 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: צפופים כמו קוויאר |
|
|
|
| למה הפשע לא משתלם, איפה הכסף מתגלגל ברחובות ומי יותר קתולי מהאפיפיור. על מוצא הביטויים שחדרו ללשוננו. חלק א' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לפני חמש שנים נפטר הבלשן אברהם שטאל. בעזבונו השאיר ספר על שמות משפחה, שראה אור בימים אלה בשם
"מוצא השמות", ועיזבון רחב של חקר ביטויים. להלן סיפורים קטנים שהביא על הביטויים שחקר.
אותו סיפור. מדינאי ידוע ביקר באוניברסיטה שבה למד לפנים וביקש לראות את החדר שבו התגורר באותם ימים. כשנכנסו לחדר, בשעה שדפקו בדלת, היתה בחדר בחורה, בניגוד להוראות שאסרו ביקורי בנות בחדרי הבנים. הסטודנט אמר לבחורה להסתתר בארון. האורח נכנס, הסתכל סביב, ואמר: "אותו חדר, אותם רהיטים, אותם ספרים...". הוא פתח את הארון: "ואותה בחורה...". הסטודנט המבוהל אמר: "סליחה, זאת הבת דודה שלי!". האורח: "ואותו הסיפור".
אין דבר העומד בפני הרצון. למנחם אוסישקין ייחסו את האמרה "אין דבר העומד בפני הרצון". כשמלאו לאוסישקין 60 שנה, אמר לו המשורר חיים נחמן ביאליק: "העין רואה, הלב חומד, ואין לך דבר העומד".
אכל קש. לאוהלו של שיח' בדואי הגיעו שני עוברי אורח לבושים כאנשי דת. שניהם נראו מפוקפקים בעיני השיח', וכאשר במהלך השיחה יצא אחד מהם מן האוהל, הוא שאל את השני על אודות חברו. אמר: "זהו איש ריק משכל, פשוט חמור!". כעבור זמן מה יצא השני, ולשאלת השיח' אמר עמיתו: "הוא בור ועם הארץ, פשוט בהמה!". כשהגיע זמן הארוחה, הגיש להם השיח' קערה מלאה קש ואמר: "העידותם זה בזה שהנכם בהמות, תאכלו אפוא קש".
אלוהים אדירים. שני יהודים נפגשו ברכבת. האחד מציג את עצמו: "ליברמן". משיב השני: "ואני אלוהים אדירים". אומר ליברמן: "מה, אתה עושה צחוק?". אומר השני: "אני סוכן מסחרי, ולכל מקום שאני מגיע, מקדמים את פני במילים 'אלוהים אדירים, אתה שוב פה?!'".
באתי , ראיתי, ניצחתי. המנצח היהודי-אמריקני לאונרד ברנשטיין ביקר בארץ וניצח בקונצרטים שונים באולמות ולפני חיילים. כשנשאל על רשמיו מן הארץ אמר: "באתי, ראיתי, ניצחתי".
גילה את אמריקה. מהגר יהודי מעיירה ברוסיה הגיע לנמל ניו יורק. כבר מרחוק ראה את האורות הרבים המאירים את גורדי השחקים, את הגשרים ואת הנמל. אמר: "עם כל האורות האלה, מה מתפעלים כל כך מקולומבוס שגילה את אמריקה?".
דבר אל הקיר. בשנות המדינה הראשונות היו משרדי הממשלה ממוקמים בקריה שבתל אביב. אדם אחד, שבא כמה וכמה פעמים לאחד המשרדים שם ועניינו לא סודר, אמר בייאושו: "דבר אל הקריה!".
האבא של. המלך האיטלקי ויקטור עמנואל השני מן המאה ה-19 נקרא בפי העם האבא של ארצו, על שום הילדים הרבים שהוליד מחוץ לנישואין.
