השרקנים של ניוצ'רץ'
אחרי מאבק ממושך נגדם, הודיעה בשבוע שעבר משפחת הול מאנגליה על סגירת מפעלם לייצור שרקנים. ענת רפואה על ניצחון הפעילים, הסיקור הציבורי, וכמובן, תגובת הנסיינים
המסורת האריסטוקרטית של משפחת הול התחילה בעשרות שנים של גידול חורפנים (מינק) לייצור פרוות וכשהענף הפסיק להיות רווחי היא עברה לייצור שרקנים (קביות) לתעשיית הניסויים בבעלי-חיים. ארבעים שנה הם מייצרים ומוכרים שרקנים.
במפעל של משפחת הול אין חלונות. יש בו שורות אינסופיות של מגשי ברזל בגודל 140X60 ס"מ, בכל מגש יש שרקן זכר אחד, תשע נקבות וכ-30 צאצאיהם. צילומי סתר שנעשו במפעל מתעדים את התנאים המחפירים בהם חיים השרקנים: הצפיפות, הלכלוך, היעדר צרכים אלמנטרים (כמו יכולת לחפור ולהסתתר) – כל אלה גורמים להם סטרס גדול שבגללו הם אוכלים את גוריהם, את חבריהם ובמיוחד את עצמם.
החקירה הפרטית העלתה שרק פעם בשבוע מנקים שם את המגשים, אך כל יום מוציאים מהם שרקנים גוססים או מתים ומשליכים אותם לפח. החקירה הראתה גם איך הפועלים החרוצים שוברים במו ידיהם את המפרקות של שרקנים ש"אינם עומדים בקריטריונים המסחריים". אותם פועלים, אגב,
משפחת הול עשתה הרבה כסף ממכירת עשרות אלפי שרקנים מדי שנה למעבדות ברחבי העולם. השרקנים האומללים ששרדו את החיים הקשים במפעל של הול, הוכנסו לארגזים והגיעו לגיהנום נוסף. רוב השרקנים מצאו את מותם האיטי בניסויי רעילותשל מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי ושל תרופות. חלקם מצאו מותם כשהם מבותרים במחקרי "ניסוי וטעייה" במעבדות אוניברסיטאיות.
אבל למשפחת הול לא היה יום אחד שקט במהלך שש השנים האחרונות. בנוסף להפגנות השבועיות בשער, הופעלו על בני המשפחה, על ספקיה ועל לקוחותיה איומים חוזרים ונשנים - חלקם מנומסים וחלקם לא כל-כך. מספרים שבקרב הזה היתה גם אבן שהושלכה לבית של ספק, פצצת-דמה במכונית של מישהו ואפילו עצמות של דודה שהוצאו מקברה.
בשבוע שעבר הודיעה משפחת הול שהיא החליטה לסגור את המפעל. המפגינים בשער קפצו משמחה. העמודים הראשיים של העיתונות בבריטניה דיווחו שזה נצחון לאיומים ולהפחדות, היו שאמרו שזה נצחוןלטרור. הרבה מילים נאמרו ונכתבו על הפעילים הנחושים ועל המשפחה המיוסרת, אבל אף מילה לא התייחסה להתאכזרות כלפי עשרות אלפי השרקנים שסבלו כל רגע בחייהם.
הקליקה המדעית שוחרת הניסויים בבעלי-חיים מיהרה לשלוף עצומה של תמיכה בניסויים, חתומה בידי 500 מדענים. העצומה התפרסמה בתקשורת, מלווה בסקרים מקוונים הקוראים לציבור להצטרף בהצבעה לעצומה. 30% מהמצביעים תמכו בניסויים בבעלי-חיים, 70% הצביעו נגד ניסויים בבעלי-חיים. לא לזה ציפו בקליקה, אבל זה מה יש.
