 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: פולנייה אוהבת ז'ין? |
|
|
|
| קוראים יקרים, כאן מורה לנשימה. אחרי סיפור זה על אותיות שיש בעברית רק 17 (זה מ-21 בינואר), אתם כתבתם דברים כל כך חכמים שזה ללקק שפתיים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יש קורא כזה, קוראים אותו מנחם קוזלובסקי, והוא כותב אותי: "מלבד העיצורים שנבלעו ואבדו, מן הראוי להזכיר שנולדו לנו שלושה עיצורים חדשים בתוספת הגרש העליון: ג'ימל, ז'ין, ו-צ'דיק." מנחם צודקת לגמרי, ושלוש עיצורים אלה באמת לא חדשים. אבל אם הם באים באיזה מילה, תכף ומיד שמים עליהם סטאמפה:
לא כשר! לא עברית! למה? כי בתנ"ך אין אותם, ומה אין בתנ"ך לא יהיה בעברית אף פעם. אז אם זה לא עברית מה זה? זה "לועזית," או זה מה קוראים "סלנג," או שתיהם אנגז'ה. וכל עיצור כזה מאיפה בא? מעולם גדול, מעולים חדשים, מערבים, מאינטרנט, וכל עיצור כזה מספר סיפור. ותקשיבו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
צ'ילבה צ'יקנוזית
|
|
|
 |
|
|
|
הכי חשוב זה צ'דיק. חבל מאוד באמת שאין בתנ"ך צ'דיק, כי ככה צ'ופר לא היה מילה "סלנג" אלא מילה עברית יפה, מתוקה כמו "סוכר," וזה רק בשביל דוגמה. ומה יפה בסיפור של צ'דיק? מיום שפה עשה בן יהודה מהפכה שמדברים רק עברית, תכף כולם דיברו בצ'דיק. כי מי עשה מהפכה עברית? רוסקים ופולאקים. עכשיו, תיקח למשל מפולנים את צ'דיק לא נשאר כלום, כל שפה שלהם צ'דיק. או תזרוק מפה את צ'ופצ'יק של הקומקום ומה נשאר אותנו? "זרבובית." וגם בלי צ'דיק לא יהיה אצלנו פרטץ,' ואנחנו בלי פרטץ' ביום אחד מתמוטטת כולנו. ואיך נעשה אפצ'י בלי צ'דיק? נעשה אפטשי. יידיש זאת ממזרה, לכל דבר מוצאת תשובה, מחר גם יגידו לנו תאכלו טשיפס.
ובאמת, אצל אנגלים, צ'דיק זה עיצור חשוב חשוב! וככה אנחנו חותמים צ'ק, אפילו קוראים את זה במילון שֶק, כמו גרמנים, ומגרילים צ'אנס, שאולי בכסף נעשה צִ'יק צַ'ק צֶ'ק-אין לטיסה צ'ארטר, ועושים צ'יז למצלמה לפני נאכל צ'ופ סואי בצ'יינה טאון, כמו שר אוצר נכנס למסעדה אוכל צ'ורבה.
ואפילו יש גם צ'דיק ערבית, שלא תגידו: "אנחנו שֵמים, שמים לא אומרים צ'דיק." צ'יזבאת מה זה? ככה יש ערבים שאומרים זה במקום כ"ף. צ'יזב במקום "כזב," צ'ילבה במקום "כלבה." ואז באו הנה מרוקאים ואומרים, צ'דיק צ'דיק, אז תכף דודו טופז אומר עליהם, צ'חצ'חים, ופרס עוד פעם מפסיד בחירות, שיידעו הצ'יקנוזים שעם צ'דיק לא משחקים. וגם לדינו צ'פצ'ולה אוהבת צ'דיק. וסינים מה? כל מילה שלישית שמה צ'דיק, עד שאפילו צבא קיבל מילה שלהם לחייל חדש, "צ'ונג." והודים? תשאלו סטלנים מה יעשו בלי צ'ילום, צ'אראס ואחר כך, איך קוראים זה, צ'יל אאוט!
