 |
/images/archive/gallery/188/720.jpg ח''כ אלי אפללו. צילום:
פלאש 90  |
|
|
| "אהוד ברק היה צריך אותי לידו" |
|
| זה היה השבוע הלחוץ של ח"כ אלי אפללו, האיש
שהמשא הכבד של שרון וההתנתקות על כתפיו
גרם לו לאבד את ההכרה, אך עדיין נאלץ לחכות
שאריק שוב ירים טלפון - כמו שנהג לעשות פעם |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בעז גאון ,
22/10/2004 7:00 |
|
|
|
|
|
|
|
יומיים לפני שהתמוטט בחדר במלון אלכסנדר, שאליו עלה ב-5 בבוקר אחרי שאשתו יעצה לו לבטל את הראיון הטלוויזיוני שבו תכנן - בפעם המי יודע כמה - להתגרות בחברי המרכז ולהביע את תמיכתו במילוט ישראל מעזה, ובדיוק יום וחצי קודם שבמאי תיאטרון החוצות החובב עמרי שרון העמיד בכניסה לחדרי סיעת הליכוד מיצג אוונגרד מעושה של חברי המרכז שהתייצבו שם - באיחור של חמישה חודשים מאז משאל המתפקדים-כדי "לתמוך באריק מלך ישראל!", נשען ח"כ אלי אפללו על הקיר השמאלי בלשכתו התל-אביבית של ח"כ אברהם הירשזון. מימין התנפנף דגל ישראל. משמאל התנפנף אפללו. באמצע ישב הירשזון בחולצה ורודה, ועישן מרלבורו לייט.
הירשזון השיק באותו הערב את מרוצו לתפקיד יו"ר מזכירות הליכוד, מול שני ליכודניקים שגרמו למלך ישראל להיראות בשנה האחרונה, שוב ושוב, יותר כמו הליצן מירושלים: השר ישראל כץ וסגן השר מיכאל רצון. הירשזון ואפללו, יחד עם רוחמה אברהם, מגלי והבה, שלומי עוז, ומאחורי הקלעים אהוד אולמרט, אמורים היו להיות מי שינערו החל משבוע הבא את חליפתו של ראש הממשלה, שעמד באותו המקום יותר מדי זמן והניח ליותר מדי יונים פוליטיות לחרבן עליו, כדי לאפשר לו להופיע נקי ומצוחצח אחרי הצבעת יום שלישי הקרוב. זו שמטרתה להוציא את ישראל מעזה ואת עזה מישראל.
הדלת נפתחה ורוחמה אברהם, בחולצת נצנצים שהגדול שבהם הוא סיכה בצורת דגל ישראל, נכנסה פנימה חמושה ברשימת חברי מרכז הליכוד. הנוכחים התגודדו מסביב לקלסר תכלכל כדי להוציא ממנו, כמו נקודות
שחורות מפרצופה של מתבגרת, את מה שהם מכנים "הפייגלינים". אותם אנשי יש"ע שהתחפשו בשנה-שנתיים האחרונות לאנשי ליכוד כדי להופכו, לאט לאט אבל בהתמדה, לבית הכנסת של נוה-דקלים.
