 |
/images/archive/gallery/126/178.jpg אתיופים מפגינים למען הבאת בני הפלשמורה לארץ. צילום ארכיון:
אריק סולטן  |
|
|
| מחיר העלייה: 5 מיליארד שקל |
|
| דוח של משרד הפנים: קליטת 14
אלף בני פלשמורה תעלה 80 אלף
דולר לעולה. "בור ללא תחתית" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אלי ברדנשטיין
14/6/2005 7:05 |
|
|
|
|
|
|
|
בחודש ינואר החליטה הממשלה לקלוט בישראל 14 אלף מבני הפלשמורה, בתוך שנתיים וחצי. אבל כעת נראה שיישום ההחלטה יתעכב, בשל עלותה הגבוהה: קרוב ל-5 מיליארד שקלים.
לפי דוח שקיבל באחרונה שר הפנים אופיר פינס, תצטרך המדינה להשקיע לפחות שלושה וחצי מיליארד שקל בקליטת 14 אלף המהגרים האתיופים שנמצאים ברשימות משרד הפנים. אבל זוהי רק ההתחלה.
בסוכנות היהודית מבקשים להביא לפחות 6,000 מהגרים נוספים, מה שמקפיץ את עלות הקליטה לסכום אסטרונומי של קרוב לחמישה מיליארד שקלים - רובם מתקציב המדינה. כשעורכים חישוב פרטני, מתברר שהמדינה תצטרך להשקיע 80 אלף דולר בקליטתו של כל מהגר בוגר.
הדוח הוכן על-ידי ועדת המנכ"לים שהקים השר פינס, בראשות מנכ"לית משרד הקליטה מירלה גל. בוועדה היו שותפים גם נציגי משרדי החינוך, השיכון, הבריאות והאוצר וכן הסוכנות היהודית, והדוח מבוסס על דוח קודם שהזמין לפני כשנה משרד הקליטה מגורם חיצוני.
מחבריו בחנו
את תחומי החיים השונים שבהם תצטרך המדינה לסייע למהגרים. כדי לשכן את כולם בדירות, תצטרך הממשלה למצוא תקציב של כמיליארד שקל. כיוון שבני הפלשמורה אינם יכולים לרכוש דירה בכוחות עצמם, מתכוונת ישראל לתת לכל משפחה משכנתא בגובה של 70 עד 100 אלף דולר לרכישת דירה, ולפחות 90 אחוז מהמשכנתא תוגדר כמענק.
מדובר בהטבה יוצאת דופן משום שבשנים האחרונות גובה המשכנתא עמד על מקסימום 60 אלף דולר, ואיפשר לבני הפלשמורה לרכוש דירה רק באזורי מצוקה. בעקבות מחאת הרשויות שכבר קלטו אלפי עולים מאתיופיה, הוחלט להגדיל את גובה המשכנתא כדי לאפשר לבני הפלשמורה לרכוש דירה באזורים מבוססים כמו רעננה וכפר-סבא. ככל שאזור המגורים יהיה מבוסס יותר, כך יקבלו בני העדה משכנתא גבוהה יותר לרכישת דירה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
ההוצאות על בריאות: 600 מיליון
|
|
|
 |
|
|
|
גם הוצאות החינוך בעבור המהגרים החדשים צפויות להיות גבוהות מאוד. לפי מחברי הדוח, הממשלה תצטרך להוציא 500 מיליון שקל על הקמת מערך נרחב של שירותי עזר ופרויקטים שיסייעו למהגרים ולילדיהם להדביק את פערי ההשכלה.
הוצאות הבריאות צפויות להגיע ל-600 מיליון שקל. הסכום כולל שירותי הכנה שמבוצעים עוד באתיופיה כמו חיסונים, והכשרת חונכים שילמדו את המהגרים על נורמות הבריאות המודרניות. בארץ כל בני העדה יעברו גם בדיקות איידס, משום שבהשוואה לישראלים, אחוז גבוה מהם נושא את הנגיף הקטלני.
יתרת הסכומים לקליטתם יועברו ללימודי הגיור שעל כל בני העדה לעבור, להוצאות רווחה הכוללים תוספת של עובדים סוציאליים ושירותי רווחה נוספים, וכן למימון השהייה במרכזי הקליטה במשך שנה עד שנה וחצי כמו גם הוצאות קליטה ראשוניות נוספות.
כדי לסייע למדינת ישראל בקליטת המהגרים, החליט איחוד הקהילות היהודיות באמריקה הצפונית (UJC) לצאת בקמפיין לגיוס 100 מיליון דולר. תוכנית הסיוע כוללת 23 מיליון דולר להבאת המהגרים שתיעשה באמצעות הסוכנות היהודית וארגון הג'וינט עוד באתיופיה, 40 מיליון דולר לקליטתם ו-37 מיליון דולר שיוקצו לשילובם בחברה הישראלית באמצעות פעולות חינוך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"בודקים אותם כי הם שחורים"
|
|
|
|
|
|
|
חרף הבטחות היהודים האמריקנים לסייע בקליטה, גורמים בכירים ביותר בממשלה - הן פוליטיים והן מקצועיים - מותחים ביקורת חריפה ביותר על ההחלטה, שתביא לכניסת 600 מהגרים בחודש.
"צריך להבין שלא מדובר בעולים חדשים אלא באזרחים אתיופים לכל דבר, שמגיעים לישראל לא באמצעות חוק השבות, אלא באמצעות חוק הכניסה לישראל. הם רובם מגיעים לישראל במעמד של גר גורר, כלומר הם קרובי המשפחה של אלה שכבר עלו והתגיירו. אין לרובם ולו זיקה חלקית, בשונה מעולי חבר המדינות, ליהודים ולישראל", אמר גורם המעורב בהבאת בני הפלשמורה.
"תמיד כשאמרו שעכשיו נעלה את האחרונים, המחנות של בני הפלשמורה באתיופיה התמלאו בתוך זמן קצר באנשים חדשים שדרשו להתאחד עם משפחותיהם בארץ. למרות שהרב הראשי שלמה עמאר קבע שהם יהודים, זאת החלטה שנובעת משיקולים פוליטיים ואלקטורליים שעוד כולנו נצטער עליה. מדובר בבור ללא תחתית", הוסיף.
בסוכנות היהודית דוחים את הביקורת. "זאת בושה וחרפה, שלא לומר גישה גזענית ביסודה", טען גורם בסוכנות, "למה רק במקרה של הפלשמורה שהם שחורים בודקים כמה כל אחד מהם יעלה למדינת ישראל? ממתי בודקים כמה יעלו העולים למדינה ולא כמה הם יתרמו? למה, למשל, לא בודקים כמה הרוסים עולים למדינה?".
בסוכנות הדגישו אמש שלא לחצו על הממשלה לקלוט את המהגרים, וטענו כי מדובר בהחלטה של ראש הממשלה. הם הוסיפו כי מרגע שהתקבלה ההחלטה להביאם, רצוי לעשות זאת כמה שיותר מהם משום שזה יהיה זול יותר.
בינתיים מתעכב מבצע הבאתם של המהגרים לא רק משום שעדיין לא נמצאו המקורות התקציביים האדירים לקליטתם, אלא גם בגלל הבחירות שנערכו באחרונה באתיופיה. ביקורו של שר הפנים אופיר פינס במחנות הפלשמורה באתיופיה נדחה כבר פעמיים. "אנחנו לא במצב לארח כל ביקור רשמי מחוץ לארץ", הסבירו לפינס במשרד החוץ האתיופי.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
