 |
 |
|
|
|
|
|
|
| אכזבה לחילונים שקיוו כי הרב אהרן לייב שטיינמן יפתח את החברה החרדית לרוחות חדשות. מדובר ברב הליטאי שקבע: "בנות ישראל מעולם לא היו משכילות". וגם: מה הקשר בין הארבה לתקציב החינוך? |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מה צעקתי לך כל הזמן, שהרב שטיינמן יותר פנאטי מכולם". במילים אלה ממש, ובגאווה לא מוסתרת, נחתמה הרצאתו המנומקת של אחד מחסידי המנהיג הליטאי הבולט, הרב אהרון לייב שטיינמן. בענייני פוליטיקה ארצית הרב שטיינמן, בן 92, שני בחשיבותו רק לרב אלישיב, בן 94, ונחשב ליורשו הוודאי. בענייני חינוך חרדי, דלת בית הרב שטיינמן ברחוב חזון איש 5 בבני-ברק, היא הכתובת. מדובר ברב שהכי הרבה הכרעות בענייני חינוך חרדי נופלות אצלו.
נושא ההרצאה היה משנתו של הרב שטיינמן, לאור מסעו לקהילות החרדיות בארצות-הברית בחודש שעבר והתשובות שהציע לשאלות שנשאל שם. מכולן עולה מסקנה כי האגדה כאילו מסתובב בינינו מנהיג חרדי
רפורמטור בשם הרב שטיינמן, שעתיד לשנות את הציבור החרדי ולפתוח אותו להשפעות חיצוניות, היתה מוגזמת, בלשון המעטה.
חילונים בנו עליו ואמרו שהוא תומך בלימודי חול, בהשכלה רחבה לבנות ובנח"ל החרדי. האחרון אגב, אחד התרגילים הכי מוצלחים בתולדות הפוליטיקה החרדית, שכן מבתים חרדיים לא ממש מגיעים אליו, החילונים משוכנעים שהנה לאט לאט החרדים מתחילים להתגייס וחוץ מ"שינוי" אף אחד כבר לא ממש לוחץ לגייס חרדים. חרדים מחוגי הקנאים תקפו אותו, רחובות מאה שערים מלאו בכתובות גרפיטי "שטיינמן=קוק", השמצה חמורה בשפת הקודים הפנים חרדית, שמשווה אותו, לא עליכם, לאבי הציונות הדתית הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
המינימום שבמינימום
|
|
|
 |
|
|
|
להלן, אם כן, הצצה אל מדגם עמדותיו של הרב הליטאי "הכי מתון" בסביבה.
על הורים שמעוניינים בלימודי חול מתוך דאגה לפרנסת ילדיהם: "בתי החינוך שלנו צריכים להיות על טהרת הקודש ואין לעזור להם בכך. פרנסה באה מהקב"ה, לא מהלימודים", "נדמה לי כי דווקא הגבירים הגדולים לא ידעו דבר", "כל אחד חייב למסור את עצמו רק ללימודי התורה הקדושה, ללא תערובת. אבל כאן יש עניין נוסף, הרי אין אוניברסיטה דתית וטוב מאוד שאין". וגם: "היום דואגים, ושולחים את הבן לאוניברסיטה כדי שילמד מקצוע ותהא לו פרנסה. חוץ מכך שהרבה אינם מצליחים בזה כלל, אבל הדבר הראשון צריך שיהיה בנו ירא שמים ותלמיד חכם ולמה לו לדאוג לפרנסתו?".
על שאלה בנושא חינוך בנות: "עד כמה צריך שתהיה הבת משכלת?": "בנות ישראל מעולם לא היו משכילות. רובן אפילו לא ידעו לקרוא ולכתוב. בכל עיירה היתה אחת שנקראה 'הדאוונקע' - המתפללת, שכולן היו חוזרות אחריה את התפילה. וראו אלו דורות הן גידלו. אך הדורות ירדו ולעתים הבנות נמשכו ללימודים בחוץ והיה הכרח לייסד מסגרת חינוך הבנות. העיקרון היה למנוע חלילה היסחפות החוצה. כך שהכלל הוא המינימום שבמינימום". על השאלה האם מותר לשלוח אישה למקום עבודה שפרנסתו גבוהה יותר, אך הסביבה אינה כל כך טובה: "לאישה אסור בשום פנים לעבוד במקום שאינו ראוי דיו". ואם מדובר באישה חזקה ויראת שמים שלא תרד? "היא כן תרד. היא איננה מלאך".
