 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
|
|
|
|
| אבאל'ה שלום, בחודש מרץ החניתי את הזינזאנה בחלקה ששתלו בה גזרים. במהלך הרוורס דרסתי שפן. האם אני סוציומט? רב תודות. שאלות ותשובות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איל ויגמן שואל: כאשר למדתי בנעורי על החודשים הלועזיים, הרגילו אותי להגיד חודש "מרץ." בשנים האחרונות שמתי לב שברדיו ובטלוויזיה נוהגים להגיד "מרס." איך באמת צריך להגיד?
"מרץ" הוא ההגייה הגרמנית לביטוי החודש הלועזי השלישי. "מרס" היא הצורה הלטינית. בדיבור העברי השתרשה ההגייה הגרמנית של שמות כל החודשים הלועזיים, אך רק בחודש זה קיים הבדל משמעותי
בין הצורה הגרמנית והלטינית. בכלי התקשורת המסורת היא לומר "מרס," מתוך העדפת השיטה הלטינית, אבל בשפת הדיבור המקובלת, "מרץ" היא כמעט הצורה הבלעדית.
יובל שואל: מה מקור הבלבול הרווח כל כך בציבור בין ארנב לשפן? הרי הארנב הוא אותו יצור פרוותי ארך אוזניים, קופצני וזריז, בעוד שהשפן הוא חיית סלעים קטנה שמזכירה דווקא חולדה חסרת זנב או אוגר.
הבלבול הוא חד סטרי: הארנב, המוכר יותר לכלל הציבור בעיקר כנקבה, ארנבת, נקרא גם שפן, וזו אחת השגיאות הנפוצות ביותר בדיבור העברי, למרות נסיונות הזואולוגים להפריד בין שתי החיות. הבלבול נובע ככל הנראה מהסמיכות שלהן במקורות, במסגרת החיות מעלות הגירה, כאשר הארנבת והשפן מופיעים כצמד כבר במקרא.
יוסי כותב: בזמן האחרון נפוץ השימוש במילה "תבלון" במקום "תיבול." האם זו מילה עברית "רשמית" או סלנג חדש?
"תבלון" ו"לתבלן" נולדו מן המילה "תבלין." תבלון נחשבת במילונים עדיין כ"לשון דיבור," אבל אינה מתנהגת כך, אלא מופיעה דווקא כחלופה מתוחכמת של "תיבול." היא אולי אינה רשמית, אבל בהחלט תקינה.
ליאת וסימונה כותבות: מהי המילה הנכונה לתיאור פעולת חניית הרכב: "חניתי" או "החניתי?"
תלוי בהקשר. "חניתי ברחוב אחד העם" תקין (גם אם בלתי אפשרי.( "החניתי את הרכב באבן גבירול" תקין (אך אינו אלא חלום.( המשפט "החניתי ברוטשילד," הוא עוד דוגמית לשיטת העצלנים הישראלית.
סטיב שואל: כיצד קרה המצב האבסורדי שהמילה "קלס" קיבלה שתי משמעויות שונות, הפוכות לחלוטין: מצד אחד צחוק/לעג, ומצד שני שבח/תהילה?
קלס, קילס וגם התקלס כלשון גנאי מצויים במקרא ומקורן בשורש שמי. קילס כלשון שבח הוא פועל תלמודי, וכנראה הושפע מיוונית :Calos) יפה.( השורשים זהים בעיצוריהם, אך אין ביניהם כל קשר אחר, והיפוך המשמעות הוא צירוף מקרים. ההיפוך הטריד את מנוחת חכמי התלמוד, שנמנעו כמעט לגמרי משימוש במשמעות השלילית.
רבקה שרמן שואלת: איך נכון לומר, "רב תודות" או "רוב תודות?"
"רוב תודות" פירושו "הרבה תודות," כנראה בהשפעת הגרמנית, והוא מתאים למשמעות הברכה. "רב תודות" פירושו מי שמרבה בתודות, כפי ש"רב פעלים" הוא מי שמרבה לפעול, "רבגוני" הוא בעל גוונים רבים ועוד, וזו אינה כוונת הברכה. מילון הנימוס הישראלי (ההופך להיות דק מאוד עם השנים,( הוציא מהמחזור את שני הביטויים.