שאלתי את הנוכחים איזה סיכוי יש להם נגד ישראל כץ, האיש שהוכיח שהוא הוא (ולא עמרי) הוא בן דמותו האמיתי של "אריק". הרי המורדים בעלייה, והתומכים בירידה. הירשזון ויו"ר מטה הבחירות שלו אפללו השיבו: כאלף מתפקדי ליכוד לא באו להצביע במשאל, ובסך הכל צריך להחזיר אותם לעניינים כדי להחזיר את המרכז לאריק. שאלתי אם זה אפשרי, שהרי ההצבעה נגד ההתנתקות מעזה היתה בשביל ליכודניקים רבים הצבעה בעד ההתנתקות מעמרי. מה עדיף: ישראל בלי עזה ועם אריק, או אריק בלי ישראל ועם עמרי? הירשזון הסתכל על אפללו, שהסתכל על הירשזון, שלקח שאכטה ארוכה מהמרלבורו לייט.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עם כל הכבוד לטי-לים
|
|
|
 |
|
|
|
כשעה לאחר מכן דהר ח"כ אפללו על הכבישים המובילים לכרמיאל. היעד: כינוס חירום של ראשי ערים המתנגדים למינויו של ציון פיניאן מטבריה כיו"ר הרשות לפיתוח הגליל והנגב. פיניאן הוא מינוי של ביבי, ואילו אפללו הוא איש של שרון. כל העניין הזה אמור להיות, לפחות בעיקרון, קרב צללים על הגליל המוזנח, המתנהל לצד קרב הענקים על גורלה של הרצועה שיהודיה מטופחים למשעי. אלא שכשנגיע לכרמיאל, נגלה כי גם כאן במקום לקבל משרון גב, אפללו סוחב אותו על הכתפיים. פלא שהתמוטט?
דוברו של אפללו מעביר לו נייר. סוזי דים, דוברת "מטות ערים" המקורבת לפייגלין, שמיד תעשה את עצמה כאילו היא גרה ברחובות ולא בגני שומרון, מבקשת לדבר איתו בטלפון. אפללו נאנח, חייג, נשען לאחור והתכונן לאשכול הנאצות היומי.
אפללו: "שלום".
דים (בלבביות, כאילו היתה מוכרת חמניות בשוק פרחים הולנדי): " שלום!".
אפללו: "מדבר חבר הכנסת אלי אפללו. השארת לי הודעה שחיפשת אותי?".
דים: "אה כן. . . האמת היא ש. . . רציתי להודות לך, למרות שאני מהדרום ואתה מהצפון. היה נראה לי שאתה די תופס מנהיגות על הנושא של הפריפריה, ושעפולה לא תיפגע ותהפוך לשדרות ב' ו. . .".
אפללו: "תודה רבה".
דים: "ובכן, גם אנחנו יכולים להיפגע כאן ברחובות. זאת אומרת. . . אם הם חלילה וחס יהפכו את גוש קטיף לגוש החמאס. ונראה לי שזה יפגע דבר ראשון בעפולה".
אפללו : "מה הקשר בין ההתנתקות לעפולה, רק תני לי להבין?".
דים : "כי עפולה ובית שאן והתענכים זה בתוך הטווח של הטי-לים. וגם כל השומרון שם".
אפללו : "עם כל הכבוד לטילים, או הטי-לים כמו שאת אומרת, את יודעת כמה כסף עבר ליהודה ושומרון וחבל עזה משנת 67' ועד היום?".
דים: "הרבה, אבל קודם כל תוריד את מה שהיה בגלל הסכמי האסלה. קודם כל היה לך את הסכמי האסלה לסל וחסל, שחתמו עליהם השמאלנים. ואת כל זה צריך להטיח באנשים האלו, ולהגיד להם שכל הכסף הזה צריך להיות על חשבון הקיבוצים. . . אגב , יש לנו איזה רחוב פה, שאחד מחברי המרכז גר בו, רחוב חזית הדרום. לא יודעת אם אתה מכיר אותו, צוברי".
אפללו: "אז אם נחזיר את עזה, צוברי יכעס".
דים: "נכון. אבל אם נבהיר שאף התנחלות אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן לתת לערבים, זה יכול להיות דבר שיחזק מאוד את המדינה. הרי ידוע שאיפה שיש מתנחל, אין מחבל".
אפללו: "תמסרי לצוברי דרישת שלום חמה".
דים: "אני אמסור. הבן שלו מתחתן. אני אראה אותו אחר כך".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
איומים , בערך
|
|
|
|
|
|
|
משה שומרון, "מסניף הליכוד בירושלים", השאיר לאפללו את ההודעה הבאה: "אני ועוד 700 פלוס חברי סניף נבוא עמך חשבון במידה שתצביע בעד ההתנתקות".
