 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: עוץ לי תשמוץ לי |
|
|
|
| כיצד נולד השם "כנרית", מה הקשר בין מברק ל"דע פתע" ומה קרא ארכימדס בצאתו מן האמבטיה. על הדימיון בין עברית ללועזית. חלק ראשון |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ליאת וסימונה כותבות: "המילה האיטלקית המקבילה למילה'גלידה' היא ג' לאטי. האם זה מקרה, ואם לא, אולי בעצם ישנן מילים זרות נוספות שיש להן דמיון מסוג זה למילים עבריות?".
ליאת וסימונה הצביעו בשאלה על אחת התופעות המרתקות בעברית החדשה, שיש לה שורשים בזמנים רחוקים. מילים עבריות למהדרין דומות למילים לועזיות נפוצות הן בצליל והן במשמעות. במילון העברי אפשר למצוא מאות דוגמאות כאלה וכולן מעלות את השאלה הפשוטה: האם הדמיון מקרי, ואם לא, מה הביא אותו. התשובות כמספר הדוגמאות, ובמדור הזה ובבא אחריו ננסה לעשות בו סדר.
ונתחיל בגלידה. את המילה חידש אליעזר בןיהודה. הוא השתמש במילה משנאית, "גליד" במשמעות כפור ( "כיפת הברד והשלג והכפור והגליד והמלח", מסכת אהלות) וקשר אותו למשקל המוכר גם בתחום המזון, כמו במילה "לביבה". השורש ג.ל.ד מצוי כבר במקרא, בספר איוב. באופן מודע בחר בן-יהודה בדמיון למונחים מקבילים בשפות אירופיות: Gelati האיטלקית, Gelee הצרפתית, שמשמעותה כפור, ועוד. אלה באו מן המילה הלטינית Gelate: כפור . כ-800 שנה קודם לכן,
פירש רש"י את המילה כפור שהופיעה בספר שמות: "כפור: ייליד"ה בלעז (שכבה קפואה)", על פי המונח הצרפתי. בכתבים מקבילים של רש"י, המילה נכתבת בפשטות "גלידה".
השיטה הזו של יצירת מילים חדשות על שני בסיסים שאין ביניהם קשר אטימולוגי: עברי ולועזי, היתה אהובה מאוד על מחדשי המילים כבר בתקופת ההשכלה, ובהמשך, בראשית תחיית הלשון. מנדלי מוכר ספרים חיפש שם לציפור ששמה הגרמני Kanarie, והיא נקראה כך מפני שמקורה באיים הקנריים, וקרא לה "ציפור כינורית", " שקולו נעים כקול הכינור", ומכאן קצרה הדרך ל"כנרית".
חיפשו מילה לתרשים דיון, פרוטוקול בלועזית, שהוביל אל המילה היוונית Protocollon, שפירושה העמוד הראשון, ונקבע הביטוי "פרטי כל". יצחק אבינרי קרא ל"פרטי כל" בבוז "חידוש מלאכותי". השיטה עבדה מצוין בתחומים גלובליים כמו מוזיקה, רפואה, כימיה. למחלת הרכיטיס קראו רככת. הדמיון בין השם הלועזי לתופעת רכות העצמות, הקשורה במחלה, היה מפתה. לפלצטו במוזיקה קראו "סלפית" ועוד כהנה. זה גם סיפורה של המילה הנפוצה "משקפיים" (ר' טור צד).
