העולם בורח לאוניברסיטאות שלנו
מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל הולכים ומאבדים מהמוניטין שהיה להם ברחבי העולם. שמרנות וחוסר גמישות גורמים לירידה בקרנו של תואר "כחול-לבן"
כיום עדיין מדורגות האוניברסיטאות בישראל אי שם באמצע המפה האקדמית העולמית. אולם המיקום, המבוסס על הצלחות העבר, אינו משקף את השינויים של העשורים האחרונים. ברשימת 500 אוניברסיטאות המחקר שפורסמה בסין לפני שנה, נמצאת האוניברסיטה העברית במקום ה-90, יתר המוסדות נמצאים אי שם בין המקומות ה-200 ל-500.
"האוניברסיטאות של ישראל נחשבות לטובות מאוד בעיני עמיתים בחו"ל, אך אינן מוגדרות מן השורה הראשונה", מציינת פרופסור שרה גורי-רוזנבליט מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. עמיתה מהחוג לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, ד"ר עמי וולנסקי, מסכים. "הדימוי האקדמי הגבוה שנוצר לנו ניזון משנים עברו, ירושת עבר, אם היו בוחנים את הנעשה היום היה משתנה הסטטוס".
בעולם כיום גוברת התחרות בין המדינות על יוקרת התארים וכספים ומשאבים רבים מוקצים לעניין. בגרמניה לדוגמא, החליטה שרת החינוך לממן באופן נדיב את מוסדות ההשכלה הגבוהה, כדי שאלו יתחרו במקבילות האמריקניות, ומעבירה אליהם עשרות מיליוני יורו.
בישראל, לעומת זאת, צריכות האוניברסיטאות בשני העשורים האחרונים להתמודד עם התרחבות הדרישות אל מול קיצוצים נרחבים בתקציבים. שמרנות ואיטיות בקבלת שינויים גרמו לאקדמיה לקשיים גדולים עוד יותר.
המומחים מצביעים על כמה סיבות למצב. בעולם מתגברת
"אין כיום בישראל פתיחות להוראת תארים משותפים בין אוניברסיטאות שונות", אומרת פרופסור גורי-רוזנבליט. "הניסיון הלא מוצלח עם חלק ניכר מהשלוחות של אוניברסיטאות זרות בישראל הוליד רתיעה משיתופי פעולה עמן".
ד"ר וולנסקי מציין כי גם סוגיית השפה העברית אינה צריכה למנוע את שיתוף הפעולה. "נהיה חייבים להזמין מרצים מחו"ל למרות מגבלת השפה הטבעית", הוא מדגיש.
מגמה נוספת בה ישראל לא נוטלת חלק היא "הרמוניזציה" של תארים, המתרחשת בעיקר באירופה. כלומר, הסכמים בין מוסדות להשכלה גבוהה לפיהם יכירו הצדדים זה בתארים של זה. תהליך זה שאמור להסתיים ב-2010 יאפשר לסטודנטים לעבור בין אוניברסיטאות בתוך מדינות ואפילו בינן. כך למשל, סטודנט בניוקסל בבריטניה יוכל לקבל הכרה ולעבור ללמוד באוניברסיטת פריס.
"בישראל אין כיום יכולת לסטודנט לדעת בבטחה אם יקבל הכרה על לימודיו אם יעבור בין מוסדות ההשכלה הישראליים", מעידה פרופסור גורי-רוזנבליט. "אין בישראל גמישות ואפיקי מעבר בין מוסדות אקדמיים שונים".
רוב מדינות אירופה כבר החלו לעבור את תהליך השינוי, האקדמיה הישראלית נדרשת אם כך להצטרף מתוך צורך להתאים עצמה לשינויי הזמן. "גם בישראל יש לעשות חשיבה מחדש על מבנה התארים האקדמיים, המערכת צריכה להיות יותר גמישה ופתוחה מכפי שהיא היום", אומרת פרופסור גורי-רוזנבליט.
"בעולם יתחילו לדעת עוד מעט על הקלקולים שחלים אצלנו והיחס לתואר הישראלי ישתנה", מוסיף ד"ר וולנסקי. הסטודנטים הישראלים, שרוצים וודאי להיחשב באוניברסיטאות בעולם כשווים בין שווים, מקווים שהבשורה תתבדה.
נא להמתין לטעינת התגובות