אפללו חייג את המספר ובהה בשלטי "שרון קורע את העם" שקישטו את הצומת החיפאי שלידו הותקף לפני כחמישה חודשים, אחרי שירד מכנס תמיכה בהתנתקות בסניף הליכוד המקומי בכרמל. מאז ביטל אפללו את התלונה לבקשתו של התוקף, שהתקשר כעבור יומיים להתחנן בשם עתידו. אפללו המשיך להביט בשלטים האנטי-שרוניים שמומנו על ידי אחד מתורמי יש"ע האמריקנים, איש שגויס בשנות השבעים להצלתה של ארץ ישראל - על ידי שרון. הוא מעך את דוושת הגז כאילו היתה ג'וק.
אפללו: "מדבר חבר הכנסת אפללו".
שומרון: "חבר הכנסת מי?".
אפללו: "אלי אפללו".
שומרון: "אה. אנחנו דיברנו פעם, אם אני זוכר נכון".
אפללו: ". . . סליחה , אתה יודע מה מכעיס אותי? האיומים המרומזים האלה, שאתם 700 חברי מרכז, ואתם תצביעו רק לטובת חברי כנסת כאלו או אחרים. בשביל מה?".
שומרון: "אפשר לראות את זה כאיום. אבל אפשר לראות את זה גם אחרת. תראה, אם אני שולח אותך לכנסת על דעת איקס, וואי, זד, ואתה הולך ומבצע אי, בי, סי במקום איקס, וואי, זד, אז אני מחויב להצביע לך? יש לנו 700 חברי מרכז מתוך 1,700 חברי מרכז שמתנגדים, שיודעים את מי הם רוצים להכניס לכנסת. הם אומרים: אנחנו נעזור למי שנמצא בהשקפה שלנו. מה לא ברור פה?".
אפללו: "רק שאלת ביניים: את הרשימה של ה-1,700 האלה אתה יכול לשלוח לי?".
שומרון: "לא. אנשים שלנו יישבו איתך בהמשך, ויראו לך את הרשימה. הם לא ישאירו לך אותה אבל אתה תראה שאנחנו לא משחקים. אם אתה מתכוון לסמוך על הכנסת ולא על חברי הליכוד, זכותך לעשות את זה. אבל אל תדרוש מאיתנו להכניס אותך לכנסת, זה הכל. זה מה שאני אומר. בצורה פשוטה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הצחוק של דליה
|
|
|
|
|
|
|
אפללו, בן 52, היה ילד כשאריק שרון הגיע לעפולה בשביל לשווק שם את "שלומציון" שלו, מפלגת המרכז שנגנזה לטובת הקמת הליכוד, שבע שנים לאחר מכן. אפללו התרשם כמו כולם, אבל התרגש באמת כשבגין הושיט יד פולנייה וחיוורת, אך מזמינה וחמה, למרוקאים שמפלגת העבודה אף פעם לא ידעה איך לאכול.
את המחיר על כך משלמת העבודה עד היום: העובדה שאלי אפללו, התומך בהסכמי קלינטון מינוס ריבונות פלשתינית על ירושלים, התומך בנסיגת ישראל מרוב הגדה המערבית, הממקם את עצמו "שמאלה משטרית", המשתעשע בהצטרפותו למפלגת העבודה בראשות ברק אם רק תעשה עם עצמה חשבון נפש עדתי אמיתי וכן - העובדה שאפללו איננו במפלגת העבודה, היא הסיבה שמפלגת העבודה אינה (ולא תהיה בקרוב) בשלטון.
"אני שמח שהם לא מצליחים לפצח את העניין הזה (המזרחי-היסטורי-אמוציונלי- ב"ג), אמר אפללו, "אם הם היו מצליחים הם היו לוקחים אותנו. . .", הוא נקש באצבעותיו. . . " ככה! ". בינתיים, בעבודה כמו בעבודה, מעדיפים ללגלג על אפללו ולכנות אותו "אפלולו". מה חשוב השלטון לעומת געיות הצחוק של דליה איציק?