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עניין של מזל
|
|
|
 |
|
|
|
המצאת המילים בדרך הזו לא עלתה תמיד יפה, ומונחים רבים שחודשו בשיטה הזו בתקופת ההשכלה ואחריה נשכחו או הפכו לבדיחה. רובם היו מורכבים משתי מילים, על פי הנטייה של ראשית תחיית הלשון. לטלגרף קראו "דילוג רב". למברק קראו "דע פתע", על פי הדמיון למילה הסלבית המקבילה, "דפשה" (פולנית: Depesza). בודהה הגדול זכה לכינוי "בו דעה", והאורקל היווני נקרא "אור הכל". לבעל החיים האמסטר, הקרוי היום "אוגר", קרא אברמוביץ', מחבר ספר הזואולוגיה, "המסתיר". לקלרינט ניסו לקרוא "כלי רינות". לעתים כלל החידוש ביקורת גלויה על משמעות המילה. הקרנבל נקרא בבוז "קרני בעל", והאמריקנים כונו "עם ריקני" החי ב"עמא ריקא", היא אמריקה. ומה קרא ארכימדס בצאתו מהאמבטיה: "הברקה! הברקה!", ומה כתב הרצל לפני שהפך ציוני דגול: "פלפל עיתון", דהיינו, פיליטון, את צרכיו קינח ב"נייר תועלת" ואחר כך עלה על רכבת הרתומה ל"לע כמו תוף" כלומר לוקומוטיב, ובלשוננו, קטר. את רעיונותיו היו שכינו "אילו זה היה", דהיינו, אילוזיה. כל הביטויים האלה הופיעו בעיתונות העברית ובכתבים שונים של תקופת ההשכלה ותחיית הלשון.
ההצעות עלו וירדו, חלקן במהירות ובהברקה רגעית של מלומד או עיתונאי זה ואחר, וחלקן לאחר שימוש נרחב. דב סדן, במאמר ב"לשוננו לעם" משנת 56', סבור שזה עניין של מזל: "דילוג רב זה, ששימש יפה יפה את עיתונינו כשני דור, אילו שיחק לו מזלו היה משריש ומקובל, וטעמנו לא היה מתעורר לפסלו". סדן מביא ביטוי דומה שהצליח: חולי רע עבור "חולרה", מחלה שנקראה כך בעקבות הביטוי הלטיני Cholera, אחד ממזגי האדם המתאפיין בכעס ובנרגנות.
מחדשי המילים בעברית המודרנית יותר לא נטשו את השיטה. כך נקבע המונח "דיבוב" עבור Dubbing, " ק? ליט" עבור clip וקלטת עבור "קסטה". במקרה האחרון יצר הסלנג גשר לשוני בין המילה העברית והלועזית, בדמות "ק? ל?ט?ה". לסלנג , אחד התחומים היותר יצירתיים בשפה, יש דוגמאות לא מעטות לחיבור צליל-משמעות. החרק המגעיל "חומייני" נקרא כך לא רק בהשראת המנהיג האיראני השנוא, אלא גם עקב צבעו החום. "פינוקיו" הפך שם נרדף לפינוק ולילדותיות. אחד ההסברים לפרישה הרחבה של שם התואר "מגניב" הוא דמיונו ל-Magnificent. אמן הלשון אברהם שלונסקי לא התנזר מן השיטה, וכך אפשר למצוא חידוש שלו שהפך מילת דיבור נפוצה ויפהפייה: "טיפטיפה" (מתוך תרגום ב"הדון השקט" ), במשמעות מעט מאוד, המזכירה את הביטוי הצרפתי בעל אותה משמעות: Tout petit peu. הוא גם טבע במחזה הילדים "עוץ לי גוץ לי" את הביטוי המקסים "ככי ככה", המתייחס בצלילו למקבילה הצרפתית Comme Ci Comme Ca ( קומסי קומסה).