מתברר שאם 70% מהציבור בבריטניה מתנגד לניסויים בבעלי-חיים, הרי שהם במיעוט לעומת רופאים שמתנגדים לניסויים בבעלי-חיים. בסקר שנערך בקרב 500 רופאיםכלליים בבריטניה, לפני שנה בדיוק, עלו התוצאות הבאות: 82% מהרופאים טוענים שנתונים מבעלי-חיים עלולים להיות מטעים כאשר הם מיושמים על בני-אדם, ו-83% מהרופאים תומכים בהקמת ועדת חקירה מדעית בלתי-תלויה שתעריך את הרלוונטיות של ניסויים בבעלי-חיים לרפואת האדם.
נראה שרופאים יודעים קצת יותר על חוסר התועלת של ניסויים בבעלי-חיים ואולי אף על הסכנות הכרוכות בכך. הלא הם אלה שרואים את הנזקים שנגרמים לפציינטים שלהם מתרופות שהם רושמים להם. כמו הדוגמה האחרונה – תרופת הוויוקס, שניסויים שנעשו בפיתוחה בעכברים, חולדות, שרקנים (כמו אלה של משפחת הול), כלבים, חזירים וקופים לא הראו את הסכנה ללב ולמוח שלנו, בני-האדם.
כפי שבוודאי התעדכנתם בחדשות, המשפט של התביעה הראשונה מבין 4000 התביעות שהוגשו נגד חברת מרק (יצרנית הוויוקס) הסתיים בהפסד נחרץ לחברה, שחוייבה גם לשלם לתובעת, אלמנת משתמש בוויוקס, סכום עתק של 253 מיליון דולר. מעניין מה תהיה תוצאת התביעה שהגישו PCRM (רופאים למען רפואה אחראית) נגד מרק בגין הסתמכות על ניסויים בבעלי-חיים.
באופן פרדוקסלי, מצד אחד, בריטניה מובילה בכמות הניסויים בבעלי-חיים באירופה, ומצד שני, מתנהל בה המאבק החריף ביותר נגד ניסויים בבעלי-חיים. הנושא לא יורד שם מסדר היום הציבורי. ההודעה על סגירת מפעל השרקנים ופרסום עצומת 500 המדענים תופסים כעת נפח גדול בתקשורת הבריטית. מאמר אחד שפרסם הכתב המדעי של ה"פירסט פוסט" (וגם של "סאנדיי טלגרף"), רוברט מתיוס, צד את עיני באופן מיוחד.
מתיוס ביקר בחריפות את עצומת המדענים וכתב, בין היתר: "למרות כל העמדות הפנים של תומכי הניסויים בבעלי-חיים, האמת היא שלא נעשה מעולם שום מחקר שיטתי שבדק את ערכו של החיזוי המתבסס על ניסויים בבעלי-חיים. הראיות המעטות שקיימות מראות שאנו יכולים באותה מידה לאמן את רולנד, עכבר המעבדה, להטיל מטבע כדי להחליט אם תרופה מסוימת היא בטוחה או לא. הבעיה היא לא רק עם תרופות גרועות שמצליחות להסתנן החוצה. מי יודע כמה תרופות לריפוי בני-אדם אבדו לשווא מבלי להתגלות, רק בגלל שרולנד נמצא שרוע מת על גבו?
"...שלא בפומבי, חברות התרופות מודות שמחקר שעושה שימוש בבעלי-חיים – גם כאלה שהונדסו גנטית כדי לחקות תכונות אנושיות מסוימות – נכשל ביצירת מהימנות מספקת. בינתיים, המקרה של וויוקס הבליט את הסכנות הטמונות בהחלת מסקנות מעכברים על אנשים.
"אם רצונכם לדעת מה עתידם של הניסויים בבעלי-חיים, עזבו את 500 המדענים. הטיעונים שלהם אינם מדעיים. במקום זאת, עקבו אחר חברות התרופות, שסבלנותן לפרסה שבניסויים בבעלי-חיים לא תחזיק מעמד עוד זמן רב."
במהרה בימינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
