הדוח המלא: סוריה מעורבת בחיסול
דוח החקירה של האו''ם בפרשת רצח ראש ממשלת לבנון, שהגיע לידי מעריב, קובע: בכירים סורים קשורים לחיסול אל-חרירי. אסד בעצמו אמר: "נשבור את לבנון על ראשו אם יתנגד לכהונת לחוד"
לדוח המלא באנגלית - לחצו כאן
סוריה: "החקירה היא פוליטית וחלק מהונאה''
בכירי מודיעין בישראל: זה המבחן של אסד
בדוח, שהגיש אמש החוקר הגרמני דטלף מהליס למזכ"ל האו"ם, קופי ענאן, יש כ-60 עמודים. במהלך ארבעת חודשי החקירה תושאלו 400 איש והוצגו 60 אלף מסמכים. הדוח עצמו מכיל עדויות ותמלילים, שמנסים להציג את התמונה המלאה של האירועים שהובילו לרצח חרירי ושל החיסול עצמו. עם זאת, קובעים דוח, החקירה עדיין לא הושלמה.
לפי עיקרי הדוח, נקודת המוצא היא בפגישה שהתקיימה באוגוסט 2004, במהלכה הודיע הנשיא אסד לחרירי כי "החליט" על הארכת כהונתו של נשיא לבנון, אמיל לחוד. אסד הבהיר כי אם חרירי יתנגד להארכת כהונת נשיאו, הוא "ישבור את לבנון על הראש של חרירי".
הדוח כולל תמליל שיחה מוקלטת עם חרירי עצמו מפברואר 2005, בו הוא מתאר את הפגישה עם אסד. "הוא לא כינה אותי ראש ממשלה או רפיק (חבר)", אמר בתמליל. "הוא אמר לי: זה מה שהחלטתי. עכשיו תוכיח אם אתה בעד סוריה או נגד סוריה. הייתי המום, לא ידעתי מה להגיד. זה היה היום הנוראי בחיי".
אחד העדים סיפר כי ראש השב"כ הלבוני, גנרל ג'מיל א-סייד, פעל בתיאום מלא עם ראש המשמר הנשיאותי, מוסטפה חמדאן, ועם ראש המודיעין הצבאי הלבנוני, הגנרל ריימונד עזאר, כדי להכין את ההתנקשות. הוא גם תיאם עם ראש המודיעין הסורי בלבנון, הגנרל ראסטום גזאלה, ולדברי החוקרים גם עם אנשיו של אחמד ג'יבריל, מנהיג החזית העממית לשחרור פלשתין. חמדאן ועזאר סיפקו סיוע שכלל כסף, טלפונים, זימוניות, נשק ותעודות זהות. ג'יבריל הכחיש היום את הטענות.

לכל אורכו, הדוח רצוף גילויים מפתיעים. כך למשל הוא קובע כי אחמד אבו-עדס, המחבל המתאבד שהופיע בקלטת ששודרה ברשת אל-ג'זירה לאחר ההתנקשות, והציג עצמו כפעיל הארגון "הניצחון והג'יהאד בארצות אל-שאם" היה "שעיר לעזאזל" שהקשר שלו אל ההתנקשות שנוי במחלוקת.
לטענת כותבי הדוח, אבו-עדס נחטף לסוריה באמצע ינואר 2005 בהסכמתו או שלא בהסכמתו, ו"הושתל" בקלטת הווידאו כדי להסית את החשדות מהאחראים האמיתיים – שירותי המודיעין הסורים והלבנונים, התומכים בהמשך הכיבוש הסורי. גופתו של אבו-עדס או די-אן-איי שלו
לידי חברי הוועדה הגיעו עדויות כי גיסו של נשיא סוריה והאיש מספר שתיים במשטר, עאסף שאוקת, הוא שהכריח את "המחבל המתאבד" אבו-עדס להקליט את קלטת לקיחת האחריות על הפיצוץ 15 יום לפני הרצח. על פי העדויות, שאוקת ואחיו של נשיא סוריה, מאהר אסד, היו בין הבכירים בסוריה ובלבנון שהחליטו לחסל את חרירי בספטמבר 2004 וערכו כמה פגישות לגבי הרצח. עם זאת, שמותיהם של השניים לא מוזכרים בדוח בהקשר זה.