מי שביקש מאפללו לעזור לאריק היה ביבי, מודל 1999. נתניהו אמר לאפללו כי שרון כבר זקן ומינויו כיו"ר לא יסכן את מעמדו בליכוד. אפללו בנה וניהל את מטה הבחירות של שרון בפריימריז מול אולמרט, יחד עם אורי שני, מזל עיובי, סלומון קרובי, הרצל גדז' ואחרים. מכולם, היחיד שנותר ליד אריק הוא אפללו.
אפללו מספר שפעם לאריק היה אכפת. הוא התקשר בימי הולדת, וכשהבן היה בבית החולים. אבל "משהו קרה לאריק", אמר , והוסיף שאם היה יודע בדיוק מה היה מרוויח מיליון דולר. "אריק התנתק". היום הוא מעדיף להתחנף למי שממרר את חייו במקום ללטף את מי שאוכל למענו. . . חצץ (נניח).
"בזמן האחרון", אמר אפללו ברגע של גילוי לב, אותו לב ששיגר אותו למחלקה הקרדיולוגית באיכילוב כעבור 12 שעות, "אני מרגיש כמו פראייר". בהמשך אמר את המשפט המפתיע הבא: "אהוד ברק היה צריך את אלי אפללו ואת דניאל בנלולו לידו".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אפללו בבית החולים. צילום: נאור רהב
|
|
|
|
|
|
|
לא בשרי ולא חלבי
|
|
|
|
|
|
|
הנייד צלצל. לימור לבנת ביקשה לשמוע מה חושב אפללו על הפשרה שלה בנושא משאל העם. בין לבין היא סיפרה לו שראש הממשלה מתכוון להזמין אליו את גילה גמליאל כדי לשכנע אותה להצביע בעד. אפללו כמעט גלגל אותנו לעבר השוליים של כביש 6. הוא ניתק וחייג את המספר של שירות ביפר. "הודעה לעמרי שרון. התקשר לאלי", אמר אפללו. מד המהירות הראה 160 קמ"ש. עמרי התקשר כעבור כמה שעות, והשאיר הודעה.
לביתו של אשר דהאן הגיעו 400 ליכודניקים, שישבו בין שלטי "הירשזון ליו"ר המזכירות" ואכלו סטייקים, קבבים ושיפודים. רוחמה אברהם בירכה את בעלת הבית תמר. הירשזון קם לנאום לקול הג'ינגל של הליכוד. מישהו נזכר שגם אפללו פה, אז הג'ינגל הופסק עד שאפללו סיים לדבר. כשהתיישב חזר הג'ינגל לנגן, הירשזון קם, הבטיח לעצור את ה"ההשתלטות העוינת על התנועה" (מחיאות כפיים דלילות) ו"להחזיר את הכבוד למצודה" (מחיאות כפיים סוערות). אחרי האוכל התרוקנה החצר במהירות.
לבקשתי, פרשנו את הערב אבי אטיאס מאילת ומאיר בן-לולו מזיכרון יעקב. הירשזון בבעיה, הסביר בן-לולו, כי הוא בא מבחוץ אחרי היעדרות ממושכת, והוא לא הספיק לחלק ג'ובים. מצד שני, הירשזון הוא איש ישר ואמין, ולבנלולו למשל נשברו כבר מזמן איברים מסוימים מהעובדה שבכל פעם שהוא מציג את עצמו כ"חבר מרכז ליכוד" מסתכלים עליו כאילו ברח מהספארי. מצד שלישי, מי שתומך בהירשזון כדי לנקות את המרכז, רוצה לטאטא משם לא רק את פייגלין, גמליאל, גבריאלי, חזן ובלומנטל - אלא גם את עמרי שרון. מה שמשאיר את השאלה הבאה פתוחה: עד כמה סמיך המטאטא של הירשזון?
לסיום, שאלתי על אפללו. בנלולו הסתכל עליי כאילו שאלתי באיזו שנה פרצה מלחמת השושנים. "הוא לא בשרי ולא חלבי", אמר וניקה את משקפיו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הדובדבן שבקצפת
|
|
|
|
|
|
|
אפללו: "גדי?".
