 |
 |
|
|
|
|
| טלי גור רוצה שנבין: יש
מה לעשות נגד אונס.
אנחנו רק צריכים לרצות |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
טלי גור
2/2/2005 6:00 |
|
|
|
|
|
|
|
עוד מקרה אונס, וגילוי עריות, והתעללות, ואונס קבוצתי, ותינוק שנולד כתוצאה מאונס ונלקח בכפייה מאימו, ואח ואחות קטינים שאחיהם הגדול אנס אותם, וסטודנטית לפסיכולוגיה שהתאבדה משום שלא נשאה בנטל החיים בצל הטראומה.... נמאס. כמה אפשר לקרוא ולשמוע עוד מהזוועה, עד לאן צריך להגיע קול הזעקה בשביל שיקרה כאן משהו, כדי שיתחולל שינוי, כדי להפסיק את האימה והפחד.
מעשי אונס ותקיפה מינית הפכו לשגרת יומנו בזמן האחרון, שגרה שהולכת ומתכערת בשבועות האחרונים. נדמה כי אין יום שעובר בלי ידיעה חדשה בנושא. ולפעמים, לא ברור לי במה – אם בכלל - תועלתה של התקשורת, המדווחת על הפשעים בשפה שהיא כביכול "נייטרלית": "חרדי מירושלים נעצר היום בחשד ש..."; "בן מיעוטים תושב כפר בצפון התעלל משך..."; "סטודנטית ובת קיבוץ לשעבר נאנסה על-ידי אביה..."; "בעל רצח היום את אשתו לאחר שהכריח אותה...".
האנס אינו בהכרח חרדי/ ערבי/ דרוזי/ אתיופי/ אבא/ אח/ קיבוצניק/ מורה/ שוטר. הוא אף אחד מהם והוא כולם בו בזמן. הוא אינו חולה נפש, סוטה, מסומם, אלכוהוליסט, מובטל, נכה ופגוע הלם. עלינו להפסיק ולתייג את האנסים, כדי להקל עלינו בתפיסה, בקבלה ובהבנה של מעשיהם. האנס הוא בן אדם, עם שם ונשמה כמו כולנו,
אבל עדיין אין מקום להבנה, לתירוצים ולסליחה.
זהו נגע שפשט בקרבנו, הלך והתפשט וגדל והעצים. אך, בדומה לתופעות חברתיות מחפירות אחרות, זהו לא "גורל" שאין מה לעשות נגדו. מרכזי סיוע וטיפול מתאים לנפגעות, ענישה חמורה של הפוגעים ובעיקר – הסברה וחינוך בקרב כל השכבות, הקבוצות, המגזרים, היישובים והגילאים עשויים לשנות את התמונה כולה ולהצילנו מאבדון.
וזה חייב לקרות מהר, לפני שלא נוכל לשמוע יותר את הדיווחים ברדיו, לפני שנכבה את הטלויזיה בראשית מהדורת החדשות, לפני שכלי התקשורת לא יתרגשו כבר ופשוט יפסיקו לדווח. לפני שעוד בחורה תיטול את חייה בידיה, עוד ילד יתלה עצמו, עוד משפחות תתפרקנה. לפני שיהיה מאוחר מדי.
האונס חי בקרבנו, האנסים הם אני ואתה, הם כולנו, הם לגמרי משלנו. בואו נציל את עצמנו עכשיו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
| טלי גור, בת 30, היא פעילת זכויות אדם ומתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית. בוגרת לימודי תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
 |
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