על השאלה האם צריכים הרבנים החרדיים באמריקה להביע עמדה בסוגיית ההומואים, לאור טענתם כי הרפורמים מביעים עמדות בעד נישואים חד-מיניים, דבר שיוצר רושם בעיניי הגויים כאילו זו עמדת היהדות כולה: "הרפורמים הם מזייפי התורה ומסלפיה. אסור לשתוק. כדי שהכל ידעו שאין הם חלק מהיהדות". על השאלה האם הומוסקסואליות היא מחלה: "אם התורה קבעה עונש סקילה לכך, לעולם זו לא מחלה, אלא תאווה. התורה לא היתה קובעת עונש סקילה לאנגינה".
על האפשרות לשיתוף פעולה עם רבנים אורתודוקסים מודרניים מהסוג הדתי-לאומי כדי לדאוג לאינטרסים המשותפים למען היהדות: "אנשים אלו לא מאמינים ברבנות, זו פשוט עקירת הדת. כל שיתוף פעולה עם רבנים כאלה, זו עקירת הדת".
זה לא שהרב שטיינמן לא מסוגל למתוח ביקורת את המתנהל בחברה החרדית. כך למשל, על שאלה שנשאל באסיפת מחנכים בפלטבוש ניו-יורק בנושא מנהלי הסמינרים (תיכונים) לבנות חרדיות שמסרבים לקבל תלמידות בגלל שיש להן אבא לא מספיק חרדי או בן מקולקל, השיב: "אתם את אברהם אבינו לא הייתם מקבלים ל'חיידר' כי אביו היה תרח, ואת רבקה אימנו לא הייתם מקבלים לסמינר כי אחיה היה לבן הארמי".
הוא הגדיר את השאלה כ"דיני נפשות" והבהיר כי לפעמים נסיבות משפחתיות באמת יכולות להיות גורם מקלקל, אך מה שצריך לבדוק זה אם הבת ראויה ואם יש סיכון שהיא תקלקל את הבנות האחרות.
הטקסטים "הפנאטים" האלה אולי יסבו צער לגורמים חילוניים שחשבו כי יש פרטנר לשינוי החברה החרדית, אבל זה עוד כלום לעומת עוגמת הנפש בחוגי הקנאים החרדיים, שמלחמתם ברב שטיינמן הפכה לאחד ממגדירי הזהות שלהם, המבדלים אותם מהמיין-סטרים החרדי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פקס מבורא עולם
|
|
|
|
|
|
|
אי אפשר להתעלם ממכת הארבה הקלילה שנחתה על ישראל, כילתה שדות ירוקים, אך הניבה שלל פירות תיאולוגיים מלא מעט רבנים, שטרחו להסביר על מה ולמה הגיע הארבה. אחד מהם, הרב דוד בר-ששת, ראש ישיבת "חצות", עסק בנושא בשידור בתחנת רדיו חרדית פיראטית והנפיק הסבר מקורי במיוחד.
"עם ישראל הקדושים והטהורים", פנה למאזינים והסביר: "שימו לב מאזינים יקרים, דבר מדהים. רצו לעשות חיסכון בקופת המדינה". הוא הסביר כי תוכנית החיסכון הממשלתית יצרה "הפרש לטובת החינוך הלא-דתי: 50 מיליון שקל", ומיד הוסיף שאלה ותשובה: "מכת הארבה עד עכשיו נאמדת בנזק של 50 מיליון שקל".
אחר כך פנה לשר האוצר בנימין נתניהו ואמר: "נתניהו, רצית לחסוך, לקחת את הפת מהרעבים? אז הנה הארבה הזה שבא כפי שידוע, מהאר"י ז"ל, מכל גדולי ישראל, בא על העניין שמכים בעניים ולוקחים מפת לחמם, אזי הקב"ה שולח, ממש מכוון: קיצצתם 50 מיליון בחינוך החרדי, לא עוזר ריסוס, לא עוזר שום דבר".