עיקר תשומת הלב מופנה לשיחות טלפון שבוצעו באמצעות 10 טלפונים ניידים, אשר נרכשו בעיר הלבנונית טריפולי כחודש לפני ההתנתקות. על פי ממצאי הוועדה, כל הטלפונים הללו נרכשו על ידי ראאד פקרדין, אחיינו של טרק איסמאט פקרדין, איש העסקים ויועצו הבכיר של ראש הממשלה הלבנוני (הפרו-סורי) לשעבר, עומאר כראמה. כראמה מונה על ידי אסד, דבר שעלול לסבך את הנשיא הסורי.
ועדת החקירה מצאה כי אותו טארק איסמאט פקרדין, קיבל שיחה מאחד הטלפונים הניידים כחמישה ימים לפני הרצח. ברשימת השיחות מופיעים גם הגנרל מוסטפה חמדאן, הגנרל ריימונד עזאר (לשעבר ראש המודיעין הצבאי הלבנוני), קצין המודיעין הסורי ג'מאה ג'מאה, והגנרל עלי האג', לשעבר מפקד כוחות ביטחון הפנים בלבנון. כל הלבנונים נחשבים לפרו-סורים ולמקורבים של שירותי המודיעין הסורים.
גם השר לשעבר עבאל ראחים יוסף מוראד קיבל שיחה מאותם טלפונים ניידים שבהם נעשה שימוש כדי לתכנן את הרצח ולהוציאו אל הפועל, כמו גם לטלפון הסלולרי של חבר הפרלמנט הלבנוני, והנאמן הסורי, נאסר קאנדיל.
בחינה של שיחות הטלפון הראתה כי שישה טלפונים היו בשימוש בין בניין הפרלמנט לבין מלון סנט ג'ורג', שסמוך אליו אירע הפיצוץ. הטלפונים כיסו את כל האזור וככל הנראה אפשרו מעקב על כל הדרכים שבהן יכול היה חרירי לנסוע. כל הטלפונים הפסיקו לפעול אחרי הפיצוץ.
משאית המיצובישי, שככל הנראה נשאה את הפצצה שגרמה לרצח, זוהתה במצלמה במעגל סגור של בנק סגור. אחד העדים, שהשתייך למודיעין הסורי, סיפר לוועדה כי המשאית עברה את הגבול בין סוריה ולבנון ב-21 בינואר, כשלושה שבועות לפני הרצח, כשהיא נהוגה בידי קצין סורי בדרגת קולונל. החוקרים מצאו כי טון חומר נפץ שימש להתנקשות ושרידי המשאית פונו ממקום הפיצוץ באותו יום, דבר שהקשה על החקירה.
עוד נכתב בדוח כי חרירי היה תחת האזנה קבועה, כך שכוחות הביטחון והמודיעין הסוריים והלבנוניים ידעו בכל עת על תנועותיו של חרירי ועל פגישותיו.

דמות נוספת שהוועדה תיארה כ"דומיננטית מכל דמות אחרת בתכנון הרצח" היא זו של השייח' אחמד עבדל-אל, בכיר האירגון אל-עבאש, ראשי התיבות של "אגודת משימות הצדקה המוסלמים". אל-עבאש הוא אירגון לבנוני עם קשרים ארוכי שנים, היסטוריים ואמיצים לסוריה.
בימים שלפני הרצח ומיד לאחריו ניהל השייח' עשרות שיחות עם בכירי מודיעין בלבנון ובסוריה. בכמה מהן גם עלה שמו של "המחבל" אבו-עדס. בנוסף, השייח' היה גם זה שהחדיר סוכנים משלו אל בית המלון סנט-ג'ורג' בו נרצח חרירי, וככל הנראה היה זה שהוציא את המבצע כולו את הפועל.
