 |
 |
|
|
|
|
|
|
| חרדים למתנחלים: "אתם אנשי ארץ ישראל השלמה, אנחנו אנשי תורת ישראל השלמה". ואילו מתנחלים אומרים: "טומי לפיד צדק כשקבע כי החרדים ימכרו את אמם, במקרה זה אמא מולדת, תמורת בצע כסף" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קולות תופי ההכנה לעונת הציד, הקרויה בלעז סזון, נגד המתנחלים רועמים כל כך בתקופה האחרונה, עד שהדי המהלומות העזות שמחליפים ביניהם החרדים והמתנחלים הציונים-דתיים, נבלעו כמעט לגמרי. אבל בעולם הפולמוס של חובשי הכיפות באשר הם - היינו מעל דפי העיתונים והעלונים למיניהם - מתחולל קרב מר ומיוחד שאסור להפסיד אותו.
החלטת יהדות התורה להצטרף לקואליציה, שבעוד זמן לא רב אמורה לבצע את תוכנית ההתנתקות, גרמה לשני הצדדים להסיר את הכפפות ולהדק את הכיפות, כדי שלא יישמטו מהראשים במהלך קרב התרנגולים הפנים-דתי. קרב שכולל גם איומים הדדיים לשיתוף פעולה עם המתנגדים החילונים של הצדדים השונים, שהם בדרך כלל אותם אנשים, נגד היריב.
זה התחיל במאמר של כתב "הצופה" חגי הוברמן, שכותרתו "יהדות התורה תשמיד עשרות מוסדות תורה", שבו הטיח בחרדים כי החלטת רבניהם להצטרף לממשלת ההתנתקות נובעת מתאוות מזומנים. "יהדות התורה סייענית ראשית למחיקה מעל פני האדמה של עולם שלם של מוסדות תורה", האשים הוברמן, "כ-30 בתי כנסת פועלים בגוש קטיף, בכל היישובים.
עוד כ-20 ישיבות וכוללים מכל הזרמים ומכל הסוגים פועלים ביישובים השונים. כל עולם התורה הזה עלול להימחות מעל פני האדמה בגלל תאוות הרבנים החרדים למזומנים. יהדות התורה תהיה יהדות השמדת התורה".
כותב אחר באותו עיתון, צבי גוטמן, כתב: "יהדות התורה, מפלגת החרדים משתמטי השירות הצבאי, פסולה מהענקת גושפנקא לממשלת העקירה להסבת צה"ל לגירוש יהודים, במקום ללחום בערבים". הוא הוסיף כי "למרבה הצער הוכח כי טומי לפיד, מנהיג שינוי, צדק כשקבע כי החרדים ימכרו את אמם, במקרה זה אמא מולדת, תמורת בצע כסף למוסדותיהם ולאנשיהם". הוא גם קינח באיום: "זה הזמן לתבוע גיוס חובה ושירות צבאי מלא לחרדים שהתגייסו לטרנספר האנטי יהודי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
איום חרדי על "ההסדר"
|
|
|
 |
|
|
|
האיום החרדי הנגדי לא איחר לבוא. פובליציסט "יתד נאמן" הרב ישראל פרידמן, מי שנחשב למבטא דעתו המובהק של המנהיג הליטאי השני בחשיבותו, הרב אהרון לייב שטיינמן, הגיב בחריפות נגד "הביטאון של המפלגה הדל"ה", תוך שימוש נפוץ בכינוי הגנאי החרדי לציונות הדתית על בסיס ראשי התיבות דתי-לאומי.
פרידמן איים בעתירה חרדית לבג"ץ נגד ישיבות ההסדר, עתירה שתטען להפליה בין חיילי "ההסדר" שמשרתים שירות צבאי מקוצר של כשנה וחצי לבין הצעירים החילונים. הוא הוסיף איום גם בעתירה חרדית "נגד קידום קצינים חובשי כיפה, כי הם אינם מצייתים לדמוקרטיה".
