיליון הראשון של כתב העת "החינוך" איך נולד הפועל החדש: "תפקד, מילא את התפקיד".
עם השנים הלכה קבוצת הפעלים החדשה הזו והתרחבה. מן המילה "תבריג" (מערכת החריצים בבורג או באום) שנוצרה בשנות העשרים נולד מאוחר יותר הפועל "לתברג", כלומר , לייצר תבריג. מן המילה "תהליך", המופיעה לראשונה בשנות השלושים ויש המייחסים אותה לאברהם שלונסקי, נולד פועל חדש יחסית: "לתהלך".
את
פעלים לא מעטים מקבוצת שורשי תפע"ל הגיעו משמות במשקלים אחרים. הפועל "לתחבל" נולד מהמילה המקראית "תחבולה", והוא מצוי כבר בלשון ימי הביניים. השורש "לתקשר", שמוצאו מ"תקשורת", מצוי כבר במילוני האקדמיה משנת 42' ודווקא בתחום הפסיכולוגיה. את "לתזמר", להתאים יצירה לנגינת תזמורת, חידש כנראה שלונסקי בשנת 28', והיא מופיעה במילון המוזיקה של האקדמיה משנת 55'. יש גם פעלים נדירים יותר כמו "לתחבש" מתחבושת ו"לתפאר" מ"תפאורה".
כל זה יפה, אומרת עדנה נוי, אבל מה זה עוזר לי בתעלומת "תיעדוף" ?
ובכן , השורש תעד"ף שייך לקבוצה מיוחדת של שורשים תנייניים שלא "נסחטו" משם עצם, על פי הגדרתו של עוזי אורנן, אלא נולדו ישירות משורש רגיל, שאליו הוספה תי"ו. בחבורה הזו שוכנים פעלים שאי אפשר לתאר היום את העברית בלעדיהם. ביניהם "לתפעל", "לתשאל" וכן "לתזמן" (ראה טור צד). שורש חשוב עד מאוד בימי פסיכולוגיה אלה הוא תסכ"ל (ת'+סכ"ל). הוא נשמע כבר בשנות החמישים אך האקדמיה התנגדה לו ועמדה על כך שהמונח העברי עבור frustration תהיה המילה מפח, ככתוב במילון הפסיכולוגיה משנת 42', וזאת בעקבות הצירוף "מפח נפש" שמקורו בספר איוב. במילון הפסיכולוגיה המעודכן משנת94' כבר הוכשרו "תסכול" ו"מתוסכל", ובמלחמת המפרץ אפילו נולד לשעה שורש דו-לשוני: מתוסקאד.
אז אם אין בפעלים האלה "סחיטה" משם עצם, מה עושה שם העיצור תי"ו? התשובה אינה חד-משמעית. בשורשים תנייניים המתחילים בעיצור שי"ן מדובר באפקט של חזרה (שכפול, שחזור, שעתוק). אפקט החזרה קיים במידה מסוימת גם בכמה פעלי תפע"ל,כמו ב"תדלק" (הוסיף דלק),"תשאל" (הציג שאלות לאחר אירוע) או "תחקר" (ראה טור צד). בפועל "תחכם" יש שרואים קישור מכוון בין חוכמה והתחכמות. ואולם, בדרך כלל המכנה המשותף לפעלים במשפחת תפע"ל הוא קביעת סדר, ארגון והצגה שיטתית של מידע. כך ב"תכנן", "תזמן" ו"תפעל" שנזכרו לעיל. זה אופיים של שמות רבים במשקל תפעיל.
אז מה זה בכל זאת "תיעדוף"?
התשובה במכתבה של עדנה: "חלקתי את חרדותי עם ידידי. הם לא נחרדו, וגם הסבירו. תיעדוף הוא התהליך שעל פיו ממספרים את הגורמים העדיפים על פי סדר העדיפות, באנגלית: prioritizing, ולאו דווקא מעדיפים גורם אחד על פני משנהו, שזו אכן העדפה". ונאמר בפשטות: תיעדוף הוא קביעת סדר עדיפויות ("תיעדפנו את משימות המחלקה"), העדפה היא החלטה חד-פעמית ("העדפתי ללכת לסרט") או נטייה כללית (למשל בסרט "גברים מעדיפים בלונדיניות", ר' מרילין מונרו). כך נכנסו תיעדוף ולתעדף למשפחת הפעלים שנועדו לתכנן ואולי אף לתזמן את הכאוס בחיינו. נותר רק לקוות שתיעדוף תשמור על משמעותה המקצועית-מערכתית ולא תצוץ מפיהם של קציני משטרה, פקידי ממשלה ומנהלים ללא בקרה, במקומות שבהם עדיף לומר, פשוט, העדפה.
