השרים דנים בהריסת בתי-הכנסת בגוש-קטיף
הממשלה תכריע היום בסוגיה הרגישה וכפי הנראה לא תאשר את הריסת בתי הכנסת. ההצבעה תהיה אות הפתיחה ליציאת כוחות צה"ל מעזה ולסיום 38 שנות כיבוש ישראלי ברצועה. הרב עובדיה לשר החוץ: פנה לגורמים בינלאומיים על מנת שיבטיחו שמירה על בתי הכנסת
בפתח ישיבת הממשלה אישרו השרים, פה אחד, את יציאת צה''ל מציר פילדלפי ואת ביטולו של הממשל הצבאי בעזה. מוקדם יותר הבוקר שוחח מנהידה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, עם שר החוץ, סילבן שלום, וביקש ממנו לפנות למזכ''ל האו''ם ולממשלת ארה''ב, על מנת שישפיעו על הרשות הפלשתינית לא להרוס את בתי הכנסת. גם יו"ר ש"ס, אלי ישי, ממשיך לפעול בעניין. ישי שוחח עם יו"ר סיעת העבודה, אפרים סנה, ועם שר התחבורה, מאיר שטרית, בניסיון לשכנעם לנקוט עמדה נגד הריסת בתי הכנסת.
אבל גולת הכותרת של הישיבה היתה המתקפה החריפה של היועץ המשפטי לממשלה על השרים ששינו את עמדתם בנוגע להריסת בתי הכנסת. לדברי מזוז, דבר לא השתנה מאז שהשרים אישרו את ההריסה, ומדובר בבתי כנסת. מזוז אף אסף ציטוטים של השרים מישיבות הממשלה, בהן דנו בסוגייה ובהם הם נשמעים נחרצים בעד הריסתם.
מתמונת ההתפלגות הצפויה בישיבת הממשלה הבוקר עולה כי קיים רוב לסיכול ההחלטה על הריסת בתי הכנסת שעדיין נותרו ברצועת-עזה. מרבית שרי הליכוד מתייצבים כמעט כאיש אחד נגד ההחלטה: השרים לבנת, כץ, הנגבי, מופז, שלום, נוה עזרא, הירשזון הודיעו כי
ראש הממשלה אריאל שרון עדיין לא פרסם כיצד יצביע אך בסביבתו מעריכים כי יתנגד להחלטה ויפעל להעברתם של בתי הכנסת בשלמותם לרשות. עמדתו של שמעון פרס גם כן עדיין אינה ידועה אך במערכת הפוליטית מעריכים כי יתנגד להחלטה מאחר והביע בעבר התנגדות להרס מבני קבע ברצועה. שר הבינוי והשיכון יצחק (בוז'י) הרצוג (עבודה) שוהה בחו"ל ועדיין לא החליט כיצד יפעל.
השר בנימין בן אליעזר (עבודה) הודיע כי יתנגד להרס בתי הכנסת ואמר כי ביכולת משרד הביטחון להעמיד צוותי עבודה שיוכלו לפרק מכלולים שלמים של בתי הכנסת בזמן קצר, ולהעבירם לשטח ישראל. "הריסתם על ידנו מחסלת כל אפשרות ותביעה מוסרית שלנו לשמירה והגנה על בתי כנסת בעולם".
השר לאיכות הסביבה שלום שמחון (עבודה) הודיע גם הוא כי יתנגד להריסת בתי הכנסת ואמר ל-NRG מעריב כי מלכתחילה סבר שאין צורך בהריסת מבני קבע, ובוודאי שלא בתי כנסת. "אם הציבור הישראלי מוכן לעמוד במה שהפלשתינים יעשו, ובלבד שלא יהרסו את בתי הכנסת, יש לכבד זאת".
השר שמחון ששוהה בשטוקהולם סיפר כי בסיומה של תפילת יום שישי בבית הכנסת בו שהה, ביקשו ממנו המתפללים לפעול נגד הריסת בתי הכנסת כדי לא ליצור תקדים.
מוקדם יותר היום נימק שר החוץ שלום את עמדתו נגד ההריסה. "יהודי לא הורס בית כנסת", אמר שלום, "כאדם עם זיקה חזקה למסורת היהודית וכאחד שבנה בעצמו בית כנסת, הגעתי למסקנה שעם כל הסכנה לנזק שייגרם לבתי הכנסת לאחר יציאת הכוחות מהרצועה, אסור לממשלה לקבל החלטה שכזו".
הוא הביע תקווה כי בתי הכנסת, שנותרו בגוש-קטיף לאחר יישום תוכנית ההתנתקות, יישארו על תילם. "אני מקווה שהרשות הפלשתינית תתעשת ולא תיתן לברבריות ולוונדליזם להשתלט על בתי הכנסת", אמר. "אם אכן כך יקרה, יידע כל העולם עם מי יש לנו עסק".