רחלה דותן שואלת: מה ההבדל בין הפעלים נטע ושתל?
במקרא ובתלמוד אלה פעלים נרדפים: הכנסת צמח לאדמה במטרה שיגדל. הפועל נטע נפוץ הרבה יותר גם במקרא וגם בתלמוד. דווקא בעברית החדשה התהפך הגלגל: נטע נחשב פועל במשלב גבוה ובכל מקרה הוא מתייחס רק לעצים, בעוד שהפועל שתל הוא פועל יומיומי ונפוץ יותר, מתייחס לכל סוגי הצמחים ומתפקד גם כדימוי (השתלת לב, סוכן שתול) ובסלנג ")נשתל" במשמעות נדהם.(
דוד בן-גד שואל: האם יש קשר בין חורף לבין חרו...
אין כל קשר. חורף היא מילה מקראית שמית, מקבילה לח'ריף הערבית: סתיו ולפועל ח'רפ, שמשמעותו לאסוף את הפרי. חרו... היא מילה יידישאית שמקורה ברוסית ופירושה נחרה. ביידיש התרחבה המילה למשמעות של שינה בכלל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
אילה שואלת: במסגרת משחקי הגולות של ילדותי נשמעה גם הקריאה "חפתיכול," שהתייחסה למשהו שקורה כשמשליכים את הגולה לגומה. מהי ומה מקורה?
"חפתיכול" קרובה ל"חפתי מראדי," קריאה המאפשרת לשחקן להציב את הגולה על גבעה קטנה. שחקני הגולות של שנות החמישים מוזמנים לשפר את ההגדרה. ככל הנראה יש כאן קשר ל"חאפ," לחטוף.
אלון שואל: מאיפה צץ הביטוי "אה, בה, ציגלה מה?"
"ציגלה" ביידיש הוא גדי (ציגלע,( והפירוש: הגדי משמיע קולות כמו: אה, בה, מה. מקור הביטוי בשיר עם יידישאי, אבל בעברית הוא משמש כבר כמה דורות ביטוי של היסוסים ותירוצים.
בתיה מתל אביב שואלת: איך נולדה המילה "סוציומט?"
סוציומט במשמעות אגואיסט היא פיתוח ישראלי המושפע מכמה הקשרים. המילה מזכירה את סוציופת, מילה מדעית המתארת אדם מופרע מבחינה חברתית; את ה"סוציומטרי," מבחן כשירות חברתית המקובל בעיקר בצבא; והיא מתהדרת בסיומת המקובלת לקללות בפולנית ורוסית "מט," שפירושה דווקא "אמא."
יוסי שילה שואל: מהו מקור ביטוי החיבה "אבאל'ה," שבו פונים הורים יוצאי עדות המזרח, בעיקר מצפון אפריקה, לבניהם?
יש כאן שילוב ישראלי מקסים בין עברית, יידיש וערבית. "אבאל'ה" הוא כינוי חיבה ותיק לאבא במתכונת מילות החיבה ביידיש, כמו בשיר האלמותי "אבאל'ה בוא ללונה פארק." "אבויה," שפירושו בערבית "אבא שלי," מקובל בצפון אפריקה דווקא ככינוי חיבה פטרוני לילד או לחבר. "אבאל'ה" האשכנזי התביית על "אבויה" המזרחי, ממש כור היתוך לשוני.
עופר לוטן שואל: האם יש מילה בעברית מתוקנת לביטוי "זינזאנה" לרכב עצירים? ככל הידוע לי הביטוי נולד מן הזמנים שהיו מעמיסים את הזונות על אותם כלי רכב . ולמה לא לקרוא לרכב "מעצרית?"