אז באה דנה ספקטור זאת נחמדה וכותבת על שפה חדשה היא מכירה, עבריצ,' ששמה צ'דיק זה כבר מין מודה חדשה. בעבריצ' נותנים נצ'יקות ושואלים מנצ'מע ומה מצ'ב. וזה יפה דנה, כי זה אומר צ'דיק רוצה גם עברית, מאוד רוצה עברית, לא אוהבת רק "סלנג" ו"לעז," רוצה פצ'פורט כי היא כבר פה מהביל"ויים, ומה אומרים לה? את גויה, ופה ארץ של יהודים, אז לצ'בת בצ'קט לפני שבא אצלך מאצ'ו ממשטרת הגירה וצ'ם אותך במעצ'יהו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"ז'יל וז'ים". כשהולכים אנגז'ה ז'ה עושה להם דז'ה וו לז'טם
|
|
|
|
|
|
|
וויקנד בוואדי ערה
|
|
|
|
|
|
|
מורה לנשימה מפסיקה מבלבלת בראש על צ'דיק והולכת למטבח ומה מוצאת שמה? ג'וק! תכף צורחת ג'יזס קרייסט וקוראת לאיך קורא אותו קישון, ג'ינג'י עם מפתחות מרחוב מלך ג'ורג,' שיביא הג'ריקן ויעשה פליט על ג'וק קטן. זה אומר ג'ימל גם כן באה מכל שפות! באה זאתי מיידיש, זאת שצצה מכל חורים, וגם מאנגלית, שפעם הביאה ג'נטלמנים ממנדט והיום מביאה אותנו ג'אנק פוד לבטן וג'אנק מייל למחשב וג'ובים ללימור וג'ודי לסילבן, ממש ג'ונגל!
וגם ערבים מאוד אוהבים ג'ימל, וככה פעם רצנו על הג'בלאות לג'יהנום ושתינו מהג'ארות, ועד עכשיו יש לנו מזה ג'ננה וג'יפה. ומה עושה יהודי רוצה לנסוע מטוס סילון? דזשעט, שזה במילון יידיש מה קוראים באנגלית בקיצור .Jet ועכשיו יותר טוב אני סותמת ג'ורה שלי שלא תגידו אני מדברת ג'יבריש.
מאוד נחמד עיצור זה ז'ין. עדין. עושה שמחה כמו זין, אבל ביישן. בוז'ה מוי, דודה שלי בז'ז'יניה שבאה מלודז' מז'ה אוהבת ז'ין! עכשיו תגידו, מאיפה הבאתי ז'ה, לא מפולניה? אז גם ז'ין ז'את מכל מקום באה. קצת מרוקאית שומעים שמה, וגם צרפתית, שצרפתים מאוד אוהבים ז'ין, כי כשהולכים אנגז'ה ז'ה עושה להם דז'ה וו. ז'ין עושה ערבית-מרוקאית אלגנט, ככה עם מנז'טים, הולכת בז'ונגלר. ולא אומרים כמו ערבים "אנא בחיבאק," שזה קצת מפחיד. אומרים ז'טם. רק ז'טם. ככה ז'ה, כמו אמרו פעם בשינקין. ככה ז'ה. אתה הבנת את זה, ז'וז'ו?
עכשיו כותב על זה יהודה מהרצליה שמתגלץ' באנרג'י: "יש להוסיף למלאי את העיצור וואו (W)
ודומיו." וואו שהוא צודק! וואללה צודק צודק! וויי וויי וויי כמה צודק! שיעשה מכה בווינר וייצא לוויקנד בוואדי ערה (טוב, זה המלצה רק בשביל בדיחה, לא באמת.( איך נפגשו אצלנו ככה אנגלית וערבית על עיצור מלא אוויר כמו וואו! ולמה לא נעשה וואו עיצור בעברית? ככה. בטלנים אנחנו.
יוצא קצת מצחיק שאנחנו אומרת יש בעברית 17 עיצורים, ועכשיו ארבע החזרתי וכבר כמעט !22 צ'תהיו לי בריאים, מוצ'אצ'וס, צ'או!
