לבנת הציגה הרפורמה החד-צדדית
במסיבת עיתונאים חגיגית הודיעה שרת החינוך כי הרפורמה בחינוך תצא לדרך, אך בניגוד לרצונה יתבצע הדבר רק ב-32 רשויות. "זה בוקר של בשורה, המהפכה יוצאת לדרך", אמרה
במסיבת העיתונאים השתתפו גם יו"ר הוועדה, שלמה דוברת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, ראש המרכז לשלטון מקומי, עדי אלדר, ומנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש.
"ברוב של 20 שרים החליטה הממשלה על אישור דוח דוברת, חמש שנים בהן ניישם את הרפורמה, שעלותה 11 מיליארד שקלים", אמרה לבנת, שהוסיפה כי משרד האוצר התחייב לתוספת תקציבית עתידית של 120 מיליון שקל.
בניגוד לתכנון המקורי, ובעקבות המשבר מול ארגוני המורים, הודיעה שרת החינוך כי תחילת הרפורמה תהיה רק ב-32 רשויות מקומיות ולא בכל רחבי הארץ. "הרשויות יהיו בפריסה ארצית, עם חתך דמוגרפי מייצג ועם עדיפות לישובים בפריפריה. בדואים, צ'רקסים, מוסלמים, נוצרים - כולם נכללים בחתך".
לבנת הודיעה כי בכוונתה להיפגש בקרוב עם מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, על מנת לבקש להגדיל את מספר הרשויות הנכללות ברפורמה.
לדברי לבנת, דוח דוברת חולל מהפך של הפרמידה, כלומר, השקעה מסיבית דווקא בכיתות הנמוכות ובגיל הרך. "ההשקעה צריכה להתחיל מלמטה. ילדים מגיעים לכיתות הביניים כאשר אינם יודעים מה הם קוראים. כאן צריך להשקיע את עיקר המאמץ".
לבנת הוסיפה כי במסגרת הרפורמה כל הילדים בכיתות א'-ב', ביישובים הנכללים בדוח דוברת, לא ילמדו בקבוצות לימוד של יותר מ-20 תלמידים, וכיתה שיש בה יותר מ-20 תלמידים תפוצל. בדרך זו, ציינה לבנת, יוכלו
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, גיבה את לימור לבנת ואמר: "צריך הרבה אומץ כדי להוציא את הרפורמה לדרך". כהן קרא לארגוני המורים להיכנס לתהליך של מו"מ ולא להחרימו. "הדרך היחידה היא להידבר", אמר כהן.
יו"ר הוועדה, שלמה דוברת, ציין במסיבת העיתונאים כי הרפורמה תסייע לסגור פערים. "יש כאן בשורה", אמר דוברת. "מדינת ישראל אומרת, ניתן הזדמנות אמיתית לחלשים ומערכת החינוך תהיה כלי מרכזי בסגירת פערים".
גם דוברת שם את הדגש על הגילאים הצעירים. "כ-50% בפריפריה אינם יודעים קרוא וכתוב. המלחמה צריכה להתחיל בשלב מוקדם. בשלב א' הרפורמה תנהל מאבק בלתי מתפשר, כך שכל ילד שמסיים כתה ב' יהיו לו המיומנויות הבסיסיות".
מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, בירכה על יציאת הרפורמה לדרך. "זה חלום חייו של כל מחנך בישראל" אמרה. תירוש הוסיפה כי סוף סוף יהיו כיתות קטנות של עד 20 תלמידים, שיאפשרו להשקיע בכל תלמיד ותלמיד, לזהות ליקויי למידה ולתת את המענה הנכון. "בתום הרפורמה יהיו מי שיאמרו תודה כי אנחנו נחסוך מיליארדי שקלים בישראל בעתיד. כאן מאחדים לראשונה דור חדש, שהמדינה ורק המדינה ללא תקציבי הורים, משקיעה בילדים".
לפני כשבועיים החל משרד החינוך לשלוח מכתבי פיטורים לכ-2,500 מורים – 1,300 מהם עובדי מדינה וכ-1,200 עובדי רשתות ורשויות מקומיות - לאחר שהתפוצץ המו"מ בין ארגוני המורים למשרד החינוך. לדברי משרד החינוך, הפיטורים נעשים במסגרת הרפורמה.
"הצענו לארגוני המורים אתמול בלילה פתרון לכל המפוטרים, אבל הם דחו את ההצעה בטענה שהם אינם מוכנים ליישם את הרפורמה", אמר סמנכ"ל כוח אדם במשרד החינוך, מנחם כהן. "על פי החלטת הממשלה, הדרך היחידה להחזיר את המורים לעבודה היא להתחיל ברפורמה. אבל ארגוני המורים בכלל לא מוכנים לדבר על היישום".
בארגוני המורים, לעומת זאת, דורשים את ביטול הפיטורים ומו"מ על הרפורמה. מזכ"ל הסתדרות המורים, יוסי ורסמן, הוסיף כי "אנחנו מוכנים להיפגש מיד עם לימור לבנת אם היא תודיע על ביטול פיטורים. היתה התקדמות גדולה במו"מ. הדבר היחיד שמפריע הוא התעקשות של לבנת לבצע רפורמה בכוח – דבר שלא יהיה".
רבים במערכת הפוליטית הגיבו היום להצהרותיה של לבנת. יוסי שריד, שר החינוך לשעבר, אמר כי "החלת הרפורמה בחינוך באופן חד-צדדי ורק ב-30 יישובים בארץ היא אחיזת עיניים ותו לא. אין רפורמה בלי מורים ואין רפורמה שמיועדת ל-5% בלבד מתלמידי ישראל. החד צדדיות ו-30 היישובים לא באו לעולם אלא כדי להסוות את כשלונה החרוץ של שרת החינוך ואת קבורתה בפועל של ועדת דוברת".
ח"כ אילן שלגי, יו"ר ועדת החינוך לשעבר, הצטרף לביקורת ואמר כי "שרת החינוך מטעה את הציבור. ניהול כושל, השקרים למורים והכניעה לחרדים קברו את הרפורמה בטרם נולדה. ההודעה של לבנת על יישום דוח דברת חסרת כיסוי".
נא להמתין לטעינת התגובות