פרידמן דחה בבוז את הפצרות הימין הדתי לאיחוד ולמאבק משותף, וגינה את ניסיון המתנחלים לגייס את דעת הקהל החרדית "בנימוקים של אידישקייט" כהגדרתו. "מאבקם הוא מאבק לאומי, לא דתי - גם אם הם מתחמשים ב' תחמושת דתית'", כתב , וכדי למנוע בדל של ספק הוסיף: "אין לנו ולהם שום נקודות השקה. אם אירועי הימים טשטשו מעט את קווי הגבול והנמיכו את הגדרות, חובתנו להגביהם ולחדד השקפות עולם: לא, לא הולכים ביחד, נקודה! אין שיתוף פעולה, נקודה! לא מצטרפים למאבק משותף, סימן קריאה! אנשי המפד"ל הם אנשי ארץ ישראל השלמה, אנחנו אנשי תורת ישראל השלמה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
הקריקטוריסט מוטי הלר בעיתון החרדי "המודיע" על סדרי העדיפויות של הציונות הדתית
|
|
|
|
|
|
|
הרב אבינר מנסה להרגיע
|
|
|
|
|
|
|
מדובר רק במדגם. מהכיוון הדתי-לאומי אפשר לצטט גם את הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת", שמעל דפי עלון בתי הכנסת "שבת בשבתו" תקף חזיתית את מנהיג הציבור הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, "גדול התורה בצמרת", כלשונו , אשר "הכל משחרין לפתחו ומבטלין דעתן מפני דעתו הרמתה העולה ועוקרת בית אל".
מהכיוון החרדי אפשר לצטט את הרב נתי גרוסמן עורך "יתד נאמן", שבחר לתקוף את החב"דניקים, "הכת המשיחית", כלשונו , שהצטרפו למאבק המתנחלים. "אכן לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מפני שהוא מינו ואותה מינות מודרנית של לאומניות ציונית היונקת השראתה במישרין או באופן תתהכרתי מהציונות החילונית, מוצאת לה ביטוי אצל חובשי כיפות סרוגות ושחורות כאחד", קבע הרב גרוסמן.
לא נראה שהקרב בין הפולמוסנים החרדים למתנחלים הולך להירגע. גם לא בעקבות גילוי הדעת הממתן והאופטימי, שפרסם רב היישוב בית-אל, הרב שלמה אבינר, ואשר בו נאמר: "אל תזרוק אבן על החרדים, ובמיוחד על גדולי הדור, בגלל שאינם תומכים בהתנתקות. מי אתה ומה אתה שתדבר על תלמידי חכמים?! חילוקי דעת מותרים, גם חריפים. בוודאי מותר ומצווה להציג את הטיעונים של רבותינו נגד ההתנתקות הארורה. אבל אין זה מותר להביע ביקורת אישית נגד אנשים, וקל וחומר נגד גדולי עולם. גם אין זה מועיל אלא אדרבא מקלקל. מה שמועיל זו התקרבות והתחברות כלומר להיפגש ולספר עובדות, מתוך אהבה ואחווה הכל מסתדר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ובש "ס: "טירוף שרון"
|
|
|
|
|
|
|
ואם בעיתונות החרדית עסקינן, אי אפשר בלי ש"ס. רק בביטאון התנועה הספרדית "יום ליום" עוד זוכים המתנחלים לסוג של עדנה. שם ממשיכים לתקוף את שרון, ואפילו מאשימים אותו כי לקה בטירוף. עורך העיתון יצחק קקון כתב בגיליון האחרון של השבועון: "תסריטי האימה ביום שלמחרת ההתנתקות קשים יותר. ומה יאמר לנו אז שרון?... המאבק נגד ההתנתקות הוא כמלחמה מול האויב".
הרב משה שפיר הגדיר ב"יום ליום" את פעילות ראש הממשלה במילים הבאות: "אריק שרון בטירופו הסופני סביב חגיגת ההתנתקות... אין בידינו את מכלול הנתונים בכדי להבין מה דוחף אותו להתנתקות זאת בעיקשות הנוראה הזו".
נראה כי מישהו שכח להודיע למערכת "יום ליום" שש"ס החליטה לשדר שהיא בדרך לממשלה, ושסכנת הנפשות שעליה הכריז הרב עובדיה בדרשותיו נגד ההתנתקות כבר כנראה אינה כה נוראית.