הבלשן הצעיר גלעד צוקרמן צלל לעומק התופעה ונתן בה סימנים בספר שיצא באנגלית בשם עברי: "מילים, מגע, העשרה". למילים עבריות שיש להן דמיון בצליל ובמשמעות למילה לועזית הוא קורא "תשמוצים". חלק מהדוגמאות המובאות לעיל לקוח מספרו. צוקרמן סבור שהתופעה הזו אינה שולית לשפה, אלא מייצגת את הנדידה ההמונית של מילים, צלילים וביטויים בין דוברי שפות שונות בכל העולם ומזה דורות רבים. הדוגמאות המובאות למעלה הן אכן טיפה (או טיפטיפה) בים התופעה, והן מבטאות רק ערוץ אחד ממנה: חידושי מילים. במדור הבא תורחב היריעה וננסה בין היתר להבין מה הקשר בין "שלט" ל Schild, בין "טוריסט" ל"תייר", ואיך נולדה השורה "כת רינה מלא דיצה פודה שדי".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
גלידה. הצליל של ה-Gelate והכפור של הגליד
|
|
|
|
|
|
|
משמעות וצליל
|
|
|
|
|
|
|
משקפיים
אחת המילים החשובות שנולדו עם תחיית השפה היא "משקפיים", שגברה בקלות על הצעות אחרות לאותו מכשיר כמו "בתי עיניים", "זכוכיתים", " כלי מחזה", "מסתכליים" ועוד. את המילה טבע חיים ליב חזן והיא עומדת בכל תווי התקן העברי: שורש ש.ק.פ ( "מי זאת הנשקפה כמו שחר?", שואל משורר שיר השירים), ומשקל עברי עתיק שבו נטבעו מילים מקראיות חשובות כמו "מאזניים" ו"מלקחיים" והמילה התלמודית "מספריים". חזן מסגיר את הדרך שבה המציא את המילה במאמר ב"הצפירה" משנת 1890: "את כלי הזכוכית אשר ישים על עינינו למען היטב ראות... עלה על לבי לקרוא משקפיים. הנה איש לא ייכחש, כי טוב שם בן מילה אחת משם מרבה מילים... יוכל היות כי בחרתי בו למען דמותו למילה היוונית Skopeo (אראה, אשקיף), הבאה בשמות כל כלי הראות בלשונות אירופא, כמו טלסקף, מקרסקף וכמוהם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מילת השבוע
|
|
|
|
|
|
|
משנה
אז עכשיו יש לנו "משנה לראש הממשלה" ונשאלת השאלה האם התואר הנ"ל עדיף על "ממלא מקום ראש הממשלה". לשאלה זאת פנים לכאן ולכאן. מחד גיסא, "משנה למלך" היה תואר נכבד עוד לפני ימי מלך ישראל הנוכחי, כך שזה מכובד בהחלט; מאידך גיסא, "ממלא המקום" היה על פי המשנ?ה יורשם של המלכים ולכן הוא בוודאי עדיף על "משנ?ה". ואולם , אם בוחנים את הנושא בשבע עיניים, הרי "משנה" פירושו במקרא פי שניים, ולכן הוא הרבה הרבה יותר חשוב, משפיע, מכובד ויקר מאשר "ממלא מקום" עלוב, ועם זאת, אם נרחיק עדות אל דודנינו הנוצרים, "ממלא המקום" מייצג את אלוהים בכבודו ובעצמו על פני אדמות, ומהו "משנה" לידו? שלא לדבר על כך שבעיתונות הכתובה יהפוך עכשיו מר פרס לסתם "משנה" מלעילי ויידחק מהכותרת הראשית. מוטב היה לשמעון לנקוט משנה זהירות; עדיף כבר להיות סמ"ך.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תגובה
|
|
|
|
|
|
|
יד שנייה
מיכאל גביטש כותב: "ההסבר לבדיחה האנגלית hand shop to buy one for his watch' ' A man walked into a second ("הזירה הלשונית", 24.12) אינו שלם. המילה Hand באנגלית אינה רק יד אלא גם מחוג של שעון. לאותו איש היה חסר אחד משני המחוגים של שעונו, ולכן רכש בחנות, כביכול, מחוג שני. עוד פירוש יש למילה: פועל פשוט, לא מקצועי; ומכאן אנקדוטה נוספת שיש בה משחק מילים במשמעויות השונות של watches the clock, will always be a hand '.' He who :Hand הכוונה היא לאותם עובדים שבמקום לעבוד במרץ עד לסיום העבודה, מתחילים זמן רב לפני סיומה להתבונן כל הזמן בשעון, מתי נגמר יום העבודה; אנשים אלה, לפי האמרה, לעולם לא יגיעו לעמדת מנהל עבודה או פועל מקצועי בכיר ותמיד יישארו Hands, כלומר, פועלים פשוטים".
ruvik@maariv.co.il | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