משקל "תפעיל" תפס את מקומו בין המשקלים היותר פופולריים בעברית החדשה. חלק נכבד מהמילים שחודשו בו קשורות, כאמור, לענייני ארגון ולהצגת מידע. להלן רשימה לא מלאה: תדפיס, תדריך, תזכיר, תחקיר, תחביר, תחשיב, תמליל, תמצית, תקציר, תסריט, תשדיר, תעתיק, תרשים, תפריט (מילה משנות השלושים), תסקיר , תמחיר, תצהיר, תשקיף, תגזיר.
יש מילים בקבוצה השייכות לתחומים ספציפיים. במוזיקה נקבעו המילים "תכליל", היא פרטיטורה, "תצליל", הוא אקורד (מילה המופיעה כבר בשנות העשרים) ו"תרטיט", ויברציה . השימוש בהן נמוך עד אפסי. בן-יהודה קבע את "תבחין" במשמעות קריטריון, בנו איתמר הרחיב את משמעותה לדיאגנוזה. עבור הכימאים חודשה "תזקיק", ועבור הרופאים "תסחיף", " תרחיף" ו"תקריש". " תדביק" ו"תלקיט" לקוחות מתחום הספרנות. "תמחיז" הוצע כשם למחזה הבנוי על בסיס יצירה ספרותית. כך "תגמיר" במשמעות "פיניש" (נכנעה בלי קרב ל"גימור") ו-"תסדיר" במשמעות פורמט. "תסמיך", אם לא ידעתם, היא אסוציאציה, ראה מילון הפסיכולוגיה משנת 94'.
על המילה הנפוצה "תשקיף" נערך קרב קטן. היא מופיעה כבר בשנת 71' במילוני המטאורולוגיה במשמעות של תחזית לטווח ארוך. מאוחר יותר אימצו אותה הבנקים במשמעות דומה. בצה"ל היה נהוג לקרוא "תשקיף" ללוח ניילון שנפרש על מפה לצורך ניהול מבצע, אך לאחר שהמילה נתפסה על ידי החזאים והבנקאים שונה השם ל"משקף".
כמה וכמה מילים נכנסו לשפה לשימוש כללי, חלקן בהרחבה ממילה שמקורן בתחום ספציפי. "תמהיל" הנמהלת היום בכל משפט מתוחכם מקורה בכימיה, "תלכיד" מופיעה במילון האקדמיה לענייני קרקע משנת66', אך משמשת היום בעיקר בתחום הספורט. פעם שתינו תרכיז והלכנו לתערוכת תחביב. היום מואשמים אנשי ציבור על רישום כוזב במסמכי תאגיד, ראש הממשלה לא נכנע לתכתיבים, ומכין תשתית לנצחון מפלגתו החדשה, בתקווה שלא תחול תפנית בתדמית המועמדים האחרים.
שואל-מתלונן ישראל גנור: "קרייני גלגל"צ מרבים להשתמש בפועל לתזמן במובן של מדידת זמן: 'יחזקאל תיזמן את הנסיעה מצומת מורשה לגלילות לחצי שעה'. עד כמה שידוע לי, לתזמן פירושו לקבוע מתי יתרחש אירוע מסוים". ישראל צודק, אפשר לומר פשוט: "יחזקאל מדד את זמן הנסיעה".
לחזי רוזנברג טענה בעניין אחר, על השימוש במילה תחקיר לביצוע מה שנקרא באנגלית debriefing. "לפני יציאה לפעילות מבוצע 'תדריך', באנגלית briefing. בחזרה מהפעילות מוודאים שהחיילים פעלו בהתאם לתכנון ובהתאם להוראות התדריך. כאן המושג האנגלי הגיוני, משום שמבצעים de של התדריך, מעין פירוק והרכבה. בעברית, לעומת זאת, למילה תחקיר יש קונוטציות שליליות, וכן משתמשים פעמים רבות במילה לייצוג אקט של איסוף ראיות ולימוד מצב קיים מבלי שנעשה קודם לכן תדריך. על מנת להפריד בין חקירה (inquiry) לבין תחקיר (debriefing), אני מציע את הצמד 'תדרוך' ו'שדרוך', כאשר 'שדרוך' הוא המשלים הנכון של 'תדרוך'".
ruvik@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
