מרוז פלייס: ברוך שפטרנו
חבר'ה, הגיעה העת לסכם. אופנה: חולצה הפסים של עמנואל רוזן, הכובע של נוסבאום. קרביות: אלון בן-דוד בתוך המכולה, רוני דניאל לא. ויש גם הברקה של מגישה מערוץ 2. אל תלכו לשום מקום, תכף נחזור (לגוש, אלא מה?)
בוקר טוב איראן
מה שלום כולם?
אני עומד לי על הגג
ולא רואה כבר את מורג
ואני רגוע לא מתוח
מחר יאכלו גם את תפוח.
ואם זה לא מחר ואם עוד לא מחר, אז מחרתא-אה-יים.
לא דליה רביקוביץ', אני יודע, אבל הייתי חייב לפרוק את זה. גם אהוד מנור היה כותב את זה יותר טוב. בעצם לא בטוח, זה די בסגנון שלו. זהו, חברים, אין גוש קטיף, יש גוש חלב, גבינה צהובה עתירת שומן של תנובה, אבל זה גוש לא קשור.
בימים האחרונים גם אין יותר רגעים קשים. נשבע לכם. נכון להיום, יום שלישי בלילה, אין יותר רגעים קשים, יש "מראות רגילים". זהו, כבר לא קשה, נהיה רגיל. מתנחלת שצועקת על חייל בן 19 שהוא נאצי ואימא שלו ערבייה זונה זה כבר רגיל, ראינו את זה, הופתענו לטובה.
כולנו הופתענו לטובה מההתנהגות המאופקת של הפנאטים מכוערי הנפש האלה. אף חייל לא נהרג, איזו הפתעה טובה, בואו נקנה עוגה ונרים את המתנחל לשמים. אבל המתנחל או המתנחלת הם מלאים אז צריך ארבעה חיילים בשביל זה. בחורים בני 18 שסיפרו להם שיכול להיות שבמהלך השירות הם יהרגו ערבים.
אף אחד לא הכין אותם למתנחל שמן ומזיע שמתעקש שיסחבו אותו לאוטובוס בשם האלוהים והסמליות.
אני לא חושב שאלוהים כל כך התבייש כמו בשבוע הזה למראה מאמיניו, שביזו אותו לאור היום תוך כדי שפיכת שמן וסודה כאוסטית על מיטב ילדינו. תכף נגיע לסודה. נתחיל בכאוסטי ברשותכם. אספתי מין "קליפ" של מילים, מהמיטב שצפיתי בו השבוע. רק למי שעוד לא הבין, מעולם לא התביישתי כל כך להיות שייך לעם הזה.
אני יודע שכולם מאושרים מהתגובה "המינורית" שלהם. אני לא מאושר. אני, ונדמה לי שעוד כמה אנשים, מקשיב להם נורא טוב ויודע מה מחכה לי ביום שבו באמת נחזיר את מה שצריך להחזיר. גם הבנתי עוד משהו שמבאס אותי. השבוע יצאתי מירושלים לכיוון ת"א.
עמדו שם מלא מתנחלים מפונים ועקורים. ילדים בני 10, לא יותר, צעקו לי לאוטו: "תיסע מהר, שפכנו לכם שמן על הכביש". במילים אחרות, ילד בן 10 הודיע לי שהוא מאוד ישמח אם אני אמות בתאונה, ואפילו אין לו מושג מי אני ולמה באמת הוא צריך לשנוא אותי.
פתאום הבנתי, שכל ה-15 אלף האלה הולכים להסתובב לי בין הרגליים בארץ שלי ולא שם, בשטחים. די מעציב. ואגב, אף אחד מהם לא אח שלי, עדיף אחות זונה. אז הנה הקליפ:
1. ראשית, תודו שזה אחד המאבקים הכי מוזרים שנראו אי פעם על המסך. מצד אחד אלפי חיילים במדים שחורים חודרים ליישוב, מצד שני, ברגע שנוצר מגע הם מתחילים להתחבק. מצד שלישי, איך שנגמרים החיבוקים הרעים נשכבים על הרצפה והרעים יותר שופכים שמן על החיילים.
בשלב מסוים המפקד של הטובים מודיע על הפסקת פיפי וכולם שוכחים את אלוהים והשטחים והולכים להשתין. בזמן הזה אלה שיש להם שלפוחית גדולה מתראיינים לדן סממה, שיש לו את השלפוחית הכי גדולה שאותה הוא גידל עוד בעיראק.
2. מיד אחרי זה, כשיוצאים מ"רגישות" ל"חרבונים והשתנות", יש פסק זמן. בכלל, איזה יופי זה ה"רגישותי נחישותי" הזה? נחישותי, פיטפיטפוטי פיצפיקוקי, מוקולוקי. אני מודה שהיו שלבים שחיכיתי שייצאו כבר מנחישות לנחושת.