הכסף מתגלגל ברחובות. שני מהגרים יהודים מטיילים לראשונה בניו יורק.אומר משה: "אומרים שכל מה שצריך לעשות כאן באמריקה זה להתכופף ולהרים את הכסף מהמדרכה". בעוברם הם רואים שטר של מאה דולר. אומר ינקל: "אולי נרים את השטר?". אומר משה: "זה היום הראשון שלנו כאן. נתחיל לעבוד מחר".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
הפשע לא משתלם. בשיר היתולי המדבר כביכול בשמו של הבלש המפורסם שרלוק הולמס, אומר הבלש שיש לו בעיה גדולה עם מלחמתו בפשע, שכן אם הפשע יצליח מאוד, הוא עצמו יישאר ללא פרנסה. "אמנם הפשע לא משתלם לפושע, אבל הוא בהחלט משתלם לי".
הרע במיעוטו. ב"ספר שעשועים" של יוסף אבן זבארה מהמאה ה-12 נכתב: "לסוקרטס היתה אישה קטנה, רזה ונמוכת קומה. כששאלו אותו מדוע בחר בה, אמר: 'בחרתי ברע במיעוטו'".
יושבים על האולימפוס. ישבו ודיברו על סופרים השקועים באמנותם והמרוחקים מהחיים הממשיים. אמר מישהו: "אלה התיישבו להם על האולימפוס". אמר שלונסקי: "אל תקרא עולימפוס אלא יורדימפוס".
יותר קתולי מהאפיפיור. גברת אמריקנית נכבדה עברה לדת הקתולית והיתה אדוקה ביותר באמונתה החדשה. היא נתקבלה לראיון אצל האפיפיור פיוס ה-12 ודיברה בהתלהבות על עניינים דתיים. אמר האפיפיור, בניסיון להרגיעה: "בסדר, בסדר, הרי כפי שאת יודעת, גם אני קתולי".
כמו סרדינים. מכוניתה של אשת המיליונר התקלקלה והיא לא הצליחה למצוא מונית. בפעם הראשונה בחייה נסעה הביתה באוטובוס. בערב אמרה לבעלה: "אתה לא מתאר לך, האנשים מצטופפים באוטובוס כמו קוויאר".
לא אסון. שני מנהיגי הנאצים, היטלר וגבלס, התווכחו על משמעות המילים "תאונה" ו"אסון". יצאו למרפסת של משרד ראש הממשלה ועצרו זר, שהיה במקרה יהודי. לאחר שהציגו את שאלתם, השיב היהודי: "אם תתמוטט המרפסת ותיפלו על המדרכה זאת תהיה תאונה, אבל זה בוודאי לא יהיה אסון".
לא בדיחה. אדם נכנס לאוטובוס, ניגש אל אחד הנוסעים ונתן לו סטירת לחי. אמר הנוסע: "מה זה? זאת צריכה להיות בדיחה?", השיב הסוטר: "לא, זה ברצינות!". אמר הנוסע: "אה, אז זה בסדר, כי אני לא אוהב בדיחות כאלה!".
לא בן אדם. נשיא הקהילה ביקש המלצה על רב חדש וקיבל מכתב חם: "רבנו לשעבר דומה למשה רבנו, לשייקספיר ולקדוש ברוך הוא". הקהילה שמחה לאמץ לה איש אשכולות כזה ומינתה אותו לתפקיד, אלא שעד מהרה התבררו כל חסרונותיו של האיש. הנשיא פנה בכעס רב לממליץ וזה השיב לו: "הרב דומה למשה, שכן אינו יודע אנגלית. הוא דומה לשייקספיר, כי אינו יודע יידיש, והוא דומה לקדוש ברוך הוא כי הוא לא בן אדם".
לא יאומן כי יסופר. שלונסקי נהג להתקשט בבלורית גדולה כדרך הרבה משוררים ואמנים. יום אחד החליט להסתפר, וכשעמיתו, המשורר ח"נ ביאליק שמע על כך, אמר: "לא יאומן כי יסופר".
לא שווה את הנייר. סמואל גולדווין,ממנהלי חברת הסרטים מטרו-גולדווין-מאייר, היה יהודי יליד פולין ומעולם לא השתלט בצורה מלאה על השפה האנגלית. אחת מאמרותיו השגויות: "חוזה בעל פה אינו שווה את הנייר שהוא נכתב עליו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אברהם שלונסקי. לא יאומן כי יסופר. צילום: ארכיון מעריב
|
|
|
|
|
|
|
תגובה 1
|
|
|
|
|
|
|
שפן וארנב
זוהר כותב בעניין השפן והארנב ("הזירה הלשונית", 4.3): "גם דוברי האנגלית נוהגים להחליף בין שמות בעלי החיים. באגס באני הוא ללא ספק ארנב (Rabbit), אך שם המשפחה שלו זכה הוא שפן
(Bunny)". גילת סבירסקי מוסיפה: "בספרי ילדותי נוסף איור של ארנב לשיר 'השפן הקטן שכח לסגור הדלת'. כנראה שילדים מזדהים יותר עם הדמות הפרוותית וציור שפן סלע אמיתי לא ימשוך קהל".