החלטתו של השר שלום להצביע נגד הכוונה להרוס את בתי הכנסת התקבלה בין השאר על רקע פניות שהגיעו אליו ממנהיגי קהילות יהודיות ברחבי העולם. מנהיגי התפוצות הזהירו כי הריסת בתי הכנסת על ידי ממשלת ישראל עלולה להוות תקדים מסוכן שישמש תירוץ עבור ממשלות ברחבי העולם להרוס מקומות קדושים ליהדות.
גם שר הבריאות, דני נוה, הודיע כי בכוונתו להצביע נגד הריסת בתי הכנסת. לדבריו, הוא אינו מסוגל כיהודי לתת יד להריסתם של המבנים. "התרגשתי מפניות רבות של רבנים אלי בנושא ואני חושש בנוסף כי יהיו בעולם גורמים שיפיקו לקח מוטעה מהריסת בתי הכנסת על ידי ישראל", אמר.
יו"ר מרצ-יחד, יוסי ביילין, התייחס בזלזול למה שהגדיר "התחרות בין שרי הממשלה על נאמנות מזוייפות לבתי הכנסת". "הוויכוח הנוכחי אינו מוסיף כבוד לישראל או לערכי היהדות", אמר. "הפרשה הזו צריכה להסתיים בהקדם תוך פירוק כל בתי הכנסת מבלי שהחיילים בשטח יצטרכו לשלם את מחיר התחרות בין השרים על לב חברי המרכז".
ברשות הפלשתינית מביעים תסכול רב מההחלטה המסתמנת בישראל להשאיר את בתי הכנסת על תילם. ראש מחלקת המשא ומתן סאיב עריקאת אמר ל-NRG מעריב כי ישראל מנסה לזרוק את הבעיה על כתפי הפלשתינים. "אנחנו מכבדים את הדת היהודית ואת מקומות הפולחן", אמר. "אבל אם אנחנו נהרוס את בתי-הכנסת זה ייראה רע ואם קיצונים פלשתינים יסתערו עליהם זה גם ייראה רע. במצב של הרשות היום זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים וזה לא הוגן להטיל עלינו את המשימה הזו".
עריקאת הוסיף כי ממשלת ישראל תעשה טעות גדולה אם לא תחליט על הריסת בתי-הכנסת. "הצעד הזה רק יחליש את הרשות עוד יותר", הדגיש. "את כל ההתנחלויות ישראל הרסה ורק את זה היא לא יכולה? שוחחתי בנושא עם גורמים בארה"ב, באיחוד האירופי וגם בישראל על הנושא הזה ואני מקווה שבסוף יוחלט לבצע את ההריסה".
ביום חמישי התיר בג"ץ להרוס את בתי הכנסת שנותרו בגוש קטיף לאחר פינוי המתנחלים. בצה"ל העריכו כי בתי הכנסת יפוצצו או ייהרסו על ידי כלים הנדסיים. החלטת בג"ץ גררה תגובות נזעמות בימין ובחוגים הדתיים. במועצת יש"ע הזדעזעו מההחלטה ואמרו כי בג"ץ, "המאבד אט אט את תוקפו והגינותו המוסרית בעיני כל יהודי לא יוכל לרחוץ בניקיון כפיו לנוכח אפשרות סבירה בה ייפגעו קודשי ישראל בעולם כולו כפועל יוצא של החלטתו.
"מצער כי בג"ץ פעם אחר פעם מגלה רגישות כשמדובר בעניינים של לא יהודים ולעיתים אף של אויבי ישראל, אך נאטם אפילו בעניינים הקשורים לנימי נפשו של כל יהודי ובכך מרחיק את עצמו מהעבר ומהמוסר היהודי הבסיסי ביותר" אמרו במועצת יש"ע.
ח"כים רבים בימין הצטרפו לגינוי ההחלטה. "החלטת בג"ץ היא חרפה למשפט בישראל", אמר ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי). "זה עניין הלכתי מובהק ואין בסמכות בג"ץ לערער על כך. אין רב שהתיר להרוס בתי כנסת. בג"ץ בהחלטתו נתן אור ירוק לפגיעה ולהרס של בתי כנסת בתפוצות" הוא הוסיף.
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב אמר בתגובה להחלטת בג"ץ, כי "אף שופט נוצרי או מוסלמי בעולם לא היה נותן יד לפגיעה בבית תפילה. בג"ץ הוכיח שוב כי ליהדות הדתית אין סיבה לבוא בשעריו".
בעקבות התגובות הקשות, הורתה הממשלה למערכת הביטחון להקפיא את הריסת בתי הכנסת, לפחות עד להיום. ב-NRG מעריבפורסם כי סיבה נוספת לדחייה היתה פנייה של מנהיגה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף, לנשיא המדינה, משה קצב.
בעקבות פנייתו של מנהיגה הרוחני של ש"ס, שוחח הנשיא קצב עם ראש הממשלה, אריאל שרון, וביקש ממנו לדון מחדש בנושא. שרון נענה לבקשת הנשיא והחליט להעביר את הנושא להכרעת הממשלה.
בהכנת הידיעה השתתף ברק רביד
נא להמתין לטעינת התגובות