הדרשה המשיכה להגביה עוף: "שימו לב מאזינים יקרים. המלה 'ארבה' - לשון העשירון העליון שהממשלה כל כך דואגת להם, למיליארדרים למעלה. 'הרבה ארבה' - שרוצים להתרבות עוד יותר, לנפח את כרסם. אתם רוצים להרבות את כרסכם? הקב"ה שלח לכם את הארבה, תפתחו את העיניים, תסתכלו על האותיות, על הנזק 'האוגולוגי', כל מה שקורה, הסביבתי". למה זה קרה? "כדי לרמוז לכם איך לשוב לקב"ה ולהפסיק לקצץ".
אחר כך סיפר על מכת ארבה שפקדה את ישראל לפני 50 שנה, ועל פי ההיסטוריוגרפיה החרדית החצי הרשמית היכתה בחילונים ודילגה על שומרי המצוות: "לפני 50 שנה בא הארבה, כל התושבים והקיבוצים קיבלו מכה מאוד קשה בתבואה". לעומתם, המושב החרדי קוממיות לא נפגע אז. "פשוט מאוד ראש הקבוצה של הארבה קיבל פקס מבורא עולם: 'על קוממיות תדלגו'. והם דילגו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כולם בסירה אחת. שולי רנד, מתוך הסרט "אושפיזין"
|
|
|
|
|
|
|
סרט טוב מדי
|
|
|
|
|
|
|
השחקן החוזר בתשובה שולי רנד זכה לשלל מחמאות ולאוסקר (ישראלי) אחד על הסרט "אושפיזין" מהחילונים. עם חלק מהחרדים יותר קשה לו. הסרט נטול סצנות לא צנועות, מציג את החרדים בצורה מכובדת ובטקס רנד אפילו הודה לקב"ה ול"רבי נחמן", אז מה רוצים ממנו?
הפובליציסט נתן אנשין מהשבועון החרדי "משפחה", תקף את רנד והסביר כי לחרדים הסרט "עשה רע מאוד". "לא אחד ולא שניים מהציבור החרדי עטו על המציאה לצפות בסרט פופולרי כמו כל חילוני טוב... עכשיו יש לנו קולנוע אמיתי, שסוחף רבים מאיתנו לסוג של בידור קלוקל... אין הם יודעים מה שעוללו לנו. מעתה יש סרט שאותו רואים עין בעין הן חילונים והן חרדים. כולם בסירה אחת. באותו קולנוע".
בהתייחסו לחוזרים בתשובה, שזה מקרוב הצטרפו לעולם החרדי, כתב אנשין: "אז בואו נאמר לאותם בעלי תשובה, שאינם יכולים להתנתק מהקולנוע: גם אם כוונתכם אולי רצויה - מעשיכם בוודאי אינם רצויים. זוהי זמורת זר בכרם בית ישראל".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יציאת השבת: קדושת ספר התקציב
|
|
|
|
|
|
|
החרדים בדרך לקואליציה? וש"ס אולי גם? 290 מיליון השקלים שהשיגה "יהדות התורה" הוכיחו שוב שהחמישייה הפותחת - ליצמן, גפני, רביץ, פרוש ואייכלר (בסדר הזה) היא מהיעילות בכנסת. אבל עדיין נותרה תהייה: איך ייכנסו החרדים האשכנזים ו/או הספרדים לממשלה לאחר שהצביעו פה אחד נגד תוכנית ההתנתקות? מה יסבירו לשואלים?
החריף והעוקצני בפרשנים הפוליטיים החרדיים, יעקב ריבלין, התייחס לנקודה זו בעיתונו "בקהילה". הוא כתב על עמדות החרדים בנושאים המדיניים את מה שאף אחד אחר כמעט לא היה מעז לכתוב: "עכשיו לך תסביר שהתוכנית המדינית היחידה שמוכרת לנו היא ספר התקציב של המדינה. אם הוא כולל את הסעיפים המקובלים עלינו אפשר להחזיר את הכל (למעט השטח שבין הרחובות שמגר וסורוצקין שיישאר כמובלעת יהודית אוטונומית). ואם לאו, נצא באש וגפרית נגד כל תוכנית מדינית שתוצע על ידי הממשלה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | כתב ופרשן "מעריב" לענייני חרדים וש"ס בפרט, ולענייני דתות בכלל. מחבר הספר "איש ההשקפה – האידיאולוגיה החרדית על פי הרב שך", שרואה אור בימים אלה. שירת בצנחנים, סא"ל במילואים. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