וצפריר פינסקי, באותו עניין: "השפן הינו קרוב רחוק של הפיל, מוצאו מאפריקה ופרוותו אינה מתאימה לקור ולרטיבות, לכן ארץ ישראל היא תפוצתו הצפונית ביותר. באירופה חיים הארנב והארנבון הדומים יותר זה לזה. באנגלית הם נקראים 'Rabbit' ו-'Hare' ונבדלים גם בשפות אחרות. רש"י היה גאון, אך כנראה לא היה מספיק בקי בזואולוגיה וזיהה אותם בטעות כארנב וכשפן. באופן דומה מבלבלים בין הנשר והעיט, וככל הידוע לי גם לבלבול הזה אחראי רש"י".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובה 2
|
|
|
|
|
|
|
ממציא השטרודל
ישראל כפיר מתייחס לפרשת "ממשק-מנשק" ("הזירה הלשונית", 11.3): "ישבתי, כנציג חברת IBM בוועדה שהמציאה מילים אלו.'ממשק' במשמעות Interface היה קיים ונפוץ, וברור היה לנו שאינו מתאים. מישק או מנשק נבחרו כי הן משורש נ.ש.ק (נשיקה, משיק) והן תאמו בדיוק ל-Interface. בדיוני הוועדה חששו כבר אז שהמושג לא ייקלט בציבור. אמרתי, ודעתי נתקבלה, שאנחנו חייבים לקבוע מה שנכון. אם אחרי שנים יקראו לנו ירחמיאלים, שיקראו".
כפיר מוסיף גם סקופ: "הייתי, עם אחרים, במקום ובזמן שבו הומצאה המילה שטרודל לסימן @. זה היה בחורף 61'-62' והממציא הוא משה לוביאניקר, בן משפחתו של פנחס לבון, שהיה אז מדריך בחברת IBM והעביר קורס על המחשב המסחרי הראשון. לסימן שנקרא סולמית הציע לקרוא 'שאטה', על שם בית הסוהר. לסימן העגול ששימש לקידוד הציע לקרוא 'שטרודל', והשם נקלט כידוע מיד". המדור מבהיר למרימי הגבה: הכל היה לפני עידן האינטרנט. השימוש בסימן לכתובות אינטרנט החל
ב-72'.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובה 3
|
|
|
|
|
|
|
בוכרה וצ' ופצ'יק
מיקי יואלי מתייחסת לשאלת הגיית בוכרה ("הזירה הלשונית", 18.3): "טיילתי בבוכרה, והמקומיים אכן מבטאים 'בוכרה' במלרע, והמהדרין אף מבטאים זאת 'בוכורו'". הגולש אלון מוסיף: "מקור השם בוכרה מהמאה השנייה לספירה הוא במילה הסנסקריטית 'ויחארה' (במלרע) הנסתרת מהעין. הבוכרים קוראים לה 'בוכורו' במלרע, ו'בוכרה' במלרע היא ההגייה הרוסית של השם. ההגייה במלעיל היא
ב'אשמתו' של חיים חפר". המדור בירר שוב, מודה ועוזב: הרוסים בכלל והבוכרים בפרט אומרים בוכרה במלרע. הבוכרים שעלו ארצה קיבלו בדרך כלל את הגיית המלעיל הישראלית.
ולקינוח כותב אורי הייטנר בעניין הצ'ופצ'יק של הזין (18.3): "לפני 27 שנה, כשהייתי חניך בצופים, מונה למרכז התנועה אדם בשם צ'וצ'ו. כשהציג את עצמו נהג לומר: 'קוראים לי צ'וצ'ו. על הצד"י יש לי מה שיש לז'בוטינסקי על הזי"ן".
ruvik@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