3. איך שגומרים להשתין פנחס ולרשטיין מודיע ש"זה לא כוחות" וקורע את החולצה. הרעים מבינים את הרמז, קורעים עשרה שקי סודה כאוסטית ושופכים על החיילים.
4. סודה כאוסטית. בואו נבין רגע מה זה. כל פעם כשהכיור שלי נסתם או יש חלודה בשירותים אשתי שופכת סודה כאוסטית. זה לא דבר טוב הכאוסטי הזה. זה מה שאחינו הפנאטים בתגובתם המינורית שפכו על החיילים. לא כולם, אני יודע, רק העשבים השוטים.
העשבים החכמים זרקו ביצים ושפכו שמן. העשבים הממש מבריקים קיללו ובעטו. ואני אומר, כעשב מאוד שותה, שעשבים שוטים צריך לעקור מכל מקום.
5. ידיעה ממש מינורית השבוע שכמעט לא דובר בה סיפרה על חיילת שנפצעה בינוני. לא נורא טוב הבינוני הזה. אני פעם נפגעתי בתאונת דרכים והייתי מוגדר כפצוע קל. הלכו לי חודשיים מהחיים ב"קל" הזה. חיילת פצועה בינוני זה לא טוב, אבל כולנו נורא נורא נורא
עוד היה בטלוויזיה שלי: מתנחל צועק על חייל: "תוריד את המנורה מהמדים שלך, חייל נאצי". ואני חושב, בוא אני והחייל המתוק הזה, נוריד איזה מנורה מהקיר ונדחוף אותה למתנחל ב... לא כל כך רגישותי אבל אסרטיבי.
6. "לא יהיה כלום" הפך להיות משפט המפתח אחרי שכולם אמרו שבחומש יהיה משהו משהו. אבל הנה, ממש מולי בשידור חי אני רואה את מלחמת האחים פורצת לאור יום. אלון בן-דוד, הכתב הצבאי של ערוץ 10, מצליח להיכנס לתוך המכולה שמעלה חיילים לגג המצודה.
רוני דניאל, הכתב הצבאי של ערוץ 2, לא במכולה. איך זה ייגמר? האם תהיה אלימות? לא ברור. אלון ממשיך לשדר מהמכולה כאילו אין רוני מחוץ למכולה. רוני חושק שפתיים מחוץ לפריים ולמכולה. האם יופעל סוף סוף נשק יום הדין? אלון שואף גז מדמיע, מה שגורם לרוני דניאל לבכות בשידור חי. האם יכול להיות שמישהו ישלוף נשק חם? רק לא זה, אנחנו לא רוצים מלחמת אחים, בטח לא אחרי שהכל עבר כל כך כל כך יפה, כל כך יפה.
7. רגע, יש הפוגה, ברור לי לגמרי שיש הפוגה. אחרת לא ברור למה עמנואל רוזן החליט סוף סוף להחליף חולצה. שבוע הוא שידר עם הפסים האלה, ופתאום טריקו. יש אלוהים, והוא כרגיל נמצא בפרטים הקטנים.
8. ההפוגה נגמרת כי מישהי באולפן ההתנתקות של ערוץ 2 מחליטה גם לשפוך שמן, והיא עושה את זה על רוני דניאל המדמם. לא המצאתי. תגיד, היא שואלת בנונשלנטיות, האם נכון שכשהמכולה עולה היא מעלה חיילים, וכשהיא יורדת היא מורידה מתנחלים? רואים, רואים שהאנשים האלה גמרו בית ספר לעיתונות במקס פיין.
רוני דניאל לא ממש עונה. הוא מסתכל על אלון בן-דוד במכולה ועיניו כלות. השדרנית באולפן לוחצת כי היא לא מבינה מי עולה ומי יורד. רוני נשבר וענה שכנראה שכשיורדים זה למטה ושכשעולים זה למעלה. אלון בן-דוד יוצא מהמכולה, מחבק את רוני ונותן לו מזכרת - קצת גז מדמיע שקיבל מהחיילים בגג. כולנו אחים, כולנו אחים.
9. מתברר שבזמן ההתנתקות יש ירידה דרמתית בתאונות הדרכים. יכולות להיות לזה שתי סיבות: או שהם, אחינו הפנאטים והעקורים, הם הסיבה העיקרית לתאונות בארץ, והשבוע הם היו בעיקר בתוך כלובים או בבתי כנסת, או שיכול להיות שאנחנו, ברגע שראינו שפינו את הפנאטים ועוצרי השלום לדורותיהם, נרגענו, ונהיינו טיפה פחות עצבנים על הכביש.
