ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בג"ץ: יש לפרק הגדר באלפי-מנשה

הרכב של תשעה שופטים קבע שתוואי הגדר באזור אלפי-מנשה פוגע במרקם החיים של הפלשתינים. בג"ץ התייחס גם לפסיקת בית הדין הבינ"ל בהאג, וקבע: ההחלטה לא מחייבת את ישראל

"האג-שמאג": הערכאה המשפטית הגבוהה ביותר במדינת ישראל קבעה היום באופן נחרץ כי חוות הדעתשל בית הדין הבינלאומי בנושא גדר ההפרדה אינה מחייבת את מדינת ישראל. עם זאת, קיבל בג"ץ את עתירתם של התושבים הפלשתינים וקבע כי יש למצוא תוואי חדש באזור אלפי מנשה.

ההרכב המיוחד של תשעה שופטי בג"ץ קיבל בעצם את עמדת המדינה לפיה התשתית העובדתית עליה התבססה חוות הדעת בבית-הדין בהאג הייתה לקויה וחסרה בכל הקשור לצרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל. עוד נכתב בפסק הדין כי הגדר חוקית כיוון ששיקולי הקמתה היו ביטחוניים ולא מדיניים. "הקמת הגדר נעשתה כדי למנוע חדירת מחבלים למדינת ישראל ומהווה מרכיב ביטחוני מרכזי בלחימה מול הטרור הפלשתיני", נכתב. "הסמכות במקרה הזה נתונה בידי המפקד הצבאי של האזור".

השופטים גם קבעו כי הגדר שכבר הוקמה בשלוש מובלעות באזור קלקיליה ואלפי-מנשה פוגעת פגיעה בלתי מידתית בתושבים הפלשתינים. בג"ץ הורה למדינה לשנות בהקדם את תוואי הגדר כך שבמקום שלוש מובלעות תיווצר מובלעת אחת בלבד שתקיף את אלפי-מנשה ותחבר אותה ישירות אל הישוב נירית בתוך תחומי הקו הירוק. המשמעות היא למעשה פירוק הגדר הקיימת כעת ואישור לחבר זמנית שטחים פלשתינים למדינת ישראל.

חוות הדעת של האג זכתה להתייחסות רחבה מאוד מצד שופטי בג"ץ. "בית-המשפט העליון של מדינת ישראל ייתן את מלוא המשקל הראוי לנורמות של המשפט הבינלאומי כפי שפורשו על ידי בית הדין בהאג", נכתב בפסק הדין. "לעומת זאת מסקנתו של בית הדין אינה מחייבת את בית המשפט העליון לקבוע כי כל קטעי הגדר נוגדים את המשפט הבינלאומי".

הנשיא ברק אף ציין שבג"ץ ימשיך לבחון כל קטע וקטע מתוואי הגדר וישאל את עצמו אם יש בו איזון בין הצורך הביטחוני לבין זכויות האוכלוסייה הפלשתינית. "אם תשובתו תהא לעניין קטע פלוני של הגדר חיובית, הוא יקבע שאותו קטע הוא חוקי. אם תשובתו תהא לעניין קטע אלמוני של הגדר שלילית הוא יקבע שאותו קטע אינו חוקי", כתב ברק.  

דווקא השופט מישאל חשין תקף בחריפות את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי

בהאג. "זכורני כי לפני יובל שנים ואני סטודנט צעיר בפקולטה למשפטים, היה מקצוע המשפט הבינלאומי מקצוע זניח ושולי", סיפר. "אנו הסטודנטים לא ראינו אותו ראוי לתואר משפט וליחס דומה זכו המוסדות של הקהילה הבינלאומית בהם בית הדין הבינלאומי. חלפו שנים, והמשפט הבינלאומי הפומבי צבר כוח. קראתי את חוות דעת של בית הדין בהאג ולצערי התקשיתי לגלות בו אותם סימנים מובהקים העושים מסמך להיותו חוות דעת משפטית ופסק דין של בית משפט".

חשין ציין כי הממצאים שעולים בחוות הדעת של בית הדין בהאג הם "כלליים וסתמיים". "לכן יש בחוות הדעת יסוד אמוציונאלי במידה גדושה שאינה ראויה לחוות דעת משפטית", אמר. "התעלמותו הכמעט מוחלטת מבעיות הביטחון וימי הטרור הנוראים שפקדו את ישראל, התעלמות זרה ומוזרה היא".

השופטים קיבלו בכך את עתירתם של תושבים מחמישה כפרים פלשתינים באזור אלפי-מנשה אותם מייצגת האגודה לזכויות האזרח. הקמת הגדר יצרה שלוש מובלעות באזור, מובלעת אחת סוגרת את קלקיליה, שניה סוגרת את הכפר חבלה ושלישית המקיפה את אלפי-מנשה ומחברת אותה ליישוב נירית בתוך הקו הירוק. העותרים טוענים כי הגדר ניתקה אותם ממרקם החיים בקלקיליה ובחבלה ומשירותי החינוך, הבריאות והכלכלה.

בימים אלה, תלויות ועומדות בבג"ץ כ-44 עתירות נגד הגדר, בחלקן הגדול הוצאו צווים שעצרו את העבודות ופסק הדין מאותת בצורה ברורה על המשך הטיפול בהן.

אין זו הפעם הראשונה בה דן בג"ץ ופוסק באופן עקרוני בסוגיית גדר ההפרדה. ביוני שנה שעברה פסל הרכב של שלושה שופטים, בראשות הנשיא ברק, כ-30 ק"מ מתוואי הגדר באזור בית-סוריק. נשיא בית-המשפט העליון קבע אז כי יש לאזן בין סמכותו של המפקד הצבאי באזור להגן על התושבים הישראלים לבין צרכיה של האוכלוסייה הפלשתינית המקומית. עם זאת, פסק הדין דן אז באופן חלקי בלבד בחוקיות הגדר וקבע כי זו נועדה לצורך ביטחוני.

שבועיים לאחר פסק הדין בעניין הגדר באזור בית-סוריק, התפרסמה חוות הדעת של בית-הדין הבינלאומי בהאג אשר קבע כי בניית גדר ההפרדה בשטחים נוגדת את כללי המשפט הבינלאומי, אינה חוקית והיא בבחינת סיפוח. ישראל סירבה אז להכיר בסמכותו של בית-הדין, אך זה קבע כי לא ניתן להשתמש בטיעון של "הגנה עצמית" כדי להצדיק את הבניה. בנוסף, המליץ בית הדין למועצת הביטחון של האו"ם לנקוט בצעדים מעשיים כלפי ישראל כדי שמעשיה "הבלתי חוקיים" כלשונו, ייפסקו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...