אחיו של השייח', מחמוד עבדל-אל, התקשר דקות אחדות לפני הרצח לטלפון הנייד של נשיא לבנון, אמיל לחוד. הדוח קובע כי יש להמשיך ולחקור את משמעות השיחה הזו.
"העדויות, כולל קשריו לדמויות בכירות, בהן מוסטפה חמדאן (ראש המשמר הנשיאותי), שיחות הטלפון שלו ומעורבותו בחקירה ביחס לאבו-עדס, הופכים את עבדל-אל לדמות מפתח בחקירה", קובע הדוח.
שיחה מוקלטת אחת שהגיעה לידי הוועדה, והתפרסמה בדוח כלשונה, היתה בין ראש המודיעין הסורי בלבנון, הגנרל ראסטום גזאלה, לבין "פקיד לבנוני בכיר" שלא זוהה בשמו בדוח, ביולי 2004. בשיחה אומר גזאלה לבן שיחו כי "נמאס לו מחרירי, וכי יש לגרום לו להתפטר כמו כלב".
בהמשך השיחה אומר גזאלה כי אין לשלוח לחרירי מסרים כאלה או אחרים, אלא "להשאיר את עתידו לרחוב". שלושה חודשים לאחר מכן אמר הגנרל הלבנוני הפרו-סורי, מוסטפה חמדאן, לבן-שיחה: "אנחנו עומדים לשלוח את חרירי לטיול ארוך-ארוך. ביי ביי חרירי". חמדאן גם כינה את חרירי בכינוי הגנאי הסורי: "פרו-ישראלי".
חברי הוועדה טענו כי סוריה שיתפה פעולה באופן מוגבל עם צוות החקירה, וכי כמה בכירים אף ניסו לשבש את החקירה. על פי הדוח, שר החוץ הסורי, פארוק א-שרע, שלח מכתב לוועדת החקירה שכלל מידע מוטעה ושקרי. גם סגנו של א-שרע, ואליד מועלם, שיקר בהצהרה לגבי פרטי פגישה שהתקיימה עם חרירי ב-1 בפברואר, אותה תיאר כ"ידידותית", למרות שההקלטה מראה כי חרירי הרגיש מאוים.
מסקנות הדוח קוראות להמשך חקירת הפרשה על ידי שלטונות לבנון ולמעורבות בינלאומית מיידית, כדי להכריח את הבכירים הסורים להשיב לשאלות הקשות שעליהן סירבו לענות עד כה.

רפיק חרירי נרצח יחד עם עוד 20 בני אדם בפיצוץ מכונית תופת בפברואר האחרון. מיד אחרי הרצח הפנתה הקהילה הבינלאומית אצבע מאשימה כלפי סוריה, שחרירי נודע כמתנגד למעורבותה בלבנון.
לקראת פרסום הדוח של האו"ם, יצא הנשיא אסד בהכחשה נחרצת למעורבות מדינתו בהתנקשות, והכריז כי כל סורי שיימצא אשם במעורבות יועמד לדין באשמת בגידה. אסד אמר את הדברים בראיון לרשת CNN שנערך ביום שני שעבר.
באותו יום נמצאשר הפנים הסורי, ראזי כנעאן, מת במשרדו. כנעאן נחשב לאיש אמונו של אסד, ונחקר לפני כמה שבועות על-ידי צוות החקירה של האו"ם. אחרי מותו של כנעאן עלה חשד כי מדובר בחיסול שמטרתו להעלים את האיום בחשיפת המידע שהחזיק בידיו. סוריה הכחישה מיד את הטענות ואמרה כי מדובר בהתאבדות, ואף מיהרה לפרסם דוח פתולוגי שיאשש את טענותיה.
ביום שלישי דווח במגזין הגרמני "שטרן" כי גיסו של נשיא סוריה והאיש מספר שתיים במשטר, עאסף שאוקת, הוא החשוד המרכזי בחקירת רצח חרירי. לפי הדיווח במגזין הגרמני, שאוקת הופיע בפני החוקר הראשי, דטלף מיליס, במהלך חקירתו "לא כעד ראיה, אלא כחשוד".
בהכנת הידיעה השתתפו כתבי סוכנויות הידיעות