המחמאות שקיבל בימים האחרונים יושב ראש ש"ס אלי ישי לרגל הפיכתו לשותף פוטנציאלי לממשלה, אולי לא יכולות להתחרות במחמאות שקיבל אריה דרעי לפני שאיבד את מעמדו כתקוות השמאל, אבל הן בהחלט יכולות להתחרות במחמאות שלהן זכה השבוע שותף פוטנציאלי אחר, יהושע מור-יוסף, דובר מועצת יש"ע הפורש, או "הדובר המוכשר" כפי שמקפידים לכנות בימים אלה את מי שבתקופתו התדרדרה תדמית המתנחלים לשפל חסר תקדים, שאפילו החרדים לא ידעו כמוהו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יציאת השבת: צאו מהיער
|
|
|
|
|
|
|
יש משהו שצריך לברר. הפולמוסנים החרדים ששים אלי קרב לא רק במלחמתם בציונות הדתית. משום מה הם עדיין מנהלים קרב סוער מול הציונות בכלל. במובנים רבים הם ממשיכים להילחם את מלחמת האתמול, כמו חייל יפני שמתחבא ביער, כי לא הודיעו לו שמלחמת העולם הסתיימה.
מישהו כנראה שכח לספר להם שזהו, שהציונות כבר לא מסעירה בחורים בישיבת וולוז'ין שנשבים בקסמה ועוזבים את הדת. שהרצל, בן-גוריון וביאליק כבר אינם גיבורי תרבות, שצריך לנתץ את דמותם כדי שצעירים חרדים לא יסגרו את הגמרא וייסחפו כולם אחר אור הלאומיות היהודית החילונית המרעננת שהם מציעים. שכבר אין פיתוי לחרדים בזהות היהודית האלטרנטיבית שהעניקה התנועה הציונית. זהו זה, נגמר, האויב של החרדים היום כנראה באמת מגולם בפיתויי הטלפון הסלולרי. אפילו לא ביפעת הגותו של הרב קוק, אבי הציונות הדתית.
ממעמקי הגטו ממשיכים החרדים להתענג ולחגוג על מחמאות וגילויי תמיכה שהם מקבלים מעת לעת מגורמי שמאל, פוסט ציוניים או אפילו אנטי ציוניים, מבלי להבין שברובד העמוק יש כאן גם מאבק בזהות היהודית הלאומית שהעניקה הציונות. גם בלי לעכל שמלחמתם בכל גילוי אהדה למדינת ישראל כבר לא נחוצה להם. אולי להפך. שבדור האחרון מדינת ישראל היא היא מוקד הזהות היהודית המרכזי עבור יהודים שאינם דתיים בכל רחבי העולם. בלי זה אין להם כלום.
שנים ניהלו הפולמוסנים החרדים מלחמה הגותית נגד זיקת חילונים לחבלי ארץ ישראל וגינו אותה, בלי להבין שיש חילונים שעבורם זה בכל זאת סוג של חיבור, אולי אחרון, לזהות היהודית. בציבור החרדי הרחב, כמו גם בחב"ד, דווקא הבינו את זה מזמן, וככל שהשמאל הישראלי התרחק מערכי הציונות, הרשו לעצמם רבים מהם לפתח סוג מורכב של חיבה פשוטה לערכים, שפעם היו אסורים כי נחשבו לחילונייםציוניים.
אחד מבכירי הפולמוסנים החרדים הרהר השבוע בסוגיה ובסוף סיפר על הרב יוסף חיים זוננפלד, מנהיג העדה החרדית בתקופת המנדט ומבכירי המתנגדים החרדים לציונות. "פעם הציע לו המופתי לשתף פעולה נגד האויב הציוני. הרב זוננפלד סירב והסביר למופתי:'אתה נלחם במה שיהודי בציונות, אני נלחם במה שגויי בציונות'".
avishay@maariv.co.il | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | כתב ופרשן "מעריב" לענייני חרדים וש"ס בפרט, ולענייני דתות בכלל. מחבר הספר "איש ההשקפה – האידיאולוגיה החרדית על פי הרב שך", שרואה אור בימים אלה. שירת בצנחנים, סא"ל במילואים. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