אין קשר בין זינזאנה לזונה, מקור המילה בערבית המצרית: מכונית אסירים. "מעצרית" הוא רעיון חביב, ספק אם מילון השוטרים והגנבים יאמץ אותו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
צילום: KRT
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 1
|
|
|
|
|
|
|
ממשק ומנשק
צבי כהן שואל: בזמן האחרון נכנס יותר ויותר השימוש במונח מנשק (או לעתים נדירות: מישק,( במקום "ממשק," כדי לתאר את המילה הלועזית מעולם המחשב: .Interface באוזני זה צורם ביותר, מה גם שהתרגלתי למילה ממשק.
התהליך הפוך. "מנשק" נקבעה כבר לפני כעשור כמקבילה עברית ל,Interface- שמשמעותה מפגש בין שתי מערכות, וכך היא מופיעה במילוני האקדמיה ובספרות המקצועית. "ממשק" היתה אז מילה זניחה, שהתייחסה לתחום התכנון המרחבי. מסיבות שונות, פונטיות בעיקר, בחרה קהילת הדוברים, בעיקר בעולם המחשבים, לאמץ את "ממשק," והמילה כבשה כל חלקה טובה. למעשה, אין היום כמעט שימוש ב"מנשק" ובוודאי לא ב"מישק," בעוד "ממשק" היא אחת המילים הנפוצות ביותר בתחום המחשבים וטכנולוגיות המידע, שגם יצרה פעלים כגון להתממשק. הסיבה פונטית: יותר נוח לומר "ממשק" מ"מנשק." חבל, כי מנשק היא מילה הגיונית ונאה: מקום או מצב שבו שתי מערכות נושקות זו לזו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 2
|
|
|
|
|
|
|
תכן ועיצוב
יוחאי אוחיון כותב: אני סטודנט בטכניון ובמסגרת לימודי נתקלתי במילה .Design מילה זו תורגמה ל"תכן," כמו "תכן רשתות מחשבים" (Computers Networks Design) ועוד רבים. לעומת זאת ראיתי מקומות אחרים שבהם תרגמו את המילה הנ"ל למילה עיצוב, כמו בביטוי המוזר, "עיצוב תוכנה." האם לא ראוי להבדיל בין המילים?
"תכן" היא מילה שחודשה לפני כ40- שנה והתייחסה בעיקר לתחומי תכנון הנדסי בבנייה ובתחבורה ומשם זלגה לטכנולוגיית המידע. מקורה של המילה "עיצוב" במקרא. שתיהן מקבילות ל.Design המשותף להן הוא הכנת תוכנית מפורטת לפני ביצוע, אם זה ציור של שמלה או דירה ואם זה תרשים מפורט של תוכנית מחשב. ב"עיצוב" מוטמע גם היבט הביצוע: "עיצוב דירה" כולל את התכנון והביצוע כאחד. בשפה היומיומית המילה "עיצוב" מתייחסת לתחומי סגנון החיים, הפסיכולוגיה והחינוך. עדיף במקרה זה לשמור על הבידול ולהשאיר את "תכן" לתחומי הטכנולוגיה ובעיקר המחשבים, שם היא משתלבת במשפחת המילים "תכנות" ו"תוכנה."
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 3
|
|
|
|
|
|
|
תחלוף ושיבוב
איילת גנור כותבת: נכנסתי בימים אלה לעולם הביטוח, ובמהלך הקורס שאני עוברת קיים שימוש בשתי מילים שמשמעותן זהה, "תחלוף" ו"שיבוב," שמשמעותן כשבמבוטח תובע צד שלישי על ידי חברת הביטוח שלו ולא בעצמו. מה מקור מילים אלו?
שתי המילים חדשות יחסית ואינן זהות. "תַחֲלוף" (Subrogarion) פירושה החלפה או המרה, וספציפית גם העברת טיפול בנושא וזכויות בענייני ביטוח או חוב. המילה "שיבוב" נובעת מן השורש ש.ו.ב (באנגלית: ,(Recourse פירושה הוא הזכות החוקית לדרוש פיצוי או תשלום והיא משמשת בתחומים רבים וכן בתחום הביטוח, במשמעות שמציגה איילת. לשיבוב משמעות נוספת, הנובעת מן השורש ש.ב.ב: עשיית שבבים.
ruvik@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