אשל (יו"ר סניף זבולון של הליכוד): " כן".
אפללו: "מדבר אלי אפללו".
אשל: "חבר הכנסת אפללו, שלום. אבל אני חושב שכבר עבר זמנו ובטל קורבנו. רציתי לדבר איתך לפני ההצבעה הקריטית בכנסת".
אפללו: "יש לי שאלה, גדי: אם יהיה משאל עם, אתם תקבלו את ההחלטה?".
אשל: "אני בעד משאל אומה".
אפללו: "מה זה משאל אומה? בלי ערבים?".
אשל : "כן. הבסיס של המדינה הוא מדינת העם היהודי. . . צריך להפסיק בכלל עם כל רעיון העוועים הזה, של פינוי יהודים. שכל פעם שיש איזושהי בעיה, עושים כמו עם יונה הנביא: פה נזרוק את היהודי ונמנע את הסערה. אני חושב שזה שורש הבעיה".
אפללו: "אז אתה מציע משאל עם בלי ערבים? איך תעשה את זה?".
אשל: ". . . הדבר הכי טוב לעשות עכשיו זה לעשות פוס, ולהגיד: אני מקבל את דין מתפקדי הליכוד".
אפללו: "זה לא רלוונטי".
אשל: "למה לא? למה לא?! כי אנחנו מתפקדי הליכוד, אבק?! למה לא?! למה לא לדרוש את זה?! למה לא לקיים את המילה?! למה לקחת בחשבון שהדריכה עלינו היא דבר רצוי?! למה לקבל את זה שיש אדם שהוא מעל החוק, מעל המוסר, מעל הצדק, מעל לכל העקרונות של האנוש?! ".
אפללו: "אני יכול לתת לך תשובה?".
אשל: "כן".
אפללו: "ראש הממשלה החליט מה שהחליט. מי שיחליט הוא הגוף הריבוני, כלומר הכנסת. ושם יש לו רוב".
אשל: "גם להרצל היה רוב לתוכנית אוגנדה. ותוכנית אוגנדה לא יצאה לפועל".
אנחנו מדברים למחרת. אפללו נשמע כמו מישהו שירד מרכבת הרים שמסילותיה נמשחו בבנזין. "תקפו אותי", הוא אמר, "צעקו עליי. מה לא עשו לי!". יו"ר סניף הליכוד בפתח-תקווה אורי פרג' אמר לאפללו שמבחינתו, הקריירה שלו גמורה. בישיבת הסיעה נתניהו לגלג על אפללו ש"היה חולה" בהצבעה על העברת הכספים להתנתקות. אפללו דפק על השולחן, ואריק מצץ שפתיים בשקיקה. אחרי הישיבה שאל אפללו את אריק אם יוכל למנות אותו ליו"ר ועדת השרים לפיתוח הגליל. אריק הפנה אותו למודי זנדברג.
ב-9 בבוקר עמדתי בחדר הרנטגן של בית החולים איכילוב. אפללו היה לבד, רק הוא, הטכנאי, והטלפון הנייד והכסוף שנח על כרסו כמו דובדבן של עוגת קרם המעוטרת בלוגו של בית החולים על שם סוראסקי. נעליו היו תחובות מתחת לרגליו. מזרועו הסתלסלו צינורות פלסטיק. מעולם לא ראיתי איש כל כך גדול שנראה כל כך קטן.
הוא דיבר על פרופורציות: איך המרוץ משכיח את החיים. אחרי זה האשים את שיטת הפריימריז שמכריחה את חברי הכנסת של הליכוד לעבוד כמו חמורים המושכים את העגלה המלאה בחברי מרכז, כל הדרך לעבר דוכני הנקניקיות. טכנאי הרנטגן גלגל את ח"כ אפללו פנימה, ונורת "זהירות קרינה" נדלקה.
אריק שרון התקשר ב-11:30. שבע שעות אחרי הנפילה. אפללו ישן, לשיחה ענתה אשתו. "תודה אריק", היא אמרה, "מכל הלב".
boaz@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