שווה לעקור עוד שלוש-ארבע-שבעים התנחלויות כדי לראות אם זה ממשיך לעבוד.
10. בין כל הזוועות, הייתה עוד זוועה אחת קטנה. האלוף יא-יא יצא מהבוידם והתראיין תת כל עץ רענן. חברים, שמעתי ריאיון עם יא-יא. לא טוב. יא-יא לא משהו. יוחזר יא-יא לבוידם.
11. בעצמונה ביקשו המתנחלים העצובים שרק קצינים יהודים יפנו אותם ולא חס וחלילה קצינים דרוזים או בדואים, כי זה כנראה עושה להם קצת לא נעים בווילה. משורה לשורה, ממילה למילה, אני יותר אוהב אותם.
12. היה אחד ממש בסוף של חומש שהחליט להיכנס לתוך אנטנה סלולרית ענקית כזו ולעצור את הפינוי משם. כן, הם גם מאוד מאוד חכמים אחינו בשומרון. וואו, איך הפעולה ההרואית המבריקה המתוחכמת הזו לא עצרה את הפינוי? לאלוהים הפתרונות.
13. סוף סוף קדמן, ראש המועצה לשלום הילד, התחיל לדבר. זה לקח לו שבוע להודיע שזה נורא לא בסדר מה שהאנשים האלה עושים לילדים שלהם. מדובר באיש שלקח לו דקה אחרי שעופר שכטר חשף את עכוזו בערוץ 10 להשתולל.
הפעם זה לקח לו שבוע להגיב. אני מציע לפנות גם את קדמן, שמכהן בתפקיד הזה עוד לפני שחיים יבין התחיל לעבוד ברדיו. אני מגזים, אבל מדובר בשבוע של הגזמות.
14. המתנחלים המתוקים ואוהבי האדם באשר הוא (חוץ מבן אדם ערבי באשר הוא) השאירו מלא כלבים, חתולים וכל מיני חיות מחמד על אדמת האבות.
לא ממש מפתיע. מי ששנים יושב על אדמות של עם אחר, עוקר את פרדסיו ומגרש את תושביו, לא יכול להתייחס יפה לכלבים, אפילו אם הכלב הוא יהודי.
15. אנחנו קצת שוכחים שלא מעט חיילים נהרגו בגוש המזוויע הזה. שמעתי את אחד מההורים השכולים מדברים השבוע ברדיו. האמת שהוא לא דיבר, הוא בכה. הוא ניסה להסביר שכשהוא שומע את המתנחלים בוכים על הבית שלקחו להם, על הגינה, על הבריכה, בא לו לצרוח.
כל מה שהוא היה רוצה זה את הבן שלו בחזרה לשבוע אחד. רק שבוע, זה מספיק לו. עכשיו הוא שומע את המתנחלים צורחים על החיילים שהם נאצים, אותם חיילים ששמרו עליהם שם במשך כמעט 30 שנה, בא לו למות.
16. גם זה היה בטלוויזיה שלי: אימא מתנחלת סיפרה לכתב מזיע שהבת שלה בת ה3- שאלה אותה: אימא, למה אנחנו לא הורגים את החיילים וזהו? האימא הסבירה במתינות גם לילדה וגם לכתב המזיע, שאלה הם לא חיילים ערבים אלא יהודים ולכן אסור להרוג אותם.
יופי של דור גדל שם. האמת שעם חינוך כזה ללימור לבנת כמעט לא תישאר עבודה.
17. סתם, שאלה קטנה וקטנונית: למה אומרים דובר צה"ל כשמדובר בדוברת צה"ל, ועוד כנראה אחת שעושה טוב את העבודה?
18. תושבי נצרים ירקו, שפכו ונסעו לאריאל כדי להתאכסן במעונות הסטודנטים במכללה. מה שלא כל כך פורסם זה שמאות סטודנטים ששילמו ממיטב כספם כדי לשהות שם בקיץ לצורך בחינות, קיבלו הוראת פינוי מהיום למחר. כנראה שהמתנחלים של עזה יותר חשובים מאלה שבאריאל.
אין ספק שיש להם לב זהב גם אחד כלפי השני לאחינו העקורים.
19. היה בטלוויזיה: "רחם עלינו אבא" - צרח מתנחל לכיוון אלוהים כשארבעה חיילים סוחבים אותו. אולי אבא, יענו אלוהים, ירחם על ארבעת החיילים המיוזעים וההרוסים פיזית ונפשית מסחיבה של עוד פרזיט עקור?
20. הבת של לאריסה טרומבזוזה הייתה אחת מהמסתננות לשומרון. זה עוד אחד מהרגעים שהייתי שמח אם היו עוברים מנחישות לנחושת ולהמון נחושת.
