 |
הטיפול בהידרדרות המוסרית שתוקפת את הכדורגל הישראלי עד כדי אלימות מחייב תהליך ממושך של חשיבה, תכנון, מחקר והסקת מסקנות, מכפי שעשו עמיתים, טרמפיסטים ופוליטרוקים שמיהרו לרוקן מחסניות של שנאה, דעות קדומות, בורות ואטימות בעקבות תקיפת קפטן מכבי חיפה, אריק בנאדו, אתמול בחיפה.
מידת הסלחנות והביישנות שאופפת את ראשי בית"ר ירושלים בעקבות התקרית - שלטעמי נובעת גם בגלל חשש אמיתי לבטחונם האישי - מחייב את ההתאחדות לכדורגל (ועזבו את המשטרה, שקודם תמצא את התוקף) להוציא צו לסגירת אצטדיון טדי בפני כניסת קהל עד להודעה
חדשה. כל פסיכולוג מתחיל יגיד לכם שכאשר ילד מתעלל בצעצוע, לוקחים לו את הצעצוע ונותנים לו לבכות, ועד שהקומץ השפוי (זה הסדר הנכון) לא יסונן כהוגן, יישארו אוהדי בית"ר ירושלים ללא הצעצוע שלהם.
במשחקי חוץ לא תתאפשר כניסת אוהדי בית"ר למעט 100 הזמנות (או כמה שמקצה כל קבוצה מארחת) שהנהלת בית"ר תחלק כאוות נפשה. כך נהגה אופ"א ברומא שאוהד שלה פיצח את ראשו של השופט אנדראס פריסק במצת, וכך צריך לנהוג בבית"ר ירושלים. את הנזק הכספי שלה צריכה בית"ר לתבוע אישית מכל אוהד ואוהד שהמשטרה תעצור על התפרעויות.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אוהדי בית"ר בטדי. דרוש צו סגירה. צילום: עדי אבישי
|
|
|
 |
|
 |
|
הפרקליטות צריכה רוויזיה כללית
|
|
|
 |
|
|
|
נורא קל לדרוש עונשי מאסר ממושכים לתוקפים, אבל צריך לזכור שכל עוד בעלים מכים, תלמידים מכים או לחילופין מפקדי פלוגה שמוודאים הריגה בילדה, יוצאים בעונשים קלים, אי אפשר לדרוש מדיניות ענישה של איפה ואיפה. הפרקליטות צריכה לעשות רוויזיה כללית, אחר-כך נדבר.
המשטרה חייבת לבצע מחקר מעמיק משל עצמה, בשיתוף סוציולוגים וקרימינולוגים. כשאלי ישראלי שאל מתוך בורות את מאיר פניג'ל האם ירושלים היא עיר אלימה, הוא לא ידע שרוב האירועים האלימים והגזעניים בהם משתתפים מתפרעי בית"ר ירושלים, אירעו מחוץ לירושלים, בעיקר בצפון. שם מתקבצת קהיליה גדולה של אוהדי בית"ר שהצטרפו אליה בסוף שנות ה-80 מתוך מה שהיא ייצגה.
אירועי הקטטה מול אוהדי סכנין, זריקת האבנים בגבעת אולגה, תקיפת אריק בנאדו, כולם אירעו בצפון. אוהדי הפועל ומכבי ת"א שהותקפו יכולים לספר כי זה קרה להם בתחנת הדלק בשער הגיא בדרך לת"א, או בחניה של בלומפילד, הרבה פחות בירושלים. מחקר מעמיק יסייע לסנן את האלימות מבית"ר ירושלים שהיה לה תמיד קהל רעשני, ססגוני ומתלהם, אבל אפילו האירועים האחרונים לא אפיינו אותו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אוהד בית"ר חוטף מהמשטרה. צילום: עדי אבישי
|
|
|
|
|
|
|
במקום חקיקה, הקבוצות צריכות להוציא תקנות
|
|
|
|
|
|
|
וההתייחסות האחרונה היא לחבר הכנסת אבשלום אבו וילן, שבשלושת משחקי הליגה בהם נכחתי השבוע לא ראיתי אותו ולמען האמת גם לא בשאר המשחקים שצפיתי בהם בשנים האחרונות. וילן הפך בשנים האחרונות לכותל המערבי של הכדורגל הישראלי בכנסת. הצעת החוק שלו להטלת עונשי מאסר של שנה על מי שקורא "מוות לערבים", היא יותר מקוממת מאשר מצחיקה. במחשבה שניה, היא מלאה סטריאוטיפים פוליטיים, שהיא אפילו מפחידה.
מה ההבדל בין "מוות לערבים" ל"אומרים מכבי נאצים" ו"הפועל – חיזבאללה", וכי מה זו קריאה גזענית אם לא קריאה להסתה? אני לא בטוח שוילן לא ראה כנגד עיניו רק את הקהל של בית"ר ירושלים, כשחשב על הצעת החוק הזו, ובעיית האלימות המילולית היא לא נחלתם של אוהדי בית"ר ירושלים בלבד. חופש הביטוי בישראל הוא רחב ומה שמאפשר לאיתמר בן-גביר וחבר מרעיו לעמוד אחרי פיגועים ולשיר דברים גרועים יותר, מאפשר לשיר מה שרק בראש שלכם. גם לעניין הזה יש פתרון.
כמה שנים לפני שיצאה התקנה לאיסור עישון במקומות סגורים אסור היה כבר לעשן (או לפצח גרעינים או לעמוד על כסאות) בקולנוע, באוטובוס, או סתם אצל חבר בבית? מאותה סיבה לא חייבים לחכות לחקיקה מגבילה כדי למנוע מפגעים במגרש כדורגל. כדי שזה יקרה חייבות הקבוצות להוציא תקנות שמיועדות לשטח הפרטי שלהן. אם יחליטו בבלומפילד שאסור לעשן, לקלל (עזבו 'מוות לערבים', אפילו 'בן זונה יוצא ובן זונה נכנס'), ללכלך או להדליק אבוקה, אז זה יחייב את באי המשכן. במגרש יהיו סדרנים מטעם האגודה, מחוץ למגרש תהיה משטרה, במקומות בהם היא סמכות יחידה לאכיפת החוק הארצי. כל אוהד יישב במקום מסומן, שבתחילה לפחות (עד שהנורמליות תחזור למגרשים) יזוהה שמית עם מי שקנה את הכרטיס שמשייך אותו אליו.
כל עבירה על התקנות תגרור עונש אחד בלבד: הוצאה החוצה מהאצטדיון ותביעה אישית במקרה של עבירת רכוש. התנגדות פיזית תטופל בהתאם, בדיוק כמו במועדוני לילה. כאשר החוליגנים יישארו בחוץ עם השוטרים, הכדורגל יהיה נקי והמשטרה תטפל בעבריינים, וזה בדיוק צריך להיות הסדר. שבת שלום.
|
|
|
|
|
|
|  | | ח"כ אבשלום וילן. הצעת חוק מקוממת. צילום: יוסי אלוני | |
|
