לשנה הבאה בכיסוי ראש
יהי רצון שבשנה הבאה תתייצבי בעזרת נשים עם כיסוי ראש מרהיב, וסופסוף תוכלי להתרכז בתפילה שבמחזור, ולא רק בזו שבלב. רבקה יפה מאחלת לבנות ישראל אהבה וחתן
צודקים. יש גם בנים רווקים באולם בית הכנסת, איך לא שמנו לב. נטולי טלית, טבעת ואהבה, גם הם מואסים בבדידותם, משתוקקים לגמור כבר עם הדייטים, ולהתברגן עם האחת המושלמת. אבל מה לעשות, אנחנו מודאגות יותר בעניין הבנות, ואיננו שוקטות ונחות עד שנובילן לחופה ונסמן "וי". באמת למה? מה גורם לנו להרגיש דחיפות גדולה יותר לחתן את הבת מאשר את הבן?
1. פרקטיות. לעלם המתלבט נוסף מדי שנה מעגל חדש של נערות שהגיעו לפרקן. לעומתו, הבנות מעוכבות הכתובה, רואות בעיניים כלות איך פוטנציאל החתנים שטרם התקרחו הולך ומצטמצם.
2. שם טוב. לבנים המתהוללים יסולח, אבל עם הבנות עלינו להזדרז, כדי שלא ידבק רבב בשמן הטוב או חלילה בתומתן. האפליה מקוממת, אבל אני לא באתי עכשיו לתקן את העולם, אלא רק לתאר אותו.
3. מיקסר קיטשן אדום ווילונות תואמים. זה משהו שבנות חולמות עליו, לא בנים. עם כל הכבוד לגבר החדש, הרגיש והמעודכן בשילוב צבעים, בסופו של דבר מי שחולם על בית ואחר-כך גם מרהט אותו ומבחין בפירורים מאחורי הספה, אלו הנשים. הבנים מסתדרים עם שק שינה ומחשב נייד.
4. ילדים זה שמחה. ראיתם פעם עגלה עם תינוק שמגיעה לבית כנסת וחוצה מעגל של פעוטות? כל הילדות הקטנטנות בנות השנתיים-שלוש-ארבע-חמש נצמדות לעגלה, פועות אל התינוק בחדווה, ומתנדבות לשמור עליו. נשים משתוקקות לתינוקות, ככה זה.
5. קריירה. בימינו נוהגים לומר שזה סעיף יוניסקס, אבל אני אומרת את האמת. נשים גם כשעושות קריירה, ואני בעד, וגם כשהן מנהלות את ראש הפירמידה, ואני בעד, השעון הפנימי שלהן מתוכנת למתי להתקשר לרופא כשהילד משתעל. הרבה שנים היתה תלויה במטבח שלי תמונה של דירקטוריון בנק לאומי, ובה גברים חמורי סבר יושבים סביב שולחן ענק חנוטים בחליפות כהות וחולצות לבנות ובראש השולחן יושבת המנהלת, גליה
6. אינסטינקט אימהי. מדובר באינסטינקטים אימהיים טבעיים שמכריחים אותנו להניק, להגן ולהעמיד את הילדה מתחת לחופה עם גבר מבית טוב. זה בכלל לא קשור להיגיון לחוכמה או לדת, אלא אך ורק לתחושת בטן שיודעת מה טוב לילדה. "ולפני שאת מתווכחת איתי, נראה אותך כשהבת שלך תהיה בגילך, ואז נדבר". אלוקים, אם היא לא מתחתנת השנה, אני מתה.
8. ניסיון אישי. יש לי בת ויש לי בנים, וזה לא אותו דבר. חסד עשה איתי הקב"ה שהעניק לי רק בת אחת, כי את הלילות המסויטים, התפילות, הנדרים והיסורים שעברתי עד האירוסין שלה לא הייתי שורדת פעמיים. זה וידוי, זה לא מצחיק.
בשורה האחרונה, רווקים ורווקות יקרים, יהי רצון שכבר בחגים הקרובים, בלי הכנות ותיאומים מייגעים תתגלה לכם פתאום נשמתכם התאומה, הזכה והמחוננת. שההחלטה תהיה מהירה וקלה בלי התלבטויות בין הרגש לשכל, בין הלב לשכנים, בין ההורים לרבנים ובין היופי לאופי. יהי רצון שבשנה הבאה כעת חיה תגיעו בשניים לבית הכנסת, ואת תתייצבי בעזרת נשים לצד אימך (ברור שהחגים בשנה הראשונה אצל ההורים שלה) עם כיסוי ראש מרהיב, וסופסוף תוכלי להתרכז בתפילה שבמחזור, ולא רק בזו שבלב. אמן כן יהי רצון.
נא להמתין לטעינת התגובות