21. היו כבר דרישות ל-1,280 תיקונים בקרווילות כי מישהו בנה שם נורא נורא מהר. למה אני לא בשוק שמישהו בנה שם בזול ומהר? מה חשבו, שיש פה איזושהי מינהלת שתתנהל נורמלי? וואו! מינהלת סל"ע לא בסדר. בכלל, מה הראשי תיבות של הסל"ע הזה בכלל? סלום, לא עונים?
סלום, לא עמרנו לכם להתקשר לפני חודשיים?
סעמק לא עולך עכשיו לקרווילה שלך לראות שהביוב עובד הפוך. יצא הפוך, מה תעשה לי? לא טוב - תחזור לגוש קטיף. אה, סליחה, כבר, אין... לא חשוב, תשפוך סודה כאוסטית, זה יעזור.
22. האם יכול להיות שיותר אני לא אכתוב על ההתנתקות הזו? אולי הם צודקים ובכל זאת יש אלוהים.
23. סיכום אופנה קצר: החולצה של עמנואל רוזן, הכובע של נוסבאום והקרביות של אלון בן-דוד.
800,24 פרות פונו מהגוש. לא נרשמה התנגדות ודן שממה טוען שאפילו ראה שעדנה מתחילה לחייך. טוב, אפילו פרה יהודייה מבינה מהר שעדיף בקיבוץ בישראל מאשר בפלשתין הכבושה.
25. "אנחנו נחזור לכאן!!", הודיע בהתרגשות מתלהמת הרב של נצרים או רב של חור אחר. הם באמת מתכוונים לחזור. שלא תהיה לאף אחד טעות. אתם קולטים עם מי יש לנו עסק או עוד לא?
ולפינת חרם הצרכנים:
אושיק לוי, החבר הכי טוב של חנן גולדבלט, צוטט כמי שאמר שלא יכול להיות שחנן עשה את זה, כי הוא היה הרי בחור מלא קסם ויפה פנים, ובשביל מה בכלל הוא צריך לאנוס? כולן נופלות לרגליו.
אושיק, זה בסדר שאתה ממשיך להיות חבר של חנן שמואשם בשני מקרי אונס, הטרדות ועוד המון דברים שהתיישנו, כל אחד בוחר עם מי להמשיך להיות חבר. רק סתם, אני מציע שתפסיק לפזר דברי בינה בעיתונות. תשיר שירים, פחות דברי קישור.
ועוד דבר קטן: כשהסיוט התפרסם סיפרת כמה אתה בשוק. אושיק, בוא נודה, כאחד שגם מכיר טיפה את חנן ודיבר עם לא מעט חברים שלו - אף אחד לא ממש ממש בשוק. תסתפק ב"מופתע", עזוב שוק.
1. משהו חיובי: סיוון רהב מאיר היא ללא ספק הכתבת הכי שווה בערוץ 2.
2. פרויקט של העיתון של המדינה עקב אחרי סלבריטיס ואיפה הם למדו בבית הספר. שיו, איזה מעניין זה לחזור לבית ספר ולראות איפה למדה שרונה פיק? איזה מאתגר זה לחוות איפה טל מוסרי עמד בפינה, שלא לדבר על ממש לצפות במגרש המשחקים של מיכל ינאי. למה בחיקי לא נופלות כתבות מעניינות שכאלה?
3. מחקר חדש קובע שרכילות טובה לנפש. הנה משהו שיעשה את השבת לגיל ריבה ולשאר הכולירות שמתעסקים בזה.
4. הרבה יותר אנשים מתגרשים בישראל לקראת סוף הקיץ. בהזדמנות זו אני רוצה לפנות לאשתי, אחרי קיץ עם עומס חום של 150 אחוז ושלושה ילדים נטולי מרות ולימור לבנת, אני רוצה להגיד לך שזהו, זה נגמר, פשוט חם לי מדי, לא יכול יותר, היה אחלה, תכתבי משהו. סתם, אוהב אותך נורא, רק אל תסתירי את המזגן.
עברו 11 שבוועות מאז שהתפרסמו מחקרים בלונדון לפיהם קווי מתח גבוה גורמים לסרטן הדם. דני נווה עדיין בודק.
73 ימים חלפו מאז השתחרר גיא מרוז מהכלא, והוא משלם את הכסף, אבל עומד לקבל הכל בחזרה בקרוב מאוד.
92 ימים עברו, ורוחמה אברהם טרם תרמה את הכסף שקיבלה מערוץ 10.
907 ימים עברו מאז שלימור לבנת שרת החינוך והתרבות, והעולם שותק.
נא להמתין לטעינת התגובות