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עברית בת 17 (1)
|
|
|
|
|
|
|
ליחה בגרון
תומס כותב על מה אני אומרת שעיצורים הלכו מעברית: "אתה בוכה על העולם הישן! אין מקום לכל האותיות שנעלמו בשפה העברית. בן אדם שמבטא ע' כמו שצריך נשמע כאילו הוא מקיא, ומי שמבטא ח' נשמע כאילו יש לו ליחה בגרון. והגיע הזמן לבטל את ההבדל בין כ"ף ו-קו"ף, טי"ת ו-תי"ו. אין לזה שום משמעות היום. וגם את הקמץ אפשר לבטל ואת הסגול. אין שום הבדל בין פתח לקמץ בעברית של היום."
ועל זה אני אומרת, צודק תומס, וצריך גם לבטל פ"א רפה, כי זה כמו לירוק פיסטוקים, ואני חושבת זי"ן צריך לבטל מהר עכשיו, בגלל אני לא רוצה להגיד איך נשמע זה, ובכלל אנחנו מדברים יותר מדי, כמו אומרים, יפה שתיקה לחכמים, לא זוכרת מי אמר זה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עברית בת 17 (2)
|
|
|
|
|
|
|
תימנית רב דורית
מנחם קוזלובסקי עוד כותב: "למזלנו הגדול, גם היום עדיין ניתן לשמוע את כל 29 העיצורים המקוריים + 22) בג"ד-כפ"ת דגושות ולא דגושות ושי"ן שמאלית וימנית) נהגים כהלכה בעברית, אך זה מצריך מאמץ מסוים: להגיע לקהילה תימנית מבוגרת בזמן קריאת התורה.
התימנים המבוגרים הוגים היטב את האותיות גימ"ל, דל"ת ות"ו הבלתי דגושות וכן את ו"ו בגרסתו המקורית." ועמרי דווקא אומר: "להווי ידוע לך כי גם בקרב בני העדה התימנית הצעירים פשה הנגע, וכולם מדברים ב'כֵית' ',אַיִן,' ו'כֵיש.' אפילו זמרים ממוצא תימני דוגמת אחינועם ניני, מרגול, גלי עטרי ויואב יצחק, סיגלו לעצמם דיבור עילג על מנת למצוא חן, וכדי להוציא מעצמם תווית של מזרחים ולהיכנס לקטגוריה של 'ישראלים.' נגע הדיבור העילג הושרש על ידי רשות השידור ששולטים בה אחינו בני אירופה." ועכשיו יבואו תימנים זקנים ותימנים צעירים ויעשו פה מלחמה מי צודק.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הערה
|
|
|
|
|
|
|
כנס וכינוס
יועצת הלשון ציפורה שפירא כותבת: "קראתי ב'הזירה הלשונית' (28.1.05) את מילת השבוע 'ועידה,' ואני מבקשת להסב את תשומת הלב לקטע מספרי, "דיבור בציבור" (בהוצאת מודן, עמ' :(167 המילה 'כנס' יוחדה רק לכנסת, ולפי אבא בנדויד (מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה,( בכל מושב שנתי של הכנסת יש שני כנסים: כנס חורפי וכנס קֵיצי. כל התוועדות אחרת היא 'כינוס.' התוועדות של מוסדות או מפלגה: 'ועידה.' בימינו, אין שומרים על הייחוד שניתן ל'כנס,' וגם בני המעמד הבינוני מתהדרים בו: כנס קצבים, כנס סבלים, כנס ארצי של אגודות ספורט למיניהן, ואפילו אנו מוזמנים לכנס לשון. זו המציאות."!
זו אכן המציאות, וטוב שכך. ההנחיה של אבא בנדויד המצוטטת לעיל מיותרת. אין סיבה לשונית לייחד מילה פשוטה ומקובלת כמו 'כנס' לכנסת בלבד ולצפות שההבדלה תוטמע בשפת הציבור.
ruvik@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
