"שפכו את דמי"
סרן ר' שזוכה בשבוע שעבר ממעורבות בפרשת וידוא ההריגה, לא סולח לפקודיו וגם לא למערכת ששפטה אותו. 'אני קורבן, דרייפוס, מישהו אחר היה מתאבד'
"אני הייתי קורבן של משפט שדה", אומר ר', "דרייפוס. שפכו את דמי. אני מסתכל אחורה ואני אומר, איך עמדתי בזה. מישהו אחר לא היה עומד בזה. בן אדם פחות חזק ממני מנטלית, אישית, היה מתמוטט. היה מתאבד. נקודה".
סרן ר', המיוצג על ידי עורכי הדין יואב מני ואלעד אייזנברג, מתאר את מערכת היחסים המעוותת ששררה בפלוגה שאליה הגיע שלושה חודשים לפני האירוע, ושהובילה לבסוף לכך שחיילים העלילו עליו עלילת שווא.
חיילים ותיקים שלא רוו נחת מהמפקד החדש, שביקש להשליט משמעת ולהעלים נורמות פסולות, כאלה שהיו עתידים להיענש על ידו כיוון שלא תפקדו כראוי באירוע, הם שהפיצו את הסיפור וטפלו אשמה על מפקדם.
"לצעירים אסור היה להתקלח עם הוותיקים. הם היו צריכים לחכות בחוץ עד שירשו להם להתרחץ. לפעמים בקור. עד שהגעתי היו למ"פ מקלחת ושירותים. אני החלטתי שאני מתקלח איתם. ראיתי שהוותיקים מתקלחים, אז נכנסתי עם הצעירים למקלחת. כל הוותיקים יצאו. למחרת הם שברו את כל הברזים במקלחות. הדלת של השירותים שלי נתלשה. לאחד המ"מ שברו את המשקפיים שלוש פעמים. הוא הסתובב במשקפיים עקומים, מחוברים בנייר דבק. אמרתי לו:'מה עשית עם זה', הוא אמר 'תשמע, קשה להתמודד, אנחנו לא משתלטים'. הם שפכו לו אוכל בתיק האישי שלו, לכלוך על המיטה. על המיטה של מ"מ אחר הם השתינו. הם התקשרו לאמא של המ"מ ואמרו לה שכדאי שיעזוב. לי הם שמו במשרד רימון הלם".
אוכל עם אזיקים
סרן ר' מספר גם על היחס המשפיל שזכה לו מחוקריו. "כל דבר שאסור לעשות, החוקרים עשו לי", הוא אומר ומוסיף: "קשה לי לספר את הדברים האלה, כי אני בעצמי לא מאמין שעמדתי בהם. אני יכול להגיד רק שהיו שולחים אותי, קצין בצה"ל, שבסך הכל רצה להגן על המוצב שלו, לחדר אוכל באזיקים.
רק לפני שהייתי לוקח את הסכו"ם, שנייה לפני האוכל, היו משחררים אותי. פעם ביקשתי לקנות פחית שתייה באחת ההפסקות בחקירה. הייתי עם החוקר ממצ"ח. הוא אמר לי לא. אמרתי לו: 'לפני שבוע הייתי מפקד מוצב, נלחמתי במחבלים, עכשיו מצ"ח לא נותנים לי לקנות פחית שתייה?'".
הכתבה המלאה תתפרסם מחר במוסף סופשבוע
עדכון אחרון : 24/11/2005 7:56
נא להמתין לטעינת התגובות
